לידה פיזיולוגית

התהליך הפיזיולוגי של הלידה הוא התהליך הטבעי אותו עובר הגוף כדי לאפשר ולעזור ליציאת התינוק.

תהליך הלידה מחולק לשלושה שלבים:

שלב 1- 0-10 ס"מ, שלב זה מתחלק לשני חלקים ומכיל בתוכו גם את שלב המעבר:

• חלק לטנטי- פתיחה של 0-3 ס"מ והוא יכול להתחיל מספר שבועות לפני הלידה. בשלב זה מתחיל הגוף להתאמן לקראת הלידה וניתן להרגיש בהתכווצויות מידי פעם (בריקסטון היקס). התכווצויות אלו לא יהיו סדירות והן יכולות להיפסק ולחזור בזמנים ובתדירות שונה.
• חלק אקטיבי-  3-8 ס"מ, מתחיל כאשר הצירים מתחילים להיות סדירים ונוכחים יותר. בשלב זה צוואר הרחם מתרכך ונמחק, וכעת המרווח בין הצירים ילך ויקטן ומשך הציר ילך ויתארך מציר של 20-30 שניות כל 20-30 דקות עד צירים של 60-90 שניות כל 30-60 שניות.

שלב מעבר-  8-10 ס"מ, שלב שאינו מורגש אצל כל הנשים. שלב זה קצר יחסית (בדרך כלל פחות משעה) אך אינטנסיבי ומתרחש בין צירי הפתיחה האחרונים לצירי הלחץ הראשונים. בשלב זה הצירים סוערים יותר, היולדת עלולה להיות חסרת סבלנות כלפי הסובבים, להפגין רגישות רבה, להחליט שנמאס לה והיא רוצה הביתה, להרגיש קצרת רוח, חסרת אמונה ומפוחדת. תחושות אלה הם דרכו הטבעי של הגוף לשחרור האדרנלין הנחוץ בשלב ה-2 של הלידה. עלייתו עלולה לגרום לתחושת צמא עז ולהתרחבות האישונים.

שלב 2- שלב יציאת התינוק

הגעת לפתיחה מלאה, צוואר הרחם מחוק וראש התינוק יצא מהרחם עד לאוזניו. הצירים בשלב זה יהפכו לצירי לחץ שמטרתם להוציא את התינוק. לחץ התינוק על ריצפת האגן יכול לגרום לך להרגיש צורך לעשות את צרכייך. בשלב זה תחושי צורך עז ללחוץ, כאשר בלידה ראשונה שלב זה יכול להמשך בין שעה לשעתיים (עם אפידורל יכול להמשך גם עד 3 שעות) ובלידות חוזרות שלב זה ילך ויתקצר.

שלב 3- יציאת השיליה ויצירת קשר ראשוני עם התינוק

לאחר יציאת התינוק הרגשות גואים בך וגופך מפריש הורמונים שיגרמו לרחמך להתכווץ ולשלייה להיפרד מדופן הרחם. תהליך זה מתרחש באופן טבעי ואוטומטי לגמרי. מגע התינוק בעורך ובמיוחד ההנקה יעוררו את הפרשת ההורמונים שיגרמו לרחם להתכווץ בחוזקה, ובכך יעזרו לגופך לפלוט את השלייה.

לסיכום: תהליך זה כמו כל דבר בחוויית הלידה נראה ומרגיש שונה מאישה לאישה, באורך, בעוצמה ובתחושות שעולות אצל האישה. שינויים אלה מושפעים מתנוחת העובר, מצבה הנפשי של האישה, סף הכאב האישי ורמת התנועתיות בתהליך הלידה.  הגוף שלנו חכם ויודע ללדת, אך חשוב להתכונן, להכיר, להקשיב ולקבל את גופנו כדי שנוכל לעזור ולתמוך בו בתהליך הטבעי של הלידה.