סמינר עם נאולי וינבר, יולי 2007
זהו , אני מ א ו ה ב ת ! איזו אישה!!! יפה , חכמה, חזקה, סקסית, אמיתית כל כך .. כולה קורנת, קורנת משהו שגורם לי לרצות להיות קרובה אליה - ולהידבק ...
ניאולי וינבר, מיילדת בית מסורתית ממקסיקו, העבירה בחודש האחרון סמינרים בארץ, על דרך עבודתה עם זוגות ונשים סביב הלידה, והקסימה את כל מי שבא/ה לשמוע אותה.
"ברגעים בלידה, כשנראה כאילו זה לא הולך לשום מקום, אין תזוזה – שם בדיוק יש משהו בתוכך שרוצה להתגלות' היא אומרת במפגש שעסק בשחרור חסימות והחיבור בין אנרגית המיניות ובין תהליך הלידה.
"לזמן ולכאב אין קשר עם איכות הלידה' אומרת ניאולי. ' זו פשוט הזדמנות לפגוש את עצמנו מבפנים. לידות ארוכות הן כמו מסע מלא תגליות."
כשנשאלה על הכאב בלידה ענתה – "תחושת הכאב יוצרת הדגשה חזקה של החוויה בחיי האישה. דרך הכאב היא תוכל לראות דברים בצורה שונה. ככל שהכאב נוגע עמוק יותר וחזק יותר הוא יוצר עוצמה המתפרצת באותו חוזק ביכולת האהבה לתינוק. זה כמו כדור שאנסה להשקיע בתוך בריכת מים עמוקה, ככל שאצליח להכניס אותו יותר עמוק, למרות הקושי, ההתפרצות שלו למעלה תהיה עוצמתית יותר. ככל שאישה יותר מרגישה בלידה, כך תרגיש יותר כלפי התינוק."
הסרת הקליפות
ניאולי מדברת על 'תהליך הסרת הקליפות'. קליפות, לדבריה, הן הרפלקסים שלנו, שמתעוררים כשאנחנו חווים תחושה המזכירה לנו חוויה קשה בעברנו, ומיד סוגרים 'קליפה', סוגרים את עצמנו. לדוגמא אחרי מערכת יחסים קשה, כשמגיעה הזדמנות למערכת יחסים חדשה – זיכרון הפגיעה מכווץ וסוגר.
"צריך למצוא את המפתח למה שסגרנו. לעיתים אנו נסגרים כדי לשמור על עצמנו, אבל שוכחים איך להיפתח שוב.' היא אומרת
בלידה אישה מפחדת מהכאב, כי הוא מוכר לה כשלילי, מפחיד, אולי טומן בחובו מוות .
הדרך לפתוח, להסכים לקבל את הכאב, תהיה להיות מודעת למה שגורם לעצמך להסגר. ואז מתוך מודעות, אישה יכולה לבחור מתי היא מסכימה לעצמה - להיפתח.
"בהכנה ללידה כדאי שתהיה לאישה הזדמנות לגלות זאת על עצמה, כך שתהיה לה אפשרות הבחירה בתוך הלידה."
כשדיברה על אנרגית המיניות שאינה זורמת, סיפרה לנו ניאולי על נשים שעברו התעללות, על קשיים בתקשורת זוגית, על הימנעות ממפגש מיני בהריון בגלל פחד שזה מזיק לתינוק, ועל נשים עם רגישות וכאב בזמן קיום יחסים. "כל אלו" היא אומרת "יוצרים אנרגיה שתקועה ודורשת איזשהו סוג של הנעה"
נשיקה שפותחת
Sexuality is the essence of life היא חוזרת ואומרת. וכדי שתהיה תנועה של אנרגיה צריכה להיות תשוקה. היא מספרת על נשיקה חושנית ארוכה ומלאת 'מיצים' שפותחת את הואגינה בשלב השני.. על נשים שמיללות בחושניות רבה, על חווית אורגזמה בעת הלידה, על גברים שנענים לחשקים מוזרים של נשותיהם בזמן הלידה..
אצלי בגוף, אני מרגישה את הדיוק בדבריה, והראש, טורח להזכיר לי – כמה מסובך להיפתח כך, אצלנו, בבית החולים..
נאולי מדגימה תנועות אגן ודרכים לגעת, שמאפשרים לאנרגיה לנוע, לחסימות להתחיל להתמוסס ולפנות דרך, ללידה. היא מדגישה את התנועה והמגע כמאפשרות לאנרגיה המינית לנוע ולגוף להיפתח.
תנועה בלידה היא בשבילה לא רק 'על מנת להבריג את הראש של התינוק באגן' אלא גם כדי לשחרר חסימות.
