|
6/7/2006 11:49
|
carmi
|
מאת:
|
|
גיבוי ואיך אני מתאוששת
|
כותרת:
|
בנות יקרות כל כך שמחה שאפשר לשתף ולהשתתף.אספר לכן מקרה שקרה לי לפני שבוע.יולדת יקרה שלי שלוותי אותה לפני שנתיים בלידה נהדרת.הזמינה את שרותי כדולה ללידה נוספת כבר משבוע 14 שלה.מרגישה כלפיה מחויבות רגשית ומקצועית כפולה.תאריך הלידה שלה 3 7 והיא משדרת ביטחון שתלד לפני הזמן.בני משפחתי המורחבת מזמינים נןפש משפחתי לצימר בגליל דוקא בסוף שבוע זה.התלבטיות כאבי בטן יסורי מצפון ה עושים להתמסר למשפחה בעל ילדים הורים אחיות או ליולדת יקרה.ברגעים כאלה אני שואלת את עצמי אלף שאלות.זוהר שלו חברתי היקרה תמיד מעודדת אותי ברגעים כאלה מה שיקרה הוא מה שצריך לקרות.ואני מחליטה להתיעץ עם היולדת שלזכותה ברכה אותי בנסיעה טובה.בקשתי מחברה טובה מיכל שעיו שתגבה אותי וכמו תמיד היא מסכימה ועד לאיכילוב אוי ויי.נוסעים כל המשפחה אני חוטפת כאבים עזים בכתף לא יכולה לזוז עם היד כל סוף השבוע דואגת דואגת מה יהיה יש לי לידות צפויות.אוף אוף.אבל יש אלוהים בשמים חזרנו בשבת היד חזרה למצבה הקודם והיולדת חיכתה לי.ביום א התחילו צירים הגעתי אליה בביתה גרה 3 מטר מאיכילוב עשינו עבודה בבית וברגע המתאים נסענו לאיכילוב.הכנסתי אותה למקלחת ואמרתי לה את לא יוצאת עד שאת רוצה ללחוץ.וכך היה שאה וחצי אחרי שהגענו נולד בן מקסים 3700 בלי חתך ליום נפלא.אז אני שואלת אתכם לא כדאי להאמין?
לגבי התאוששות מאחר ואני זקנת השבט וילד כבר גדולים ים בשבילי הוא מקור האנרגיה שלי.יום נפלא לכוכן כרמי
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|
|
|
כל הזכויות שמורות לאמנות התמיכה בלידה © יצירת קשר
|
