דף הבית מהי דולה הכנה ללידה פגוש את הדולות מניעת חתך פוסטפרטום רשימת הדולות פורום 4/11/2008 9:35 תהילה מלכה מאת: מבט לנשמה של מיילדת כותרת: היתי בשבת בלידה באחד מבתי החולים באזור המרכז(הבטחתי לשמור על אנונימיות),בכל אופן היתה לידה מדהימה,החיבור עם המיילדת היה באמת מיוחד,לאחר הלידה שוחחנו קרוב לחצי שעה בסוף השיחה היא נתנה לי לקרוא שיר שכתבה, אני חייבת להכניס את זה לפה,(בהסכמתה)כל מילה נוספת מיותרת-- היה לי חלום להיות מיילדת... היה לי חלום להיות מיילדת, פשוט לעזור ליולדת -ללדת... לראות אבא צעיר,עד דמעות מתרגש, מחזיק בידיים תינוק בוכה ורועש. להיות עם הזוג ברגעים הקסומים, ברגעים שאחר כך תמיד זוכרים. להיות איתם יחד בכאב ובשימחה, כך חלמתי,כשהגעתי לעבוד בחדר לידה. היום עצוב לי ואני לא צוחקת, עצוב לי לראות איך אני נישחקת. נשחקת מעומב ולחץ בחדר הלידה- הם מכתיבים לנו תנאי עבודה: הכי חשוב שתיהי זריזה, שתיהיי טכנאית של חדר לידה. שתעזרי לכולם(אחרת זה לא פייר), שתרוצי לניתוח ותחזרי מהר, שתתחילי פיטוצין ותידאגי לאפידוראל, אחרת היא תלד בלי,וזה- חבל... עובר לפניי סרט נע של יולדות, אני לא זוכרת פנים,ולא זוכרת שמות. אני לא מרגישה יותר מיילדת, אני טכנאית,וזה- אחרת. אין לי רגש ואין לי יותר חוויה, בא לי לבכות כי כל זה היה. תוכן ההודעה: תגובות נוספות 4/11/2008  9:44 מצמרר - ורד שדה 4/11/2008  11:54 עצוב, - שרון 4/11/2008  11:56 לורד שדה, - שרון 6/11/2008  11:38 מיאש - עדי הראל 8/11/2008  13:9 תהילה יקרה, תודה על מה שהיטבת להגדיר כמבט לנשמת המיילדת. ברשותך אפרסם בניוזלטר (ל"ת) - רותי קרני הורוביץ 8/11/2008  16:27 לריפוי בשיתוף פעולה - תהילה מלכה

כל הזכויות שמורות לאמנות התמיכה בלידה © יצירת קשר