תרפיה מוכוונת לידה BOT Birth oriented Therapy קרן פרידמן גדסי
עמוד הבית קרן פרידמן גדסי חבל הטבור של הסיפורפורום הניחוח הקסום של האינטימיות
אחרי הפגישה אתם, אני חושבת לעצמי מה היה שם? מה היה שם שיצר כזו פתיחות, שבהכרות ראשונית שכזו נוצרה בין כולנו תחושת חיבור? היא מספרת שראתה תמונות של נשים בלידה , חלקן ערומות לגמרי, בתנוחות משונות, יולדות. היא שואלת את עצמה אם תרגיש מספיק בטוחה להיות כה חשופה. אם תרגיש מספיק בנוח איתי, לומר לי מה היא מרגישה , למה היא זקוקה, או מה מפריע לה. בעצם, אנחנו לא מכירות.... בכל פעם מחדש אני מרגישה זכות גדולה על הכבוד שניתן לי להיות שם ברגעים המרגשים ביותר בחיים. ובכל פעם מחדש, אני יודעת, שעכשיו האתגר מתחיל. להיות שם באמת קשובה, באמת מדויקת לויברציות הכל-כך עדינות שמתרחשות בהווית הלידה. להיות פנויה מכל מה שלא שייך כעת. בלידה, הזמן כמו עוצר עצמו ומקדש נשמה שבחרה לבוא לעולם. מקדש יולדת במסע לידתה , מקדש משפחה בהתהוותה, בגדילתה. וביננו, חיבור פשוט. בלתי אמצעי. מגע, מעט מילים , נשימה מסונכרנת, קשר עין, התמסרות. כמו ריקוד משותף,לא ידוע אך מרגיש מוכר. אישה ותינוק, רחם מתכווצת, גוף שנפתח, גבר מתקרב-מתרחק-מתקרב. ואני בתוך או אולי מחוץ, נוגעת בגוף, מכוונת פנימה, מדברת פתוח נמוך ורפוי. מרגישה כשהאגן שלי מכווץ, ונושמת אליו , מרפה, עושה מקום לתינוק גם בתוכי. רואה אותו בעיני רוחי, דרך אמו. מדברת אליה, אליו. בתוכה, בתוכו, בתוכי. ועכשיו, הפרשות הגוף כבר לא מביישות, ביחד במקלחת, ועם המים הדמעות זורמות, נהמות אנחות יללות, ביחד זזות, ביחד נושפות. איך קרה שתוך זמן קצר התקרבנו כל-כך? נדהמת מעומק הקרבה, החלטתי לנסות ולבדוק מה הם המרכיבים הסודיים של ניחוח האינטימיות הקסום שבלידה. כשמנסים להסביר מהי אינטימיות, מגלים שפע של הגדרות. אינטימיות מוגדרת אצל כל אחד מאתנו באופן שונה. היא תחושה שלא תמיד ניתן לתאר במילים, ויש לה נטייה להפתיע אותנו.. אי אפשר להחליט לחזור עליה באופן מלאכותי, אי אפשר להחזיק אותה בכוח או להחזיק בה לאורך זמן, רק כי החלטנו. אינטימיות מתוארת לעיתים קרובות כשילוב של תחושת קרבה, פתיחות, חיבור אמיתי, והבנה בין שניים. לזמן בו היא מתקיימת, אין קשר למעמד תרבות כסף מקצוע פרסום או הצלחה. היא אינה מושפעת מהגדרות חיצוניות, למרות שיש להתעסקות בהגדרות אלו את היכולת למנוע ממנה להתקיים. כשהיא נמצאת, יש לה יכולת לייצר מרחב בטוח המאפשר לאדם לגלות מתוכו מקומות שבמרחבים אחרים נשארים מוסתרים. לכן, יש בה איזה ניחוח קסום ומשכר ולעיתים אפילו ממכר.... ויש אינטימיות בין בני זוג, אינטימיות בין מטפל ומטופל, אינטימיות בין נשים אינטימיות בין גברים, ועוד. אני כמובן בחרתי לפגוש את תהליך התקשורת האינטימית הנוצר בין הדולה ובין היולדת ובן זוגה - לפני הלידה ובלידה עצמה. כדי לאפשר תקשורת קרובה ופתוחה ישנם מספר תנאים ראשוניים הנדרשים במפגש – צריך שתהיה תחושת נינוחות, התאמה בסיסית, והבנה המתאפשרת ללא מילים והגדרות חיצוניות. אנסה לתאר כאן על פי הבנתי וניסיוני את התנאים המאפשרים היווצרות תחושה אינטימית, ואת אלו המפריעים לה מלהתקיים. אווירת נינוחות - כדי שהמפגש יאפשר לי תחושת אינטימיות אני צריכה להרגיש נינוחות, שיהיה לי נעים. *מקום או מצב בו ארגיש מתוחה ולא בנוח, לא יאפשרו לי ליצור תחושת אינטימיות. נקודת מפגש - תחושה אינטימית תיווצר כשאני מרגישה שבצד השני מבינים על מה מדברת, מבינים איך אני מרגישה.
