אחרי הדרמה הגדולה של הלידה  וההתכוננות לה במשך חודשים רבים,

נמשכת החגיגיות שבועות ספורים ואז הכול חוזר לשגרה.

החיים שלא כהרגלם (גם האינטימיים), תחושת עייפות, כאבים. פעילות

הורמונלית מוגברת מחוללת סחף רגשי ומעלה תכנים שלעיתים

קשה להתמודד עמם.

ובחוץ, העולם, הקריירה הפרנסה תובעים התנהלות יעילה וחזרה מהירה

לתפקוד.

בשלב זה רוב התמיכה המיידית שמגיעה לאחר הלידה, הולכת ומתמעטת,

והאישה בביתה די לבדה.

ממנה התנהלות מקבילה ברבדים שונים. פעמים רבות היא מזניחה את צרכיה.

בזמן שלאחר לידה מצב זה מודגש ביתר שאת, ואני רואה ערך רב בהבנה

שמילוי צרכיה הפרטיים - שהם לפני היותה אם, בת זוג ובעלת מקצוע –

הוא עניין חשוב ודחוף לעסוק בו.

מאוזנים וטובים יותר.

בשלב זה נשים רבות זקוקות לייעוץ, סיוע וטיפול.

יש מצבים קשים וכואבים של דיכאון אחרי לידה, שהצורך בטיפול בהם

נהיה מוכר ומקובל יותר ויותר. אלא שקשיים לאחר לידה שאינם קיצוניים,

יכולים מבלי משים, עקב התשישות הגדולה מחד ועומס העבודה מאידך,

להיהפך לבעיות שמתקבעות לטווחי זמן ארוכים יותר ומצריכות טיפולים

נרחבים יותר.

הלידה היא גם צומת בחיי האישה, ובעצם זו הזדמנות (שנקרית מאליה אם

מאפשרים זאת) להתארגנות מחדש בתודעה, בהבנות ובבחירת הדרך.