דניאלה אוט - דנדולה תומכת לידה, מדריכת הכנה ללידה
| מי אני |
| סיפור |
עמוד הבית הגיגים מחדר הלידה טיפים מחיריםפורום| סיפור מחדר הלידה |
|
זוית מחדר הלידה, נקראתי ללוות לידה של זוג שזו לו הלידה השניה. הלידה הזו הייתה מיוחדת לי בכך שגם בלידה הראשונה ליוויתי אותם והם זיכו אותי בליווי לידתם השנייה. הלידה הראשונה הייתה לידת OP קשה וארוכה אך הסתיימה בטוב גם לתינוקת שנולדה, וגם להורים שעברו שעות קשות וארוכות. בסופו של דבר החוייה הייתה מספקת ומעצימה אולי במידה רבה תודות לעבודה הקשה שליוותה את הדרך. בשל מחסור באינזים הקשור לקרישת דם אין באפשרות היולדת לקבל אפידורל , ולכן מראש האפשרות הזו נפסלה. כך שבכל מקרה האפשרות הזו ירדה מהפרק. בעיניי עצם העובדה הזו נטעה ביולדת כוחות רבים להתמודדות. הדברים מראש היו יותר ברורים לה מבחינת הגבולות מולם הייתה צריכה לעמוד.( וכך גם לגבי צוות חדר הלידה- במובן שהאפשרות לא עלתה כלל על הפרק ולא הוצעה כלל). בלידה הזו ליוותה אותנו מיילדת מדהימה, עם קבלה מוחלטת של רצון היולדת והבנה לקושי שבו הייתה מצוייה. יאמר לזכותה שהיא ניסתה את כל השיטות על מנת לעזור לתינוקת לצאת ממצב ה OP בו הייתה נתונה, אך מה לעשות והדבר לא הסתייע. הגענו לשלב הלחיצות, הכאבים בגב היו חזקים מנשוא ולאט לאט ובסבלנות אין קץ לאחר שעתיים קשות נולדה אורי. בשלב הלחיצות, אני כדולה מתחילה רציתי מאד לעודד את היולדת ובכל פעם שלחצה עודדתי אותה ואמרתי לה "יופי , עוד מעט והתינוקת שלך מגיעה". ואז המיילדת הסתכלה עלי ומאד בסבלנות אמרה לי: זה לא יהיה עוד מעט, זה יקח זמן, וצריך להגיד לה את האמת כדי שהיא תוכל להתארגן על עצמה. האופן שבו היא אמרה את הדברים איפשר לי לשמוע את אשר היה לה לומר, וזה היה בשבילי שיעור גדול מאד. האמת הפשוטה קלה לאמירה ואז הכל מאד ברור. ועל כך הודיתי לה מאד. מאז הייתי בהרבה לידות ובכל לידה למדתי לפחות דבר אחד חדש. והנה היגעה הלידה השניה , וחשבתי לעצמי בדרך מה יזדמן לי היום?... וכשהגענו לקבלה – העבירו אותנו לחדר הלידה והכירו לנו את המיילדת. הייתה זו מיילדת שטרם הזדמן לי לעבוד איתה אבל מישהו פעם אמר לי שזו לא מיילדת שכדאי ללדת איתה. לרגע התבלבלתי, וחשבתי לעצמי אוי... אבל אז החלטתי לפתוח את הלב, ולתת הזדמנות והזכרתי לעצמי שמה ששמעתי בעבר הוא חוויה של זוג אחד ושבסופו של דבר כל אחד מביא את הסיפור שלו מנקודות הזמן בה הוא היה מצוי. ושאם היא הזדמנה לנו כנראה שכך צריך להיות. ואכן למרבה ההפתעה היה הייתה מקסימה וקשובה ועדינה, ומעל הכל, כאשר היולדת של עברה ממצב של היא ישר קראה את הסימנים את שפת הגוף, הקולות התנועה היא פשוט הייתה שם במאה אחוז בשבילה. ואז הבנתי שתמיד צריך להשאיר את הלב פתוח. ומהי לידה, אם לא אנו נהיה אלו שזוכרות שהכל צריך להיות פתוח? שלכן באהבה, דניאלה |