גלית שושן, דולה, רפלקסולוגית, מדריכת הכנה ללידה 052-8892330

 
כתבו עלי -the marker
כתבו עלי : "הורים וילדים"
"מלאך נישק לי את הבטן"
אמנות הפוריות
סיוע כלכלי למטופלי פוריות
איך הגעתי לתחום?
לצפיה בכתבה מתוך חדשות ערוץ 2 על תפקידה של הדולה
פרופיל הורמונלי - כיצד מפענחים את הפרופיל ההורמונלי
על זכאויות וזכויות מטופלי פוריות
קבוצות נשים בטיפולי פוריות
הליווי שלי בלידה
מכתבים
רפלקסולוגיה לפוריות
השראת ביוץ- מכאן הכל מתחיל
הזרעה תוך רחמית IUI
הפריה חוץ גופית IVF-חלק ראשון
IVF-הפריה חוץ גופית - חלק שני
 עמוד הבית  מי אני  הליווי שלי בהריון ובלידה  מכתבי תודה פורום

עבודת המעבדה :

 

תהליך הפגשת הזרע והביצית (האינסמינציה)

 כעת יפגישו במעבדה את הזרעים עם הביציות שנשאבו, באחת משתי השיטות הבאות:

הפריה סטנדרטית (IVF) - בשיטה זו מניחים בצלחת מיוחדת את הביצית וסביבהזרעים רבים,

 בצפייה שאחד מהם יחדור בעצמו לביצית. בשיטה זו מקובל להשתמש בכל הביציות שנשאבו,

 ללא קשר למידת בשלותן, כיוון שביציות צעירות יכולות להבשיל בצלחת בהמשך.

הביציות המופרות יועברו לאינקובאטור להמשך תהליך ההפריה.

 

הפרייה ע"י מיקרומניפולציה מסוג ICSI                                                                                    

שיטה בה בוחר האמבריולוג  זרע בודד  ומחדיר אותו ישירות אל תוך הביצית באמצעות פיפטה  עדינה תחת מיקרוסקופ.                                                                                                               
 מקובל להשתמש בשיטה זאת כאשר קיימת בעיית זרע חמורה (זרעים בודדים וחסרי תנועה),          
 ובמקרים ששיטת ההפריה הסטנדרטית לא הצליחה או במקרים של מיעוט ביציות (כדי להקטין את הסיכון שלא יהיו בכלל הפריות).
באמצעות שיטת ה- ICSI ניתן להתגבר על אי-פוריות  שמקורה בגבר. כך לדוגמא ניתן להזריק זרע חסר תנועה, או אפילו להשתמש בזרעים בודדים שאותרו ישירות באשך או בבלוטת יותרת האשך במהלך ניתוח. ניתוח זה, יעשה לגברים שבנוזל הזרע שלהם לא נמצאו זרעים כלל.
 

ישנם מקרים  בהם משלבים באותו מחזור טיפול בין שתי שיטות ההפריה IVF ו- ICSI,

     כלומר מחצית מכמות הביציות בכל שיטה (50/50).  עושים זאת בעיקר במקרים של מחזור IVF ראשון,   
     בו לא ידוע כושר ההפרייה עצמאי של הזרע, כדי להמנע ממצב בו אין הפריות כלל, 
     וגם במקרים בהם לא הושגו הפריות במחזור טיפולים קודם אך לא מעוניינים לשתמש באיקסי על כל 
    הביציות.

 

 תהליך ההפריה והתפתחות העובר

 

כ 12-18 שעות לאחר מפגש הזרע והביצית, ניתן לבדוק האם התרחשה הפריה תקינה. 

יום למחרת השאיבה נמסרות תוצאות ההפריה לזוג. בשלב זה ניתן לדעת מה מספר הביציות שהופרו (שבשלב זה נקראות זיגוטות) איך האינפורמציה על טיב ההפריות היא מוגבלת.
יש לזכור שלא כל הביציות שנשאבו יופרו וכן לא כל הביציות שהופרו בשלב זה אכן יתפתחו לעוברים שניתן יהיה להחזירם.
כך לדוגמא יש ביציות שיופרו מאוחר יותר וכן יש ביציות שביום הראשון הופרו אך לא יצליחו להתחלק בהמשך. אחוזי ההפריות המקובלים הם 50-60% בשיטת ההפריה הסטנדרטית ו 70-80% באמצעות איקסי.
ביום השני והשלישי לשהות הביציות המופרות באינקובטור יעברו מרביתן חלוקה נוספת.
 
החלוקה הנחשבת לתקינה היא :

כעבור יום – זיגוטה, או 2PN : ביצית מופרית המכילה  תא אחד בעל שני גרעינונים.

כעבור יומיים – עובר בן ארבעה תאים

כעבור שלושה ימים – עובר בן שמונה תאים

כעבור 5-6 ימים - בלסטוציסט – בן כמאה תאים,  שבמרכזו נוזל.

