דף הבית מהי דולה הכנה ללידה פגוש את הדולות מניעת חתך פוסטפרטום רשימת הדולות פורום 22/6/2006 14:16 עופרי מאת: גיבוי. החיים שלנו לצד ה"כוננות". מחשבות, תהיות ושיתוף ...(יצא ארוך) כותרת: חופש? הפוגה? נסיעה קצרה? ליווי ליולדת ובן זוגה ברקע. ברגעים אלו ממש אני מול המחשב, בעוד שהגיבוי "שלי", בחדר לידה עם הזוג... בדיוק אתמול נפגשנו לקראת הלידה (תנוחות, נשימות, התמודדות עם כאב ועוד). כמובן אחרי שכבר היתה פגישת הכרות כמה שבועות קודם לכן. משום מה התעקשתי שיפגשו גם את הגיבוי שלי. לא תארתי לעצמי שאני לא אהיה שם. אבל כנראה שתת המודע היה מודע :-) נסעתי להוריי (ללא רכב), להפוגה קצרה מחי היומיום. הם גרים בעמק יזרעאל. כמו שהבטחתי הנייד שלי היה פתוח. ב- 01:00 בלילה טלפון. יש צירים. דיברנו קצת. כשסגרתי את הטלפון תפסתי את עצמי כלא מאמינה. ממש לא הכנתי את עצמי לזה. מצד שני, עשיתי הכל כדי להיות הכי מוכנה. לא הצלחתי להרדם. מתישהו נרדמתי. סיכמנו שכל היסוס או תהיה, הם מתקשרים "לעדכן". לקראת שמונה בבוקר טלפון. מה שלומכם? אנחנו בבית חולים, מחיקה כמעט מלאה, פתיחה של 2 ס"מ. עזרתי לבן הזוג להזכר בכמה דברים. נקודות לחיצה, נשימה וכו'. לפי בקשתו. הרמתי טלפון לגיבוי.... איזה מזל שנפגשנו אתמול היא אומרת לי. כן, בהחלט מזל. זה עזר לי לצאת מהבלבול, התרגשות והמבוכה. מה עכשיו? לבטל הכל, לעלות על אוטובוס? רגע... אם י' בדרך לבית החולים, מה אני אעשה אם וכאשר אגיע לשם? הרי זה אחד הדברים הכי קשים לנו (אני חושבת...) להתחיל שם בתהליך ולא להיות בלידה? לראות שהכל (טפו טפו) הסתיים בשלום. ולא, האופציה ששתינו נחבור ונעבוד בצוותא ממש לא לעניין. אחרי הכל זה תל השומר. הבנתי שאני עומדת להתמודד פה עם משהו גדול. הלב שלי רצה לסוע ולהיות שם איתם. השכל אמר: עזבי. רדי מזה. שחררי. תנשמי עמוק... כנראה לא סתם נפגשנו עם י'. כנראה לא סתם אני במרחק של כמה אוטובוסים ולא מוקפצת באמצע יומולדת/חתונה או כל ארוע אחר במרכז הארץ. או כמו שגילה הספיקה להגיד לי: תראי, אם לא תתמודדי עם זה עכשיו, תתמודי עם זה בפעם הבאה. סימנתי לי את כל הנקודות שיעזרו לי להרפות: י' פגשה אותם, היא בדרך לשם. דיברתי איתם, הם נשמעים לי בסדר עם זה למרות האכזבה. אני מתמודדת עם משהו חדש. כל יום לומדים לא?! כמובן שאח"כ הזדנבו לראשי מחשבות כמו: מה חשבת לעצמך, היא בשבוע 38+6. מה את נוסעת בכלל... ואז קול אחר בתוכי מלמד אותי שיעור נוסף: החיים ממשיכים. בשביל זה יש גיבוי. אנחנו אף פעם לא יכולות לדעת מה יקרה ומתי. כל תוכנית היא בסיס לשינויים, בדיוק כמו תוכנית לידה מצד היולדת. אז מה? יש פה מישהי שרוצה לשתף אותי בהרגשה שלה, כשהיתה צריכה להשתמש בגיבוי שלה??? ממשיכה לשלוח אנרגיות טובות ללידה בריאה ומחזקת. (אה כן, אם למישהי היה חסר מידע, זו לידת vbac). תוכן ההודעה: תגובות נוספות 22/6/2006  16:13 לידת ה- vbac הסתיימה לפני כמה שעות - עופרי 25/6/2006  16:15 קודם כל מזל טוב - סיגל מנדל 25/6/2006  18:45 כמה נדוש ובכל זאת - גילי אבישי 25/6/2006  23:44 לגילי וסיגל - עופרי 25/6/2006  23:54 אם את רוצה - גילי אבישי 26/6/2006  8:38 גילי תודה רק ש... - עופרי 26/6/2006  9:26 אז מה איתי : ( - סיגל מנדל 26/6/2006  11:18 יש דברים שאני,אישית, - גילי אבישי 26/6/2006  11:44 כמה אני מבינה אותך - carmi 26/6/2006  12:39 זה ברור (ל"ת) - סיגל מנדל 26/6/2006  14:10 כרמי- יולדת שלא מוכנה לשמוע על גיבוי??! - טל 27/6/2006  17:14 מי שלא רוצה גיבוי חייבת להבין - סיגל מנדל 3/7/2006  0:7 רוצה לספר מהזוית של היולדת - רות שפירא 2/8/2006  11:20 אני דווקא חושבת שאין גבולות לדולה - איטל 6/8/2006  7:41 איטל יקרה - גילי אבישי

כל הזכויות שמורות לאמנות התמיכה בלידה © יצירת קשר