*חוסר הבנה והתאמה ייצור חסימה שלא תאפשר פתיחות ואינטימיות הבנה ללא מילים - דרכים בהם נוצרת תקשורת לא מילולית - מגע, תנועה, קול, מבט, סימני-גוף מאפשרות תחושת חיבור ואינטימיות בין אנשים, המשאירה בצד את ההרגל ליצור קשר והכרות דרך ההגדרות החיצוניות שלנו. *התעסקות בהגדרות חיצוניות (תואר,מקצוע,משפחה,מעמד..) משאירה את התקשורת ברמת עטיפה החיצונית ואינה מאפשרת לראות את האדם כפי שהוא באמת. אינטימיות זה להיפגש מבפנים. אולם כדי ליצור העמקה של רמת האינטימיות ידרשו מאתנו תנאים נוספים: מרחב בטוח - מרחב בטוח יהיה מקום שבו אדע שכל מה שאני אומרת עושה או יוצרת - 1.זה בסדר 2. זה נשאר במרחב הבטוח ולא יוצא החוצה 3. לא ייעשה בו שימוש לרעה כנגדי. *כשהמרחב בו אני נמצאת אינו מרגיש לי מספיק בטוח, לא אפתח את לבי, ולא תיווצר אינטימיות אמיתית. לזהות את ההבדל בין מה שאנחנו באמת לבין מה שאנחנו רוצים להראות, להיות. רק מרחב בו ארגיש בטוחה להיות לגמרי מי שאני , יאפשר לי להראות גם במקומות הלא יפים שלי, הלא מוצלחים שלי ולהיות לגמרי אמיתית בלי לנסות להיות משהו שאני לא. *ביקורת, שיפוטיות, אג'נדה מסוימת של הצד השני שאולי אני לא מתאימה לה, תיצור חוסר בטחון והסתרה. הסתרה אינה מאפשרת מפגש אינטימי. לסמוך על הצד השני שיוכל להתמודד עם התיאור/הסיפור/הרגש שאני מביאה איתי. *אם אני מפחדת שהצד השני יתפרק, יתמוטט, יזדעזע, או יהיה לו מאד קשה להכיל את הקושי שלי – אני לא אספר את 'הסיפור שלי' . אינטימיות עם עצמי
'על- מנת שאדם יוכל לפגוש בלבו אדם אחר, נדרש ממנו לפגוש את עצמו.
היכולת האינטימית תוכל לצאת מאדם אל מחוצה לו ,רק אם היא שרויה בנחת בתוכו.' מתוך הדברים שתיארתי עד כה כתנאים המאפשרים אינטימיות אני בוחרת להתמקד כאן במשמעות של היכולת של אדם לפגוש את ההפרדה בין מה שהוא כעת, מה שקורה כעת - לבין מה שהוא רוצה להיות, ומה שהוא רוצה שיקרה. בשבילי,הלידה השניה הייתה התנסות חשובה. זו הייתה לידת הבית הראשונה שלי. נורא רציתי להיות 'יולדת מצטיינת'... הזמנתי חברות טובות , 'מומחיות בלידות', שיהיו איתי בלידה ופינטזתי על מעגל נשים שייקח ממני את הקושי והכאב... היה נהדר, ישבנו בסלון, אכלנו וצחקנו , אירחתי אותן בעוגיות שדאגתי לאפות ... והצירים שנראו מבטיחים הפכו להיות לא אפקטיביים לגמרי. לא ידעתי מה לעשות, הזמנתי אותן ללידה שלי ועכשיו אני לא יולדת. שום דבר לא זז. הפתיחה נתקעה. התפדחתי שאני לא מתקדמת... רציתי שהן ילכו אבל התביישתי להגיד. הן באו מרחוק במיוחד בשבילי. הדולה שלי, לקחה אותי לחדר כדי לבדוק איתי מה קורה. 'את לא בתוך עצמך, את לא נותנת לעצמך להיות בתוך הלידה שלך, ואין כאן שום אווירת לידה' היא אמרה. מכריחה אותי לראות את עצמי. הדמעות סוף סוף יצאו לאור... לא הצלחתי להיות מה שרציתי להיות. אני בכלל לא יולדת מצטיינת, כואב לי, הלידה לא מתקדמת וכולם רואים אותי בחוסר ההצלחה שלי.... לא הייתה לי ברירה. אלא להיות בתוך הרגע להסכים לראות מה קורה עכשיו – ועם זה לעבוד. המקום הזה היווה נקודת ציון משמעותית בחיים האישיים והמקצועיים שלי. מה שמלווה אותי כל השנים מאז, היא ההבנה שההתקדמות בלידה, האפשרות לפתוח את עצמי התרחשה רק כאשר הסכמתי להיות באמת אני. רק כשהסכמתי להשתחרר מהציפיות ומהדימוי, כשנתתי מקום לייאוש, לתסכול, לאכזבה. רק כשהצלחתי להסכים שייראו אותי בקושי בכאב ובחוסר ההצלחה, רק אז חל השינוי. אז מה קורה בלידה?
