דף הבית מהי דולה הכנה ללידה פגוש את הדולות מניעת חתך פוסטפרטום רשימת הדולות פורום 11/6/2006 8:34 עופרי מאת: סיפור על לידה קצרה כותרת: מרי פופינס הם קוראים לי בבית. כן, מרי פופינס. לפני שבוע נסעתי מהמרכז עד לבי"ח כרמל לחזרה גנרלית. אחותי חזרה עם התינוקת בבטן, ואני? עם השמנים בבקבוק :-) אתמול, ירדו המים. התארגנות מהירה (התיק כבר היה מוכן) ואני בדרך. אמנם ההיסטוריה שלה בלידות די קצרה (תרתי משמע), אבל לא שערנו שהיא תשבור את השיא (היחיד)... הגעתי למיון יולדות בשעה 22:37, היא היתה כבר לבושה בגלימה המלכותית וחיכתה. שאלו אותה מה היא רוצה או לא רוצה וכו'. עודדו אותה להלך במסדרונות, להשתמש במים אם תחפוץ ושמידי פעם יחברו אותה למוניטור. הראו לנו את החדר. ציר ועוד אחד ועוד אחד. קצת ישיבה על הכדור, בעיקר נשימות והשענות קדימה. "אני מרגישה אותה למטה". יופי, היא יורדת למטה. עוד ציר והיא אומרת: אני מרגישה אותה, רוצה ללחוץ". שלחתי את בעלה לקרוא למיילדת. אין לי מושג מי הגיעה. היו כמה. "בואי, תעלי על המיטה ונבדוק אותך". ציר לחץ ארוך. איזה לעלות איזה מיטה ואיזה נעליים. בעדינות אני אומרת למיילדת, תבדקי אותה ככה (היא עומדת ונשענת קדימה). "אבל היא תקרע את עצמה" בואי תעלי על המיטה היא חוזרת כמו תקליט שרוט וישן. ניסיון נוסף. "אבל יש לה תחתונים עליה". אז בואי נוריד אני אומרת. נו יופי, המיילדת עשתה מאמץ כביר והתכופפה. היא בלידה (כאילו שהופתענו...). בואי, כשהציר יפסיק תשכבי על המיטה. "אני לא יכולה לזוז....". איכשהו היא עלתה למיטה מיד בתנוחה המוכרת מהלידה הראשונה - על שש. "תשכבי". אחותי עושה עצמה לא שומעת. אני מחזקת אותה. ואז מיילדת אחת קוראת למיילדת אחרת: "את רוצה לקבל לידה ללא אפידורל, על שש??" ומישהי חדשה נכנסת לחדר. עוד קריאה נואשת של מישהי להשכיב אותה, והבעל מתערב ואומר לה: היא יודעת ללדת ככה. ככה היא ילדה את הבן שלנו. 2 לחיצות (כשברקע אחת אומרת תלחצי, והשניה מרגיעה: תלחצי כשאת מרגישה ללחוץ) והראש בחוץ. נשימות קצרות והופ! הנסיכה בחוץ. השעה 22:58. דמיון מודרך ולחיצות באצבע הקטנה - השלייה בחוץ. מזל טוב! 3 קילוגרמים ועוד 70 גרם של מתיקות עם הרבה שיער שחור. בדיוק כמו לאמא. מחשבות, תהיות ושיתוף... כרגיל, אף אחד לא האמין שמישהי יכולה ללדת כ"כ מהר. היא גם עשתה את זה בלידה הקודמת. אז בילינו שעתיים בבית החולים, והפעם... שעה וקצת. - "תשכבי תשכבי" - היא לא שומעת אתכן, היא בעולמה, הגוף שלה יודע מה לעשות. חזקו אותה, לכו איתה. - חבל הטבור - הקליפר הוצמד והחבל נחתך. אף אחד לא שאל את הבעל אם הוא רוצה לחתוך (הוא התאכזב). - "אתה תשב ואני אתן לך את התינוקת. לא עומדים איתה". סליחה? של מי התינוקת הזו?? - חדר הלידה לא היה הומה ולמרות זאת העבירו אותה ל"חדר התאוששות". מי היתה בכרמל וראתה את הסוויטה המלכותית? כולה וילון באמצע מסדרון. לפחות היו לנו סיבות לצחוק. - והדבר הכי גדול ומוזר בעיננו - היא ביקשה ביות מלא. מכיוון שילדה בלילה, אמרו לה שיקחו את התינוקת ורק מחר היא תראה אותה ויתחיל הביות. אז איפה הביות פה? ומה העניין לרוץ ולשים אותה בפוטו?? היא ביקשה שלא יתנו בקבוק או מוצץ. אחות יילודים עשתה פרצוף ואמרה: אין לנו בכלל מוצצים. ולא יתנו לה כלום" אמרה בקול של ביטול ובטון של, עזבו אותי, באמא שלכם. השעה 01:00 אחרי חצות... אחותי שאלה לגבי הנקה בלילה ותהתה מה יהיה אם היא תבכה - ענו לה שהיא בידים טובות... אחרי עוד ניסיון של אסרטיביות, המיילדת אמרה לה: כשאת קמה לשירותים או משהו, פשוט תגדי לשם. נו יופי! היו לי עוד תובנות תהיות ושאלות. אני עדיין מעכלת, נרגשת ושמחה. בדרך לבקר את הנסיכות. בזכות הלידה הראשונה של אחותי לפני שנתיים ושלושה חודשיים פניתי להיות דולה. אוהבת אתכם הרבה משפחה קטנה ואהובה. נשיקות ל"תינוקי" ככה אחיה קראה לה הבוקר. תוכן ההודעה: תגובות נוספות 11/6/2006  11:55 ראשית- מזל טוב!!!! - גילי אבישי 12/6/2006  16:10 עוד הוכחה שכשאשה קשובה - סיגל מנדל 15/6/2006  0:36 ברכות ליולדת ולאחותה הדולה, ולפרום הדולות על סיפור לידה ראשון! - רותי קרני הורוביץ 21/6/2006  12:28 עופרי! - אורלי גרוס

כל הזכויות שמורות לאמנות התמיכה בלידה © יצירת קשר