גלית שושן, דולה, רפלקסולוגית, מדריכת הכנה ללידה 052-8892330
עמוד הבית מי אני הליווי שלי בהריון ובלידה מכתבי תודהפורום|
למען מי שמתקשה לקרוא מתוך הקבצים הסרוקים,
העלתי לכאן את תמליל המכתבים הסרוקים ולעתים כמה תוספות מדברים שנכתבו בהזדמנויות נוספות.
רקפת וזהר לרר: (קישור להודעה) לידה ב רמב"ם חיפה
בשבוע שעבר ילדתי את בני הבכור בלידה לא פשוטה בכלל.
לשמחתי ליוותה אותי דולה מדהימה ואני חייבת, פשוט חייבת, להמליץ עליה. מי שתקח אותה, תזכה!
...גלית פשוט מדהימה. גם ליוותה אותי במהלך ההריון בסבלנות, בחום, עם חיבוק, עם רפלקסולוגיה מענגת ומרגיעה (יש לה מגע מדהים) וגם ליוותה אותי במהלך לידה לא פשוטה וארוכה מאד (מיום שני זירוזים וצירים וביום רביעי קיסרי חירום). לא עזבה אותי ליותר משני רגעים במהלך הלידה, כל הזמן נתנה לי יד.... כל הזמן היתה שם פיזית וריגשית. גם במהלך הניתוח הקיסרי, כשהיא כבר לא חייבת להיות שם כי זו לא לידה רגילה, היא נשארה שם. עד הסוף הטוב. למרות שהלידה שלי היתה קשה ואורכה והסתיימה בקיסרי שזה כשלעצמו מאכזב, החוויה שלי היתה טובה לא מעט בזכותה.
 יעל ועמית תלם, לידה ב כרמל חיפה
20 ינואר 2010
גלית,
בחרתי בך ללוות את הלידה הראשונה שלי כי הרגשתי שיש בך משהו ישיר, אחראי וברור, ושאת נותנת לי תחושת בטחון. הרגשתי שאת לוקחת את העבודה שלך מאוד ברצינות ובמסירות, וצדקתי. במהלך השיחות והפגישות שלנו לפני הלידה, במהלך הימים שהייתי בבית החולים ובלידה עצמה, הרגשתי שאת מאוד נמצאת שם בשבילי במידה ובאופן שאני צריכה אותך. שאת חושבת, מחפשת ומבררת איתי איך את יכולה לתת, בכלים שלך, את מה שהכי יעזור לי בכל שלב.
דיברנו על הפחדים שלי לקראת הלידה ועזרת לי להרגיש יותר ויותר בטחון ולקחת את הדברים בפרופורציות. הבאת תפיסה מאוזנת ומתונה של הדברים, לא קיצונית או אידיאולוגית, לא היסטרית ולא רגועה מדי. בימים המתישים בבית החולים (כרמל) לפני הלידה הרגשתי בעיקר שאת מחזקת אותי ותומכת בבחירות שלי ובהתמודדות שלי עם המצב, ומביאה איתך הרבה אופטימיות, אורך רוח וגישה חיובית באופן כללי. שום דבר לא הפחיד או הלחיץ אותך, וזה עזר גם לי להרגיש שיש זמן, שהכל יהיה בסדר, שאני יכולה לעמוד בזה... עמית ואני קיבלנו ממך תמיכה וחיזוקים לאורך כל התהליך, ועם זאת ידעת מתי לקחת צעד אחורה ולתת לנו להיות לבד עם עצמנו, עם תהליך הפיכתנו מזוג למשפחה. המון תודה על הזמן, המחשבה, האנרגיה והרגש שהשקעת בנו. והמון הצלחה בהמשך ההתפתחות המתמדת שלך - כדולה, כמטפלת, כאמא... ובכלל. נשיקות וחיבוקים,
יעל (וגם עמית ואור מוסרים ד"ש).
