|
16/5/2006 07:02
|
עופרי
|
מאת:
|
|
הי גילי, את יודעת מה? קדימה!
|
כותרת:
|
האמת שאנח מגלגלת בראש את המילים, איך להביא את התחושות שלי.
אני אנסה.
ברור שכל אחת ו"חלום" הלידה שלה, מה היא מצפה, כמה היא מתכוננת וכו'.
אבל איך נוצר המצב שהזירוזים למיניהם והניתוחים היזומים קיבלו יחסי ציבור כ"כ טובים? כלומר ברור איך...
בפורומים השונים ניתן לקרוא הודעות מהסוג: אם עד ככה וככה לא אלד, יתנו לי זירוז. אני נורא מפחדת. ואז עונות הבנות: "זה לא כ"כ נורא" , "מעולה, ככה הלידה תסתיים מהר יותר" "אני חושבת שאני אבקש זירוז בלידה. אני כבר בשבוע 37 ואין לי כוח" וכו' וכו'. כנ"ל לגבי ניתוחים.
אני לא חושבת שאנחנו צריכות לחנך מישהי, כי מי שזה ידליק לה נורה אדומה, תהפוך כל אבן, תחקור ותשאל.
ולא, אני לא באה להגיד שהרפואה "מטומטמת". טוב שיש אופציות להציל חיים.
אבל שוב, זה מביא לדיון (שכנראה אי אפשר להפסיק להפוך בו, למרות שאין כל חדש תחת השמש) - שלידה "רגילה" היא כזו שמתערבים בה.
טוב, זה מה שרציתי להגיד בינתיים :-)
יום טוב לכולן/ם
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|
