מיני אתר

דיבור מהיר. בשיחת טלפון הראשונה איתך דיברת כל כך מהר שבקושי עקבתי – "רוצה להקשיב לגוף שלי, שלא יפריעו לי, שלא ידברו איתי, רוצה לנשום, לעשות את זה בשקט."

בפגישה הראשונה איתך – עיניים ענקיות, גוף קטן. את פותחת אלבום תמונות ומגוללת לפני את כל קורותייך בדיבור מהיר ומבט חם ועמוק, הדמעות מידי פעם זולגות..זה בסדר, את נותנת לעצמך לבכות..

את רוצה שיהיה לך על מי לסמוך בלידה. "לסמוך במאה אחוז, את יכולה להבטיח לי את זה?" את חוזרת ושואלת, מדגישה ובודקת איתי שוב ושוב.

בפגישה השנייה אנחנו מתרגלות קצת תנוחות צירים, אני עושה לך טיפול. את מתוחה,

אבל יודעת לנשום, לעצום עיניים ולהתנתק אל תוך עצמך. משתוקקת לשקט, למרחב. שולטת לבדך על

הבית שהוא גם קליניקה, וגם בית חם לילדה קטנה וגם עולמך הצנוע והמלא ברוך, חום ואהבה.

הרבה דיברנו בטלפון. בכל פעם הדיבור המהיר, הלחוץ אבל לא נותן לדברים לצאת משליטה,

עונה לעצמך על השאלות ונרגעת לאט לאט.

יום שבת בצהרים טלפון "דסי, ירדו לי המים", את מתרגשת ומבקשת שאבוא תוך כדי אריזה, סידור

וארגון הילדה. את רוצה לנסוע לבית חולים, לא רוצה לחכות לצירים. הם יגיעו, את אומרת.

אני מגיעה. הילדה כבר אצל אבא, את אורזת. יש לך כמובן רשימה מסודרת ואת רוצה שנעבור עליה שוב ושוב, 2 תיקים ענקיים +עוד תיק קטן + עוד כסא לאוטו לתינוקת + התיק האישי + תרמוס תה צמחים שאת מכינה תוך כדי אריזה, דיבור מהיר וטפטוף מים. אה, כן, וגם בקבוק מים גדול.

אני עושה נאגלות לאוטו עם כל הדברים, נותנת לך לגמור להתארגן ולנעול את הבית. הצירים מתחילים להגיע, נוסעות לאט, הכבישים פתוחים, שבת בצהרים. אני שומעת שאת חווה צירים בשקט ומנסה לא להפריע לך, נוהגת ושולחת לך רוגע, שלווה ושחרור. קצת שקט, זה מה שאת צריכה, אשה אמיצה שכמוך.

מגיעים לבית חולים, פתיחה 4, הראש גבוה, יש עוד קצת זמן. את קצת מאוכזבת. אני מרגיעה – לידה שניה, הכל מתקדם מהר יותר.

בחדר הלידה את לוחשת לי – רק שלא יפריעו לי, בבקשה, דסי.

תבקשי, אני אומרת לך, פשוט תגידי מה את צריכה, זה שאת יודעת מה את צריכה זו מתנה גדולה,

פשוט תגידי.

המיילדת נכנסת, את אומרת. כל כך יפה, פשוטה, ישר לעניין, אני צריכה להקשיב לגוף שלי, בבקשה אל תכנסו אם אתן לא צריכות, אל תדברו איתי אם לא חייבים.. המיילדת קצת בשוק מהישירות, אבל עונה לך יפה - אף אחד לא יפריע לך ובהצלחה.

אנחנו לבד, הצירים מתגברים, את מסתדרת איתם מעולה, מחליפה תנוחות, נושמת, קשובה.. מדי פעם פותחת עיניים ומבקשת משהו – מים, תה, כרית, אפשר להכנס למקלחת.

את לא רוצה מגע, בנית לעצמך כדור של אור ואת בתוכו. את והתינוקת.

מדי פעם את מכניסה אצבעות ובודקת את עצמך.. הראש יורד, מתקדם, את אומרת. כנראה שכבר נפתח הצוואר לגמרי והתינוקת כבר בדרכה למטה, אני מסבירה לך.