היא אף פעם לא עבדה בבית חולים, היא מספרת. מאז ומתמיד יילדה בבית. מדבריה אפשר לשמוע שהיא כלל אינה שבויה בצורך בפרוטוקולים או בפחד מהזמן שעובר.
במקום אולטרא סאונד, היא מציירת את התינוק. במיומנות רבה היא ממששת את בטן האישה ההרה, מרגישה את התנוחה בה נמצא התינוק, שולפת מהתיק ערכת צבעי גוף, ומציירת את תנוחת התינוק על בטן האם. תינוק צבעוני ושמח. לראות את זה כך על הבטן, יוצר תחושת חיבור מיידית ו.. וואו, באמת אפשר לראות שם תינוק! היא גם 'שומעת' היכן השיליה ומציירת גם אותה. ככה צריך, כולנו מרגישות. הרבה יותר אמיתי מאשר על המסך אצל רופא הנשים...
באותה הפשטות בה היא מספרת איך הצליחה לגעת במקום העמוק של האישה ולעזור לה לעבור בתוך הקושי בלידה, היא מספרת גם על רגעים של אכזבה, ועל בכי שלא עוזב אותה במשך ימים.
אין בה התנשאות כשהיא מתארת 'הצלחה', ואין התנצלות – ב'חוסר ההצלחה'. היא פשוט מסכימה להיות נוכחת ולעשות ככל יכולתה. נשים כאלו מעוררות בי התרגשות, והשראה...
הריבוזו המקסיקני
אוי הריבוזו המדהים הזה! אני שותה בצמא את 'תורת הריבוזו' - צעיף מקסיקני ארוג בעבודת-יד, המשמש ככיסוי כתפיים, מנשא לתינוק, שמיכה בערב קריר, וכלי מדהים לעבודה עם היולדת בלידה. העבודה עם הריבוזו הפשוט הזה, מתגלה ככלי חכם יצירתי ויעיל להפליא. בעזרת הריבוזו ניאולי מלמדת, בין היתר, גם דרכים לעזור לתינוק להתהפך ממצג עכוז, לשחרר תינוק שנמצא ב op או אסינקלטריה, איך לתת תמיכה ליולדת עם תינוק גדול ומה כדאי לעשות במקרה של דימום רב אחרי הלידה.
אצלי, הריבוזו כבר מונח במקום כבוד בתיק הלידה, ובני הבית עומדים בתור ש'אמתח' אותם עם 'הבד הזה'...אחרי שהרגישו כמה הגוף רפוי אחרי העבודה עם הריבוזו.
אחד הדברים הקסומים באישה הזו, הם קשרי המשפחה שלה. מי שמכירה את הסרט של יום הלידה של ניאולי, כבר הרגישה קצת את המיוחדות הזו. אבל לבוא לסמינר, ולפגוש שם את בנה, ואת אימה מלווים אותה באהבה לכל מקום, היה מרגש ביותר. אימה של ניאולי, אישה מקסיקנית מדהימה, wisewoman בדיוק כמו שדמיינתי! היא מלווה את ניאולי לחלק מהלידות נמצאת ועוזרת לה. כמה מאתנו, מיילדות בית, דולות, מזמינות את אימא שלנו להיות חלק ממערך העזרה ליולדת בלידות שאנחנו מלוות? תודו שזה מדהים.
ניאולי לא מפחדת לגעת בכלום. היא נוגעת בגוף , מדברת על מיניותה שלה ועל חשיבות האנרגיה הזו לחיינו, היא מדברת על המוות, על הפחד, על התסכול והייאוש. היא משתפת אותנו במסע חייה, פותחת את ליבה. זה מה ששבה אותי. האמת הפשוטה שלה.
לסיום מתוק מתוק הכתיבה לנו ניאולי משקה לקידום לידה – הנה הוא לפניכן – ומי שמנסה , שתספר!!
שיקוי מקסיקני ללידה.. (אפשר להציע לאישה בתוך תהליך הלידה או אם כבר עברה את התאריך)
להרתיח 2 ליטר מים
ולבשל בתוכם :
3 מקלות קינמון
5-10 גרגירי פלפל שחור
5 שיני ציפורן
4 ענפי רוזמרין קטנים
אפשר: קצת אורגנו ובזיליקום
אפשר: גם 3-4 עלי אבוקדו
אפשר: מעט ג'ינג'ר
אחרי שהתבשל כ10 דקות – להוסיף 100 גר' שוקולד הכי מריר שמוצאים
(יש עכשיו כזה עם 70% קקאו)
לטעום ולהוסיף סוכר עד שטעים! ולשתות כמה שרוצים.
באהבה , קרן גדסי.
|