רחל ורהב מקורי: לידה טבעית מדהימה בבית חולים הלל יפה בחדרה
התאריך: 11.06.09
התל"מ היה 7.06.09 ואני הייתי בטוחה שייקח עוד הרבה הרבה זמן עד שאגיע לחדר לידה כי את שלושת ילדיי ילדתי ממרומי שבוע 42 השעה 04:00 לפנות בוקר התעוררתי לשירותים עם לחצים לא הרבה יותר מיוחדים ממה שכבר חוויתי בשבועיים האחרונים אבל בכל זאת הרגשתי שמשהו שונה הערתי את החצי והודעתי לו שהלילה זה הלילה הכנתי בגדים לבוקר לילדים ואת תיקי האוכל שמתי דברים אחרונים בתיק וחייגתי להורים שלי שיגיעו להיות עם הילדים טלפון קצר ולא ברור לדולה (כי עד עכשיו לא הייתי ממש בטוחה שזה זה) ויוצאים לדרך - האמת שהייתי סוחבת עוד קצת בבית אבל כולם אמרו שלידה רביעית קורית מאוד מהר אז זזנו הגענו למיון יולדות בהלל יפה ב-5:30 בערך וחוברתי למוניטור שיש לציין שלא מראה צירים בכלל - כלום, נאדה, גורנישט... ניתקו אותי בערך בשש ואמרו לי להסתובב קצת עד שבע ולחזור להתחבר שוב אולי יתחיל משהו וגם עד אז יגיע רופא שיוכל לבדוק מה המצב הסתובבנו קצת שתינו משהו וחזרנו למוניטור נוסף שיש לציין שגם הפעם מה שאני מרגישה ומה שהמוניטור מראה שני דברים שונים לחלוטין בשמונה החליטו לבדוק פתיחה ואם כלום - הביתה האחות בודקת ואמהמה 4 ס"מ עושים קבלה וחוקן ויאללה ללידה בחרנו להסתובב (הדולה המדהימה שלי ואני) כי בעלי עסוק על הדשא בעבודה עם הפלאפון (בשלב הזה זה מקובל עליי לגמרי) חזרנו, מקלחת טובה, התמקמנו בחדר מס' 2 עם מיילדת מדהימה בשם זהבה סופר (כן כן זהבה שלנו מהפורום) קיבלנו כדור ועדיין הצירים מורגשים אבל סבילים לגמרי אפילו בלי צורך מיוחד לעשות משהו איתם סתם אולי לזוז קצת או משהו זניח זהבה המקסימה מחברת למוניטור קצר מאוד (תודה לך זהבה אני אוהבת אותך) ובודקת פתיחה - 6 ס"מ שוב לא עושים יותר מידי גלית הדולה המהממת שלי עושה לי עיסויים ומפנקת אותי כל הזמן ברפלקסולוגיה מרגיעה ומטפטפת עליי שמן תפוז מהמם ואני מרגישה קצת נצלנית כי היא עובדת כל כך קשה ונותנת מעצמה ואין כל כך על מה הצירים קיימים אבל לא כאלו שאי אפשר לסבול ואני אפילו לא אומרת לה להפסיק!!!! מגעילה שכמותי בפעם הבאה שזהבה מגיעה לבדוק פתיחה אני כבר ב- 8-9 ס"מ וכבר מתחיל לעצבן אותי העניין שבעלי עדיין בחוץ (האמת ואל תגלו לו - שלא כל כך שמתי לב לעניין שהוא לא לצידי עד עכשיו) כי מי צריך יותר תמיכה ממה שזכיתי לה LUCKY ME מצד אחד דולה שלא זזה ממני ואני ואך ורק אני במוחה כרגע ומצד שני המיילדת הכי מושלמת שיכולתי לבקש שתהיה לי אז..... טוף מטלפנת לחצי שייכנס בכל זאת הוא הולך להיות אבא וצריך לשתף אותו בעניין הוא נכנס עוד קצת דיבורים ופיטפוטים וצילומים ובלה בלה בלה וכבר שעה 13:15 וזהבה מציעה לפתוח מים למרות שזאת לידה טבעית ועם מינימום התערבות אבל הראש עוד צריך לרדת קצת לפני צירי הלחץ אז פותחים מים והשד לא נורא בכלל עוד יורדת לכדור ועדת הנשים המקסימה שאיתי נכנסות לקצב כדי להוריד את הראש למטה לגמרי זהבה מקפיצה אותי על הכדור בזמן שגלית לוחצת לי חזק על נקודות מסויימות בכתפיים ונותנת לי גזה עם מים ושמן שגם אמורה לעזור ב- 13:30 עולה למיטה פתיחה מלאה ועוד אין צורך ללחוץ אבל בעקבות היפוך חיצוני שעשיתי שבועיים לפני כן הראש לא היה בזוית אידיאלית ליציאה אז בתושיה זהבה פשוט מכניסה את היד ומסדרת את העניין בשניות ומתחילים ללחוץ גלית משמאל מחזיקה רגל אחת זהבה מימין ועליה הרגל השניה ובעלי יושב מקופל איפשהו משמאל למטה מחזיק לי את היד ולא מסוגל להסתכל ויאללה עכשיו (למי שלא עקבה) זה כואאאאאאאאאב ומאוד 13:45 יוצאת לאויר העולם הפלא הזה שלשמו התכנסנו כאן מלכתחילה מקסימה אחת במשקל 3.750 ק"ג בלי קרעים, חתכים, תיפורים ושאר חולירות עדיין אין לה שם אבל תמונה יש ואני רוצה להודות קודם כל לקדוש ברוך הוא על המתנה הזאת ועל הדרך שהיא הגיעה אלינו לבעלי היקר שאני אוהבת אותו בכל ליבי לגלית על התמיכה , המסירות והרוגע כן הרוגע שעשה את שלו ובזכות זה בלבד אחרי הלידה הדבר שהכי חששתי ממנו לא קרה, לא ירד לי לחץ הדם ואיבדתי את ההכרה - גלית את מקסימה ואני אוהבת אותך מאוד. ואסיים את הסיפור בברכת לידות קצרות טובות ומעצימות לכל בנות ישראל באשר הן רחל מקורי אמא פעם ראשונה לבת ב-2004 בפעם השניה לבת ב-2005 בפעם השלישית לבן ב-2006 ובפעם הרביעית לבת ב- 2009  ב"ה 3.12.2009