פעמיים נכנסות מיילדות על קצות האצבעות לעשות מוניטור, כבר קשה לך לשכב אבל המוניטור לא קורא טוב בתנוחות אחרות, את מנסה, אבל באיזשהו שלב אני יוצאת ומבקשת להתנתק מהמוניטור.

המיילדת מנתקת אותך ואת יורדת לרצפה. אני מרפדת לך בשמיכות וכריות, כדור גדול, מציעה לך תנוחות, אבל רוב הזמן שקט, נשימותייך ממלאות את החדר, קולות נמוכים, את על 6 , לוחצת בשקט, גונחת, לאט לאט זזה ומדי פעם מכניסה אצבעות וממששת את הראש היורד, אני מאירה עם פנס מדי פעם לראות אם רואים ראש.

מביאה מים חמים ושמה לך רטיות חמות עם שמן על הפרינאום. הראש מתקדם ואני לוחשת לך אני יוצאת לקרוא למיילדת. את לוחשת לי - עוד לא.. בבקשה...

עוד 2 לחיצות ואני רואה קצה של ראש. יוצאת החוצה וקוראת למיילדת היחידה שנמצאת שם. היא באה מהר. החדר חשוך ואת על 6 על הרצפה. היא אומרת "אני מצטערת אבל אנחנו לא מקבלים לידות על הרצפה", אבל הראש יוצא אני אומרת, אני לידך על הרצפה וכרנאה מהזוית שלה לא רואים מה קורה.

"תעלי בבקשה על המיטה" היא אומרת, אבל הראש בחוץ! אני אומרת ושולחת יד לתפוס את הראש שמחליק החוצה.. תוך שניה היא לידי על הרצפה תופסת את התינוקת.

אני עוזרת לך לקום על הברכיים ולקבל את התינוקת לידייך, לאט לאט עולים על המיטה כשאת

ממלמלת "מתוקה שלי, פצוצו שלי, יפה שלי..", המיילדת מחייכת, חמודה, מתרגשת מהלידה וממך,

"כל הכבוד!" היא אומרת "ילדת לבד! ממש לבד!"

השלייה יוצאת אחרי כמה דקות, והתינוקת יונקת במרץ.. גם עכשיו מניחים לך להתאושש בשקט.

אנחנו עוברות למחלקה, אני יורדת לאוטו להביא את כל העניינים והחבילות. השמש כמעט עולה

והכל בחוץ עדיין שקט.. אני מביאה לך את כל החבילות ומוצאת אותך כועסת שלא החזירו עדיין את התינוקת מבדיקת הרופא, נלחצת, נושמת מהר.. אני נוגעת, מרגיעה, עוזרת להסדיר נשימה,

הכל בסדר, חמודה, הכל בסדר, תנשמי עמוק.. ואני רואה איך את מתחילה לחזור לקצב שלך, הדואג, המארגן, השולט, הלב הענק שלך סופג אליו הכל ומבקש לדעת שהכל תחת שליטה, שהכל בסדר.. לחבק ולשמור תחת כנפך.

ועכשיו יש לך שתיים.. אני לוחשת לך בלב שלי – בהצלחה, יקירה, נשימה ארוכה והרבה אורך רוח.

לא הצלחתי להפרד ממך. בכל פעם שאני באיזור אני קופצת לבדוק מה העניינים, לחבק את הבנות, להקשיב.

לא קל לך, אבל את אישה מלאת אהבה וחום, שנותנים לך את המנוע להמשיך לבד את מסלול חייך

הרצוף אתגרים, ואת צולחת אותו באומץ ובכנות, ביושר ואמונה נדירים ויקרים מפז.

דסי אלעד - דולה בצפון

דסי אלעד, דולה בצפון, דולה צפונית, לידה טבעית, לידת בית, לידות בית, לידת מים, לידת , לידת לנל"ק, לנל"ק, לידת תאומים, תומכת לידה, דולה, דולה חיפה, תמיכה בלידה, לידה במרכז לידה, לידה בסיכון, לידה אחרי קיסרי, לידה אנאסיסטד, לידה ללא מיילדת, vbac


כל הזכויות שמורות ©	צרו קשר	שיווק באינטרנט	הריון ולידה	תקנון והצהרת פרטיות	קידום והקמת אתרים