4/8/2008 08:54
|
גל לביא
|
מאת:
|
תהיות
|
כותרת:
|
היי עדי, ראשית - הרבה ברכות להצטרפותך למעגל הדולות.
וכעת לתהיותייך - ראשית - אינני בטוחה שאיכילוב הוא המקום המתאים לדולה ללוות את היולדת שלה. הם מקבלים אותנו ממש גרוע, מפגינים את זה כלפי חוץ, ובהרבה מאוד מקרים מעכירים את האווירה ומקלקלים ליולדת חוויה שהיתה אמורה להיות טובה, והופכים אותה לחוויה מאוד רעה (בלשון המעטה).
היולדת שלך אכן נשמעת מדהימה, וגם את נשמעת כזו - מאוד מחוייבת לעניין, מאוד מסורה ומאוד נותנת מעצמך. אבל - לדעתי, אכן, היית צריכה ללכת בלילה, בו היא ישנה. היית צריכה לאגור כוחות, ולחזור בבוקר, או עם צלצול טלפון ממנה. זה היה נותן לך כוח להמשיך הלאה, ולהישאר צמודה אליה.
לגבי הרגשתך שהיא בלידה פעילה - אני בטוחה שחשבת שאת מביאה אותה לבי"ח עם פתיחה של 3 ס"מ, ומאוד התאכזבתן שלא כך... זה קורה! בד"כ עם הניסיון בא הידע, ויודעים להרגיש אם היא בלידה או עוד לא, אך גם לאחר לידות רבות עדיין יש טעויות - ובהחלט יכול לקרות שאנו נביא יולדת כואבת וסוערת לבי"ח ושם בבדיקה יסתבר שהיא עם פתיחה קטנטונת, שלא מתקדמת לשום מקום... :(
אני מאוד מבינה את תחושת הפספוס שלך, והייתי רוצה להרגיע אותך ולהגיד לך שזה חד-פעמי, אבל - עלייך לדעת שאלו דברים שעלולים לקרות וצריך לתת גם להם מקום. הצעתי לך - ראשית - לכתוב לעצמך את כל מה שקרה (זהו טיפול עצמי לגמרי לא רע, שיכול לעזור לך לפרוק, לעבד ולהכיל את תחושותייך). ושנית - להיפגש עם דולות, לדבר על החוויה. יש הרבה קבוצות תמיכה של דולות, והן עושות עבודה מצויינת. אם תרצי פרטים פני אלי במייל.
ולסיכום - אני מאחלת לך הרבה לידות מוצלחות, ובטוחה שתצאי לבסוף מחוזקת מהחוויה הזו.
גל
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|