להודות על האמת לא אחת התלבטתי בימים האחרונים האם להגיב בשרשור על ארגון, ארגון הגג או איך שנכנה אותו. זה התחיל בקבלת ההודעה לנייד ובטלפונים שהתחילו לזרום כדי להבין מה מתרחש. צובט משהו ומעורר תהיה והתבוננות. אלול המכונה חודש הרחמים והסליחות מהוה תפר בין השנה שמסתלקת לזו הבאה בדנדון פעמונים אפילו מזג האויר משתנה משהו בלב מתעורר ואם מקשיבים היטב פעימות הלב מורגשות היטב משהו מתרגש... הימים הללו מיועדים להתבוננות פנימה לבחינה של עשיה לריבוי של טוב וברכה להשתדלות מתקנת ללידה מחודשת "שמים את השכל בצד ונותנים ללב לעבוד". שיבה אל המקור הפשוט הרך הנקי נטול המאבקים מכונה בשם תשובה, כי באותו מקום התשובות ברורות. השיבה הזאת הנדרשת מאתנו כאנשים יום יום תובעת ענוה. התפקיד שבחרנו למלא כתומכות/מלוות/דולות כל שם מתקבל בבסיסו ענוה כי רק כך אפשר להכיל וללות ולהיות ולאפשר לצד השני ללכת בדרך המותווית לו בכלים שיש באמתחתו. אין זה משנה אם הבחירה מתאימה לנו או לא אנחנו שם כדי להיות חלק מאותה הויה מתגלמת. אין לי מושג מה יקום ויהיה רק ברור שמה שיעשה צריך להעשות בענוה ומתוך כך ימשיך ויפעל. שנזכה כולנו לראות את הנכון ולעשות את המדויק ביותר שירבה טוב לכולם ובתוכם אנחנו. שנה טובה ומתוקה סליחה שאין פסיקים אני אף פעם לא יודעת איפה נכון לשים אותם
|
תוכן ההודעה:
|