אותי ואת אחי הניקו עד גיל 3 חודשים ואז נגמר לאמא שלי החלב. עם אחי הקטן היה לאמא שלי מזל, החלב שלה הספיק לארבעה חודשים. נשמע לך מופרח? חכי שתגיעי לשלב הזה.

אני פוגשת הרבה תינוקות עצבניים בני חודשיים-שלושה מוחזקים בידיים של אמא לחוצה שבטוחה שאין לה מספיק חלב. יש לה את כל ההוכחות שהיא צריכה בשביל להגיע למסקנה הזאת. השד מרגיש ריק ביחס לחודשים הקודמים. התינוק לא עולה במשקל כמו שעלה עד עכשיו. הוא יונק פחות זמן וכשהיא מנסה להחזיר אותו לשד הוא מסרב – וכי למה שימשיך לינוק אם אין שם כלום? נכון? אז זהו שלא.

יונקים עולים הרבה במשקל בחודשים הראשונים. הם יונקים הרבה זמן בהתחלה ואנחנו יכולות להרגיש בבירור מאיזה שד הם ינקו פעם אחרונה (השד הקל יותר), מתי מתקרבת ההנקה הבאה (כשהשד מתחיל להיות כבד, לוחץ ומטפטף). בסביבות גיל חודשיים- שלושה דברים משתנים. שלושה דברים עיקריים קורים:

1.      העולם הופך להיות מעניין הרבה יותר עבור התינוקות וההנקה מעניינת פחות. הם לומדים להתייעל ובמקום הנקה של חצי שעה רואים אותם יונקים מספר דקות בודדות.

2.      כמות החלב מתאזנת, הגוף שלנו כבר לא מייצר כמויות עודפות אלא מתאים את עצמו לכמויות ולזמנים של התינוק.

3.      העליה במשקל מתמתנת.

 תינוק כזה שמוחזר לשד שוב ושוב ע"י אימו יראה סימני עצבנות. הוא סיים לינוק והחזרה לשד מעצבנת אותו.

במקום להחזיר את התינוק לשד הרימי אותו. אולי הוא יעשה גרעפס ואולי לא. אם יש איתך מישהו – זה הזמן לתת לו/לה את התינוק שמצידו ישמח שיטיילו איתו על הידיים, יראו לו עלים, וילונות או הבובה מסבתא. אין ספק שזה יותר פשוט לשבת חצי שעה ולהניק מאשר להניק 10 דקות ולשעשע את התינוק במשך 20 דקות. אבל לפעמים זה בדיוק מה שנותר לנו לעשות.