הי,

שמי עינת, ואני יוצאת קיבוץ בת 32. נמצאת באזור המרכז כבר שבע שנים, עובדת עם תינוקות קטנטנים, וחיה את החיים על היופי והקששיים שבהם.

בשנתיים האחרונות הגשמתי חלום. התמחיתי בלימודים מעמיקים ומקיפים של עולם הלידה, וליוויתי לא מעט לידות.

אני אדם שקט, של בית, שלווה ונינוחות.

בלידות, כמו בחיים, אני כמו זיקית, אני אדם שמתאים את עצמו. בלידה, אני כמעט הופכת לחלק מהיולדת. אני ממש מרגישה אותה מבפנים. כשהיא צריכה, אני הופכת עצמי לעזרה הפיזית שצריך ברגע. אי אפשר לדעת כלום מראש על לידה. ברגע אחד אני יוצאת עם האמא של היולדת ומחבקת אותה כי את זה היא בדיוק צריכה, וחמש דקות אחרי, אני עם היולדת בעיסוי שכמות חזק, כי לזה היא זקוקה. וכשאני מיותרת, ובן הזוג צריך להיות במגע איתה, אני נעלמת, וחוזרת כשהוא קורא לי ברגע הנכון חזרה.