השנה שלי התחילה עם התמונה הזאת שצולמה בביתנו השבוע ותפסה רגע מאוד משמעותי, מרגש וסימבולי עבורי.

בזכות האישה הנהדרת הזאת וסיפור הלידה הפעילה שלה מאוגוסט 1939 (למעשה לידות פעילות) חודש בלבד לפני פרוץ מלחמת העולם השניה, אני מי שאני:

בתמונה- סבתא שלי בת ה-95 שעלתה לארץ לבדה כנערה, בשנת 1935, הצטרפה כלוחמת לשורות האצ"ל ובהיותה בהריון בחודש השמיני נפצעה קשה מרסיס שחדר לבטנה במאורעות 36-39, עברה לידה קיסרית וכנגד כל הסיכויים היא והתינוק נשארו בחיים (דוד עמי חגג 70 השנה) .

בנוסף, למרות איסור חמור של הרופאים (בשל חשש לחייה) ילדה שני ילדים נוספים(בינהם אמי) בלידות נרתיקיות.

בזכות אומץ ליבה אני וכל משפחתי כאן היום. היא השראה לכל מה שאני עושה היום, לתחושת השליחות שלי במקצוע שבו אני עוסקת, לאמהות שלי, לנשיות שלי. למי שאני.

מרגש אותי במיוחד לחשוב על הקשר הביולוגי ביננו:

"Do you realize that a part of every single one of us resided inside our maternal grandmother's uterus, even before our own mothers were born? Unlike male fetuses which contain no sperm, female fetuses already contain all the eggs that the newborn child will ever have. What that means, practically speaking, is that when your mother was just a fetus inside her mother, she already had developed one of the eggs that eventually became you!"

Toni Weschler, Taking Charge of Your Fertility

כלומר, כשאמא שלי היתה עוברית ברחמה של סבתי, היו לה כעוברית בשבוע 20 להריון את מלוא הביציות שלה (כ-7 מליון מהן). לימים, אחת מהן התפתחה להיות אני!

נקודת המבט הזאת, עלינו הנשים, כשולשלת אינסופית של מטריושקות מרתקת אותי.

ולמה דווקא התמונה הזאת עושה לי כ"כ טוב על הלב?

אם תתקרבו תוכלו להבחין שהיא קוראת את "גופה של אישה, תבונתה של אישה" של ד"ר כריסטיאן נורת'רופ.

(ד"ר כריסטיאן נורת'רופ היא שכתבה בספרה שאישה שהיא "הכבשה השחורה" הנון קונפורמיסטית של המשפחה, זוכה בבריאות).


כל הזכויות שמורות ©	צרו קשר	שיווק באינטרנט	הריון ולידה	תקנון והצהרת פרטיות	קידום והקמת אתרים