נתבונן על שני תהליכים משמעותיים, הראשון - התנאים המיוחדים המתקיימים בזמן הלידה והמאפשרים אינטימיות. התהליך השני - הוא היכולת של הדולה לנהל קשר אינטימי ומעמיק עם עצמה וההשפעה של יכולת זו על מערכת היחסים בינה ובין סביבתה. התנאים הראשוניים לתקשורת אינטימית קיימים כבר בתוך סצנת הלידה. קיים חיבור של תקשורת ללא מילים. מגע, תנועות גוף, קולות ונשימות מסונכרנות, תחושת חיבור שיש מי שמבינה את הסימנים שהגוף מסמן - ומגיבה אליהם. נקודת המפגש קיימת. האישה יודעת שאת, הדולה כבר היית שם. את מבינה את מה שהיא עוברת כעת. את הקושי הכאב, הפחד, האמהות... ונוכחותך יוצרת בה תחושת נינוחות במקום בו היא נמצאת. זה לא משנה איך קוראים לה ובמה היא עוסקת, תהליך הלידה הוא המקום והזמן בו אתן נפגשות. כדי לאפשר העמקה של התקשורת האינטימית של הדולה עם היולדת, שבמהותה יוצרת אפשרות ליולדת להיות באינטימיות עם עצמה, נדרש מהדולה להיות בעלת היכולת לנהל קשר אינטימי מעמיק עם עצמה. כדי שדולה תצליח לאפשר ליולדת מרחב בטוח להיחשף, להראות במקומות ה'לא יפים' שלה, לוותר על המסכות השומרות שלה, היא עצמה צריכה להיות שם. 'שם', אומר להסכים לפגוש את המקומות הלא יפים שלה עצמה, המקומות בהם היא לא מוצלחת בעיני עצמה, להכיר גם את ה'מחשבות הלא חיוביות' שלה, את הפחדים שלה. כדי שתוכל לעזור לאישה שמולה לאהוב את עצמה עם כל מה שהיא, היא נדרשת לעבוד כדי למצוא את המקום שבו היא אוהבת את עצמה עם כל מי שהיא. כשהגיעה אלי לפני כמה שנים יולדת עם סיפור החיים שלה בצל המוות של אימה, ועם פחד המוות שלה, פחד המוות תקף גם אותי. זה היה כל כך חזק, שהבנתי שאת פחד המוות שלי אני צריכה לפגוש בתוך עצמי כדי שאוכל ללוות אותה בדרכה, ולאפשר לה מרחב נכון להביא את עצמה. כשדולה מספרת שהיא לא יודעת איך תכנס שוב לבית החולים הזה כי היה שם אירוע בלידה האחרונה שהשאיר בה תחושה דומה לאונס..... זאת הזמנה לפגישה עם עצמה. כמובן שאפשר להישאר ברמה של להאשים את הרופא/אדם אחר בהתעללות ולתת לכעס שלנו לתפוס את כל המקום. אבל אם אני מבינה שרק אם אפגוש את המקום הזה בחיי שלי, אוכל ללוות אישה שחוותה פגיעה מינית בחייה, או שהפחד מאובדן מלווה אותה כל חייה – אני מבינה שאני מחויבת לעבודה פנימית. גם אישה שנפרדה מבן זוגה בזמן ההריון או שהקשר שלה עם אימה נותק , עשויה להעלות אצל הדולה מקומות לא פשוטים בתוך עצמה. כל אחת מאתנו והמפגשים שלה.... עבודה קשה.. ללא ספק. אבל כנשות מקצוע יש לנו מחויבות לעבור דרך המקומות הקשים של עצמנו, ולגדול. רק כך נוכל לאפשר לאישה שמולנו, גדילה בעצמה. כשהדולה שלי ראתה אותי, יכולתי לראות את עצמי. הנוכחות שלה יצרה מרחב בטוח בשבילי להיות בדיוק מה שאני עכשיו, ולהרגיש שזה בסדר. לא הייתי צריכה להיות בשבילה שום דבר חוץ ממה שאני עכשיו. וואו, כמה חופש!! ההסתרה, גם אם לא יודעים שהיא קיימת, גונבת המון אנרגיה, ולא מאפשרת למה שצריך להגיע, להגיע. הניסיון לתחזק את הדימוי שבניתי לעצמי לא נותן לי להיות מה שאני באמת. כמלווה נשים וזוגות במעברי-חיים, אחד הדברים המשמעותיים שקורים הוא יצירת המקום בו האישה תוכל להיות מה שהיא באמת. מקום בו הוא יאפשר לעצמו להיות לגמרי הוא, ולקבל אותה כפי שהיא. וכשזה נוצר, יש תחושה של קסם באוויר... שתהא דרכנו מלאה במפגשים אמיתיים וקסומים, עם עצמנו ועם אחרים..... קרן פרידמן-גדסי
שתפו אותי בהרהורים ובחוויות שלכם : קרן פרידמן גדסי 050.7986902kerenfg@bezeqint.net
|