גלית היקרה כבר שנה שאני רוצה לכתוב לך...שנה פחות כמה ימים מאז גיליתי שאני בהריון. ואז אמרתי לעצמי שאחכה לראות שהכל עובר בסדר, ואז הילדים הגיעו...ופגייה...וללמוד להיות אמא...אז סוף סוף אני כותבת לך את מה שכבר מזמן רציתי. בגדול, זה מסתכם בתודה תודה תודה ענקית, אבל זה גם הרבה מעבר... הכרתי אותך באחד הימים הקשים שלי, אחד הימים הקשים בתקופה ארוכה של טיפולים. הייתי אמורה להתחיל את מעגל הפוריות שיזמת, אבל ממש שעה לפני כן- תור שיגרתי אצל הרופא לאחר הכישלון ה 10 ב IVF. יצאתי מהפגישה אצל הרופא מרוסקת ומיואשת: הביציות שלי, כך נאמר לי, הן באיכות של אשה בת 40+ (ואני רק בת 33), וכן, כדאי להתחיל לחשוב על תרומת ביצית. ככה, בפשטות, אחרי למעלה מ 3 שנים של טיפולים הגעתי לעוד מדרגה שחשבתי שלא אגיע אליה. לא הפסקתי לבכות, לא הצלחתי לעכל או להבין: לא יהיה לי ילד ביולוגי משלי? נכון, אני אשא אותו, אני אלד ואגדל אותו, אבל בכל זאת: רעיון חדש להתרגל אליו. כל מה שרציתי היה לנסוע הביתה עם בעלי ולהמשיך לבכות ולהתחבא מהעולם. למזלי הרב, בעלי המקסים אתעקש שאגיע למפגש, שהיה המפגש הראשון. במעגל המדהים והתומך הזה פגשתי בנות כואבות אבל חזקות, אופטימיות, מייעצות ומכילות. מהניסיון שלך ושלהן למדתי שיש עוד מה לעשות, שיש עוד מה לבדוק וכך, מפגש אחד עשה מה שלא עשו 10 טיפולים, 2 רופאים ו 3 בתי חולים: ביקשתי לעשות בדיקה בסיסית שעד כה לא חשבו שרלוונטית עבורי: בדיקת קרישיות. גם כשביקשתי לעשות אותה, הרופא הטיל ספק ברלוונטיות שלה עבורי- חזרתי למעגל והכרחתן אותי להתעקש וזה מה שעשיתי. ואכן, למרבה ההפתעה, נמצאה אצלי בעיית קרישיות יתר, מה שמשפיע הן על ההשתרשות והן על הפלות חוזרות. למרבה השמחה, מייד עם התחלת הזרקת הקלקסן נקלטתי להריון והיום אנחנו הורים לשני ילדים מדהימים ונפלאים. אני רוצה שוב לומר לך תודה! בזכותך קרה לנו הנס הזה ואנחנו הורים: בזכות הניסיון האישי שלך, הידע המדהים שצברת ואת חולקת עם נשים אחרות בהתנדבות ובאהבה גדולה, התמיכה והעידוד שאת נותנת, האוזן הקשבת, הזמינות לכל שאלה, התלבטות וכו'. חשוב לי שנשים שעוברות טיפולים יידעו שידע זה כוח והידע הזה נמצא סביבן אצל נשים כמוך – זה בסדר לסמוך על הרופא אבל לא בעיניים עצומות! תודה לך על מי ומה שאת בכלל ועבורי בפרט, תודה על כך שעזרת לשנות את חיי, בשמי ובשם משפחתי... קרן מ.
גלית היקרה, מעומק הלב, המון מזל טוב על הבשורה החדשה והמקסימה מכל, בהזדמנות הזו, רוצה גם להודות לך על עשרה מפגשי תמיכה נהדרים, בזכות הנחייתך ששילבה בצורה כל כך יחודית מיקצועיות, ידע ובעיקר כיף. ממפגש שתוכנן לשעה שעה וחצי תמיד גלש והתארך ל-3 שעות. המפגשים הטיבו עימי כל כך, בכל הרמות, רגשי, חברתי, נפשי והוו עוגן אמיתי וחיוני בכאוס ובכאב המתלווה לטיפולים. כל כך ציפיתי להם, משבוע לשבוע וכל כך הצטערתי על סיומם. החברותא, שותפות הגורל, היכולת לשתף ולחלוק בכאב בשמחה, בצחוקים, בחרדות ובפחדים ללא חשש והידע הרב שהקנית, שהביאו לשליטה בחוסר הוודאות והחרדות שליוו אותי אז (לא שאין כיום כאלה, אבל בהחלט ממקום אחר) יקרים ליבי עד היום. אז שוב תודה לך על הכל והמון הערכה על מה שעשית ועדיין עושה, והכי חשוב, מזל טוב, שיהיה בשעה טובה לעוד מקסימ/ה בידידות והערכה, סיגל |
