כשהייתי בת 25, הייתי נשואה טריה, בוגרת צעירה של לימודי מדעי המדינה ויחב"ל ובתחילת דרכי המקצועית. עבדתי כרכזת גיוס מתנדבים מכל העולם בעמותה בין לאומית, הסתובבתי בעולם, פגשתי אנשים מעניינים, הייתי מאושרת מכל היבט של חיי, והחלטתי יחד עם אישי, שהגיע הזמן להרחיב את המשפחה.

(אז החלטנו...)

מרגע ההחלטה ועד היום בו חבקתי את בתי, עברו למעלה מארבע שנים.

בארבע השנים האלו עברנו טיפולי פוריות ארוכים ומפרכים,

ולצידם, או אולי בתוכם, עברתי גם תהליך עמוק ומשמעותי של התפתחות, התבגרות, ושינוי כולל בתפיסת החיים, הרצונות והשאיפות שלי.

בתוך התקופה הזאת הוצע לי – והסכמתי בשמחה – לנהל בהתנדבות את פורום פוריות בתפוז, פורום שהיה ועודנו עבורי בית, הבית הראשון שלי ברשת.

התראיינתי ועודי מתראיינת רבות לכתבות וסקירות שונות בתחום הפוריות, מאז ומתמיד עשיתי זאת בשמי המלא וללא הצנעת פרטים אישיים, על מנת להראות שבעיות פוריות אינן דבר שצריך להתבייש בו, וכדי להאיר בכל מקום אפשרי את ההיבטים הרגשיים והחברתיים של חווית טיפולי הפוריות, מעבר לדיון הפופולרי תמיד בהיבטים הרפואיים והכלכליים של הנושא.

לאחר לידתה של בתי הוצע לי, והסכמתי, לנהל את תחום פוריות ב"קשת בענן" -בית ספר לרפואה משלימה שעיקר עיסוקו בטיפול בנשים במעגלי החיים והפריון.  יחד עם מנהלי בית הספר הגיתי והובלתי את פתיחת תכנית הלימודים הראשונה בארץ לתומכות ומנחות נשים בטיפולי פוריות.  מאז אני מלמדת  בתכנית זאת, ומרצה אורחת במסגרות לימודיות ואחרות שונות, כדוגמת קופת חולים כללית, מכללת רידמן לרפואה משלימה, תערוכת תשעה חודשים לפריון הריון ולידה, ועוד.  

הקרבה היומיומית לתכני הרפואה המשלימה, והניסיון הנהדר  שהיה לי כמטופלת פוריות בתחום הרפואה הטבעית, עודדו אותי לקבל החלטה – ולפנות ללימודי רפלקסולוגיה, ולימודי תמיכת לידה הוליסטית – דולה.

במקביל החלטתי להרחיב עוד  את השכלתי וללמוד הנחיית קבוצות באופן מסודר,

לצד ההנחייה "מהבטן" של קבוצות נשים בטיפולי פוריות, שעשיתי בהתנדבות במסגרת נעמ"ת.

 

היום, לצד פעילותי האקדמית בתחום,

 אני מטפלת ברפלקסולוגיה, תומכת לידה הוליסטית – דולה, ומנחה קבוצות נשים.

וכמובן, ממשיכה ללמוד כל הזמן ומצפה ללמוד כל חיי.