פעם לפני הרבה הרבה שנים חשבתי כמו שכנראה רב האנשים חושבים..שלידה היא כמו ניתוח.כמו טיפול קשה שצריך לעבור והשאיפה היחידה היא להיות אחרי, בריאה שלימה ובעיקר חיה.!
. ככה הגעתי ללידה הראשונה שלי..ילדה קטנה (בת 27)..שרק רוצה לעבור את זה מפחדת מכאב מפחדת שמשהו יקרה .
ולא פחות מזה מפחדת ממה שיקרה אחרי וממי שאהיה אחרי...
ואז זה הפתיע ירידת מיים מוקדמת (שבוע 32 ) 4 ימי אישפוז ופתאום צירים ..ולידה מתקרבת והכל כל כך מהר..
צוות של רופאים היסטרים.".היא תנשום ".".היא לא תנשום" ."תביאו את החמצן ." תכינו את האינקובטור "..ובתוך כל הכאוס הזה בתוך כל הכאב והרעש..פתאום הילדה הזאת שלא מבינה כלום בלידות אומרת להם.:"
.מספיק ו!! הכל בסדר אני יולדת זה רגע מאושר והכל בסדר!! התינוקת בסדר גמור..תרגעו מספיק !! "
חודשים אחר כך שאלתי את עצמי איך הייתי כל כך בטוחה..?? איך הייתי רגועה בתוך צוות בית חולים היסטרי וסקפטי?? מי נתן לי את האומץ את הרוגע והידע שהכל באמת יהיה בסדר ??
זו הפעם הראשונה בחיי שבמקום להיות הסטרית ובמקום לחפש את התשובות אצל הרופאים "הגיע אלי ידיעה "שהכל בסדר.
אני חושבת שזה היה הרגע הראשון באמהות.זו היתה המתנה הראשונה לדרך.
שלוש וחצי שנים מאוחר יותר שוב לידה ..הפעם הרבה יותר בטוחה, הרבה פחות מפחדת..אבל עדין לא יודעת איך אתמודד עם הכאב .
.ולפתע יחד עם הצירים מגיעה הרגשת אושר מדהים הרגשה איך הגוף עושה את מלאכתו , איך אני בעצם לא עושה כלום אלא עוזבת ונותנת לגוף שלי לעשות..והוא בעזרת כח עליון או מנגנון מתוחכם ומדהים מצליח להפתח ולתת לתינוק את הדרך הסלולה החוצה..וזה היתה המתנה השניה..:!
יש דברים שקורים לבד ורק צריך לעזוב לשחרר ולתת להם לקרות.
מאז אני מלווה יולדות. ולכל יולדת ברגעים הללו יש מתנה: יש פגישה של עצמה באור אחר, יש תובנה ,יש הארה..רק צריך לפקוח עיינים ואוזניים פנימה ולהקשיב..כי ברגעים גדולים אלה אנו מקבלות מתנות מדהימות יותר מבכל רגע אחר..
אז אני שם לצידן מקשיבה מסתכלת ונהנת..כי אין אושר גדול יותר מלידתה של אמא..לידת של אישה אמיתית..
ואחרי שבע שנים שוב לידה..ומה אני לומדת אז..??:..שגם אני "שכל כך מבינה בלידות"..עדיין אני קטנה מול הכח האדיר הזה שמגיע ועוטף אותנו..ושאם כל הידע שצברתי..עדיין אין לי שום שליטה מה יקרה.. (ענווה כנראה לא מזיקה).
. אני מזמינה אתכן אמהות..להסתכל אחורה לרגעים הכואבים הללו ולראות מבין מסך הכאב..מה גיליתן על עצמכן , מה למדתן? ואיך הכרתן את עצמכן?? אשמח אם תרצו לכתוב ולשתף.
ג'יני אושרי- הכנה ללידה בדמיון מודרך-ליווי לידות באהבה
לקריאת בלוגים נוספים
בקפה דה מרקר