פרמטרים נוספים לתקינות העוברים הם : האם התאים שווים בגודלם, האם נצפה גרעין בכל תא, ומה

אחוז שברי התאים בעובר.
 

שיטת הדרוג המקובלת מדרגת ארבע דרגות איכות:
עוברים מדרגה 1 או A מכילים תאים שווים בגודלם שאינם מכילים שברי תאים כלל.
עוברים מדרגה 2 או B מכילים תאים סימטריים בגודלם ומעט שברי תאים (פחות מ- 20% מנפח העובר).
עוברים מדרגה 3 או C מכילים תאים בלתי סימטריים ושיעור שברי תאים של 50%-20% מנפח העובר.
עוברים מדרגה 4 או D מכילים תאים בלתי שווים ושיעור שברי תאים העולה על 50%.
יש מחלקות אשר אינן מפרטות את נושא השברים, ורק מציינות שהוחזר עובר X תאים דרגה 2

 

החזרת העוברים

בתום תהליך גידול העוברים במעבדה, הם מוחזרים לחלל הרחם באמצעות צנתר דק (קטטר),  

      כשהאישה שוכבת על מיטהכיסא גניקולוגי בדומה להזרעה . כיום מקובל לבצע את ההחזרה  בשילוב 
      הנחיית אולטרה-סאונד בטני ויתכן שתתבקשי לשמור על שלפוחית שתן מלאה.
      פעולה זו לרוב אינה כואבת ולכן אינה מצריכה הרדמה ונמשכת מספר דקות בלבד.
     לאחר הוצאת הצנתר מהרחם , נבדק הצנתר תחת מיקרוסקופ ע"י אמבריולוג כדי לוודא שלא נותרו בו
     עוברים. במידת הצורך ידאגו להחזיר את העוברים שנותרו בצנתר.

 

לאחר החזרת העוברים, לרוב אין צורך לשכב במיטה, אך ישנם רופאים או מחלקות  הממליצים למטופלת על

מנוחה של מספר דקות ועד לשעה. חלק מהרופאים ממליצים להימנע מקיום יחסי מין למשך תקופת ההמתנה, ולעיתים ממליצים להפחית פעילות גופנית, למרות שאין הוכחות מחקריות שצעדים אלו אכן משפרות את הסיכוי להריון. לעומתם יש רופאים שמתירים חזרה מיידית לשגרת החיים ללא כל הימנעות, וישנם רופאים הממליצים על שביל הזהב : הימנעות מקיום יחסי מין (על כל סוגיהם) עד שישה ימים לאחר השאיבה, כלומר, עד שנסגר חלון ההשתרשות. בכל מקרה, אין מחקרים המוכיחים עדיפות למנוחה או התנזרות על פני חזרה רגילה לשגרה.

 

מתי להחזיר את העוברים?

מקובל להחזיר את העוברים החל מגיל של יום אחד ועד לגיל של חמישה עד שישה ימים.

היתרון בהחזרה של עוברים בני יומיים  הוא בכך שהיא מקצרת את חשיפתו לתנאים מחוץ לרחם.

החיסרון בהחזרה של  עוברים בני יומיים הוא בכך שאין לנו זמן מספיק לראות את התפתחות העוברים

במעבדה ולבחור לפיה את הטובים ביותר.

היתרון בהחזרת עוברים בני שלושה ימים הוא בכל שמתאפשרת לנו בחירת העוברים שהתפתחו באופן הטוב

ביותר במעבדה, והחיסרון הוא שבדרך אנו עלולים לאבד עוברים שהיו מתפתחים ברחם בצורה תקינה.

היתרון בהחזרת עוברים בני חמישה עד שישה ימים (בלסטוציסטים)  הוא התאמה טובה יותר לשלב בו מגיע

העובר אל הרחם באופן טבעי (כארבעה עד שישה ימים ממועד ההפריה) וכן העובדה שעוברים ששרדו חמישה ושישה ימים במעבדה נחשבים לעוברים בעלי סיכויי השתרשות גבוהים במיוחד.  החיסרון בהחזרה מסוג זה הוא  שהעוברים לא יצליחו לשרוד את התנאים במעבדה במשך תקופה כה ארוכה, ואנו עלולים לאבד את כולם.

ההחלטה על מועד ההחזרה תהיה תלויה בדרך כלל במספר העוברים ההתחלתי.

אם מלכתחילה מספר העוברים קטן,

נעדיף להחזיר אותם מוקדם ככל הניתן, כלומר בגיל יומיים.. אם יש מספר גבוה של עוברים ניתן להמתין

עמם לגיל שלושה ימים ואז ולבחור מתוכם את הטובים ביותר. בדרך כלל כשמחליטים לנסות ולגדל עוברים במשך חמישה ימים עד לשלב הבלסטוציסט, עושים זאת במסגרת החזרה כפולה : כלומר, מחזירים חלק מהעוברים בגיל יומיים או שלושה ימים, וחלק מהעוברים בגיל חמישה ימים.

