רותי יקרה ודולות אחיות למקצוע, אני פונה אליכן בעקבות המידע המעציב שהגיע בניוזלטר האחרון לגבי התנגדות המיילדות לנוכחותינו בחדרי הלידה והפעולה שאנחנו צריכות לנקוט למיגור ההתנגדות ולהרחבת הדלתות לקראתנו. רותי הציעה להעביר מכתבים במייל ודרך האתרים שלנו, ולפרט מדוע ועד כמה אנחנו חשובות, תורמות ומאפשרות חווית לידה טובה לנשים. אני מציעה עוד יותר מזה :ברוח "אין הנחתום מעיד על עיסתו" ביכולתינו להשמיע את קולן של הנשים שליווינו, אותן נשים (ובני זוג) שטעמו את מגע ידינו בתוך ציר מערפל חושים, ששמעו והתעוררו לקריאתינו לנוכחותן בלידה כמשתתפות פעילות, שהרפו אל תוך הידיעה שאנחנו איתן מכאן ועד אחרי הלידה וההנקה הראשונה ואין לנו שום חדר אחר ויולדת אחרת לרוץ אליה ולעזוב אותן בכאבן. אני מעלה קריאה לפנות אל הנשים האלו שיכתבו לנו את משמעות נוכחותינו עבורן, אם בצורת תודה, או בצורת המלצה או בכל דרך הנראית לכן ולהן כנכונה ומדוייקת. מכתבים כגון אלו יכולים להתפרסם באתרים של כל אחת מאיתנו ולהעיד על תפקידנו בתמיכה ובליווי של האישה ובן זוגה החל מההריון ועד אחרי הלידה, מבלי לפגוע במקום של המיילדות בחדר הלידה, שאין לשכוח את חשיבותן ונחיצותן,ומבלי לאיים עליהן.
את המכתבים האלו יש בהחלט צורך להפנות למנהלי בתי חולים או חדרי לידה באשר הם, אך לא פחות חשוב שהריוניות נוספות יחשפו להם כמה שיותר. הרי אל לנו לשכוח שהזוגות הם הם לקוחות בתי החולים וחדרי הלידה, והם אשר בכוחם ליצור דרישה וביקוש לנוכחות דולה איתם בחדר לידה כתנאי ללדת בבי"הח זה או אחר. אני גאה שבחודשיים האחרונים גרמתי לשני זוגות שהיו "סגורים" על לידה באיכילוב ללדת בבתי יולדות אחרים (תל השומר ומאיר), ללא קשר לליווי שלי אלא רק מהפנייתם לשאול בעת הסיור אם ברשותם להביא תמיכה בלידה, לנוע בחופשיות בזמן הלידה ולעשות מקלחת. הם עצמם היו כה מזועזעים מהתגובה בבית החולים שלא נזקקתי להוסיף דבר על סיכוייהם הקלושים ללדת שם בדרכם, בטבעיות ובשקט.אנחנו מודעות לחשיבותנו, הנשים שילדו איתנו מודעות לחשיבתנו, גם בתי היולדות יהיו מודעים לחשיבותנו. בהצלחה!
|
תוכן ההודעה:
|
