נשימה, הריון ולידה

כיצד תוכלי לקדם את הלידה שלך בעזרת נשימה נכונה?

אחת המתנות הגדולות שנתן לנו הטבע היא הימצאותה של הנשימה, בכל רגע מחיינו,

בכל מקום, בכל מצב.

על פי התבוננות בנשימה אפשר לספר באיזה מצב פיזי או נפשי נמצאת היולדת – כאב, התרגשות, רוגע, פחד.. האם זה עובד גם הפוך? האם אנחנו יכולות "לשלוט" בנשימה ובאמצעותה לשנות את מצבינו, או להקל על ההתמודדות שלנו עם קושי, עם כאב?

באופן הכי פשוט התשובה היא כן! הנשימה היא מפתח פלאים לשינוי, מפתח שהוא זמין לכל אחד מאיתנו, ואין לתאר כמה הוא רב מימדים, עמוק ואין סופי.

נשימה טובה ועמוקה משחררת מתחים, מעשירה את הדם בחמצן ועוזרת להרגשת חיוניות ועירנות של כל אחד ובעיקר בעיקר לאם ההרה ולעובר.

כמו כן, נשימה בשעת לידה מסיחה את הדעת מכאב ועוזרת להשקיט מחשבות, פחדים וחששות.

נשימות עמוקות ואיטיות משנות את תדר גלי המוח ומעודדות אותו להפריש חומרים מרגיעים. בזמן לידה החמרים הללו הם אנדורפינים (משככי כאבים טבעיים) ואוקסיטוצין - ההורמון המייצר צירים. (אוקסיטוצין גורם גם ולהפרשת חלב בהנקה, ויש המכנים אותו הורמון האהבה, כיוון שהוא גורם להרגשת רוגע והתאהבות – מופרש גם בעת קיום יחסי מין.)

בלידה, אם כך, אנו מעוניינות בנשימות עמוקות ואיטיות, הננשמות דרך האף וננשפות דרך הפה לאט לאט. הדבר נכון בעיקר בצירים של השלב הראשון (מתחילת הצירים עד הופעת צירי הלחץ).

כן, זה אומר שבעיקר תוך כדי כאב אל לנו לעצור את הנשימה, אלא לנשום עמוק ובאיטיות!

בשביל לנשום עמוק בשעת לידה וגם בשעת כאב הייתי ממליצה על  2 דברים:

- תרגול (הוא פשוט ונעים ולוקח רק 10-15 דקות ביום, רק כדי להכיר את הנשימה.)

- מישהו שיזכיר לנו לעשות את זה בלידה. (בן זוג, מיילדת, מלווה, תומכת לידה).

תרגול (גם הבן זוג מוזמן, זה עושה רק טוב).

10 דקות כל יום.

1. הכרות עם הנשימה –

ישיבה נוחה, מזרחית או על כסא כשהגב זקוף אך נינוח. אפשר גם בשכיבה על הגב.

ידיים מונחות על הבטן התחתונה, מתחת לטבור.

עיניים עצומות, ואנחנו מתבוננים בנשימה, כאילו אנחנו צופים בסרט, לא להתערב, לא לשנות, רק להיות צופה עירני וסקרן.

מה רואים? מאילו חלקים מורכבת הנשימה? האם הנשימה אחידה או משתנה מפעם לפעם? איזה חלק ממנה הוא יותר ארוך? באילו חלקים מהגוף מרגישים אותה?

אילו חלקים מהגוף זזים בשעת נשימה?

האם הנשימה היא – שטוחה? עמוקה? זורמת? נתקעת?

בכל פעם ששמים לב שהפלגנו במחשבות - נחזור לנשימה, לכאן.

2. נשימת בטן –

 אחרי שקצת צפינו בנשימה, אפשר להתחיל במניפולציות.. ידיים שוב על הבטן.

בכל פעם  שנכנס אויר אנו בודקים איזה חלק מהגוף זז – חזה, כתפיים, גב, בטן, או אולי כולם?

נסו לנשום כך שהידיים שמונחות על הבטן התחתונה יעלו וירדו עם כל נשימה. נסו לעשות זאת כמה שאפשר ללא מאמץ, ברכות, בעדינות, בלי לאמץ צוואר וכתפיים. האם אפשר לנשום גם אל הגב? נסו לשתף ולהרחיב את כל החלק התחתון של הגוף בנשימה.

3. הארכת זמן הנשיפה -

ננסה לקחת אויר דרך האף ולאט לאט להאריך את זמן הוצאת האויר דרך הפה.

ככל שהנשיפה תהיה ארוכה יותר אנחנו נצלול יותר עמוק אל הרגיעה, אל הנינוחות.

לאט לאט, עם התרגול גם השאיפה תהיה ארוכה יותר, וגם ההפסקות השקטות בין הכנסת והוצאת האויר.

בשעת צירים כואבים הנשיפה יכולה להתחלק ל 3 נשיפות חזקות יותר, שעוזרות להפיג את הכאב.

אפשר גם לנשוף את האות ש' חזק 3 פעמים.

המלווה שלך יכול/ה להזכיר לך את הנשימות, ואף לנשום יחד איתך כדי להזכיר לך לעשות זאת בלי צורך להשתמש במילים..

שתהיה לכולנו לידה קלה ושמחה!

*הכותבת היא דסי אלעד, תומכת לידה, מלווה זוגות בהריון ולידה.

dassi@dassi.co.il

 דסי אלעד - דולה בצפון