ניתן להחזיר עוברים גם בגיל יום אחד, היישר לתוך החצוצרות,

במסגרת הליך הנקרא ZIFT – Zygote Intra Fallopian Transfer  - ובעברית – החזרת זיגוטות לתוך החצוצרות, באמצעות לפרוסקופיה בהרדמה כללית מלאה,  דרך חלל הבטן. היתרון הם החזרת העוברים למקום בו היו אמורים לשהות מלכתחילה בשלב זה, והחיסרון הוא בכך שלצורך העניין נדרש ניתוח מורכב על כל סיבוכיו האפשריים וההחלמה הלא פשוטה. האפשרות הזאת נשקלת רק במקרים של כשלונות חוזרים ונשנים של החזרות עוברים רגילות.

 

כמה עוברים להחזיר?

סטטיטסטית, ככל שמחזירים יותר עוברים עולה הסיכוי להריון ועמו עולה הסיכוי להריון מרובה עוברים על כל

הסיבוכים הכרוכים בו. ובכל זאת, זוגות רבים מתפתים מאד לרעיון עגלת התאומים הכפולה, כמעין פיצוי על הדרך הארוכה והקשה שעברו בדרך להורות. במעמד ההחזרה מתנקזים  לרגע השאלה : "כמה להחזיר?"
כל מפחי הנפש ואכזבות העבר, והמוכנות או האמונה במוכנות- לעשות ולעבור הכול כדי להשיג הריון. כן, גם הריון רב עוברי. כן, גם דילול. הכול. קודם שיהיה הריון ואחר כך נדאג לשאר.

תפקידו של הרופא ואחריותנו אנו, לאזן בין הרצון להרות ולעשות הכל כאן ועכשיו כדי למקסם את הסיכויים,

לבין הרצון להימנע מנזק עתידי הכרוך בהריונות מרובי עוברים, דילול עוברים ופגות.
 

אז כמה עוברים מקובל להחזיר?

מקובל כיום שההחלטה על מספר העוברים להחזרה תסתמך על גיל האישה, איכות העוברים,הסיבה לטיפולי הפוריות ומספר כישלונות IVF בעבר,
כאשר אצל נשים צעירות עם עוברים באיכות סבירה, מסתפקים בהחזרה של שני עוברים במסגרת שלושת מחזורי הטיפול הראשונים.

עפ"י המלצות המועצה הלאומית לרפואת נשים, מיילדות,נאונטולוגיה וגנטיקה, מספר העוברים המומלץ

להחזרה בשלושת הטיפולים הראשונים הינו שניים בכל טיפול. הנסיבות בהן ניתן לשקול החזרה של מספר עוברים גדול משניים הן : כשלון של שלושה טיפולי IVF בהם הוחזרו שני עוברים, גיל אישה מעל 35 וכשלון של שני טיפולי IVF בהם הוחזרו שני עוברים, וגיל אישה מעל 41, החל מהטיפול הראשון. בכל מקרה ההמלצה היא לא להחזיר למעלה מארבעה עוברים לרחם, ולבצע את העלייה משני עוברים לארבעה עוברים באופן הדרגתי. בהחזרת עוברים מוקפאים ניתן להוסיף עובר אחד בכל קטגוריה.

 

 תמיכה הורמונלית לאחר החזרת העוברים:

לאחר החזרת העוברים ניתן טיפול הורמונלי, שמטרתו לתמוך בהתפתחות התקינה של רירית הרחם,

כדי שייקלט ההיריון והעובר ישתרש. מקובל לתת תכשירי פרוגסטרון בטבליות המוחדרות לנרתיק (אנדומטרין ואוטרוגסטן), ג'ל (קרינון) או בזריקה יומית (גסטון). לעיתים הרופאים ממליצים על טיפול תרופתי נוסף (לדוגמה, זריקות הורמון ההריון HCG, מתן חד פעמי של תכשיר דיכוי כשבוע לאחר השאיבה, שימוש באספירין או נוגדי קרישה במקרה הצורך, ועוד) יש להקפיד להמשיך את הטיפול התרופתי עד בדיקת ה- BHcg גם אם מופיע דימום הנראה כמו תחילתו של מחזור, כיוון שלא ניתן לדעת בשלב זה על מה "מבשר" הדימום. כמובן שאם בדיקת ה- BHCG חיובית ומעידה על הריון יש להמשיך בתמיכה עפ"י הנחיות הרופא.

 

בדיקת הריון

ניתן לבצע בדיקת הריון 14 יום לאחר מועד השאיבה,  ובכל מקרה לא לפני שעברו 10 ימים מלאים ממועד

 זריקת הHCG  האחרונה (אחרת עלולה להתקבל תוצאה חיובית כוזבת).

 

 


כל הזכויות שמורות © צרו קשר שיווק באינטרנט הריון ולידה תקנון והצהרת פרטיות קידום והקמת אתרים