השיאצו הינו שיטת טיפול אשר מקורה ביפן והיא מבוססת על עקרונות הרפואה הסינית. השיטה הקדומה התפתחה והתבססה על פי שיטות טיפול במגע שונות והתעצבה להווייתה במאה האחרונה.

פירוש המילה שיאצו מהשפה היפנית הוא שי = אצבע, אצו = לחץ.

הטיפול כשמו נערך משלב לחיצות על הגוף באמצעות אגודלים, כף יד, אמות, מרפקים ואף שימוש בברכיים.

עפ"י התפיסה הסינית בגופנו זורמת אנרגיה הקרוייה צ'י, והיא הכוח המניע אותנו. לצ'י שלושה מקורות עיקריים להיווצרותו:

1.צ'י המולד- אותו התינוק מקבל מהוריו בעת חיבור הזרע עם הביצית, והוא תלוי במצב הצ'י של הוריו. צ'י זה הינו קבוע ואינו ניתן למילויי או חידוש אלא רק מתכלה עם השנים בעת התשת הגוף.

2. צ'י המזון – מקורו במזון אותו אנו אוכלים המשפיע על האנרגיה בגופנו. הפרמטרים יהיו תלויים בסוג המזון, איכות המזון והאנרגיה שבו כדי שנוכל לאזן ולחזק את מצב הצ'י שלנו.

3. צ'י האוויר  - אותו אנו מקבלים מהאוויר אותו אנו נושמים ומהסביבה בה אנו חיים, שילוב של פעילות גופנית יכולה לסייע אף היא בייצור ובחיזוק צ'י זה.

הצ'י זורם מסביב בכל מקורות הטבע ואף הדומם ובגוף הוא מהווה מאפיין מאוד חשוב לאבחנת המצב הפיזי והנפשי של אדם. בחיפושנו אחר אבחון המצב הפתולוגי – נחפש את חוסר האיזון של הצ'י בדרך בה הוא זורם בגוף.

הצ'י זורם בגוף בתוך תעלות אנרגיה הקרויות "מרידיאנים" והן מאורגנות בגוף כמעגל סגור של אנרגיה. המרידיאנים מפותלים ונמצאים בכל האיברים (גפיים, איברים פנימיים, ראש, חזה, בטן).  עפ"י מצבו של הצ'י ושל האיברים שמייצרים ותומכים בו אנו נוכל לאבחן את המטופל ולסייע לו בטיפול כשמטרתנו העיקרית היא לעזור למטופל להביא את הצ'י שלו למצב זרימה מאוזן.

אחת ההתייחסויות במצבי חוסר האיזון מתבססת על המודל של היין והיאנג. במצבים אלו אנו רוצים לראות את היחס והאיזון בין היאנג המוגדר כ"חלק המואר של ההר"-  העיקרון הגברי, האנרגטי, החיצוני של השלם, לעומת היין המוגדר כ"חלק החשוך של ההר" -  העיקרון הנשי, החומרי, הפנימי של השלם.

הסינרגיה בין השניים מהווה התייחסות וסיוע במתן הטיפול כשאנו רוצים לראות את המטופל ולסייע לו לאזן את הרמות השונות בגוף ברמת האנרגיה.

על המרידיאנים אנו מוצאים נקודות המאופיינות כבריכות אנרגיה וקרויות 'נקודות טצובו'. הנקודות האלו משמשות ברפואה הסינית לחיזוק ופיזור מצבים שונים. ניתן להשתמש בהם עפ"י השיטות השונות בדיקור עם מחטים, הצמדת מגנטים, חימום במוקסה, כוסות רוח, הקזת דם ובלחיצות עפ"י השיאצו.

בעת הריון אם כך, אנו נבחין בשינויים החלים בגוף האישה: התפתחות העובר ברחמה, התווספות נוזלים לגוף, עליית נפח הדם, שינויים הורמונאליים ועוד. השינויים הפיזיים האלו באים ליידי ביטוי גם באבחנה הסינית, מצב אותו אנו נגדיר כחוסר איזון בין יין ליאנג, אנו נראה תמונה ברורה של עודף יין, שילוב של לחות, חוסר צ'י וחום הנובע מסטגנציה של צ'י ודם.

בעת ההריון אין אנו רוצים לאזן את המצב, ולפזר את עודף היין, אלא לשמר אותו. זה הכרחי שיהיה עודף יין בגוף כדי שנוכל ליצור חיים.

למרות זאת הטיפול בשיאצו מאוד יכול לסייע בהרגעת התופעות הנלוות להריון הבאות ליידי ביטוי באבחנתן המערביים והסיניים כגון: מצבי עייפות וחוסר אנרגיה, תחושת בחילות, כאבי גב, כאבי ראש, בצקות, שינויים במצבי רוח (דכאון, מתח, חוסר שקט), הירדמויות ותחושות נימול של הגפיים, עצירות ועוד.

הטיפול יותאם למצב הבסיסי של האישה ויערך באופן בו הוא שומר על מצב האיזון של ההריון. העבודה תתבצע על המרידיאנים אשר יכולים לחזק את האישה והעובר, ותותאם לפי שלב ההריון.

בטרימסטר הראשון המוגדר בין שבועות 1-13 – העבודה תהיה מאוד איטית ומחזקת, עיקר התופעות שנראה הן עייפות וחוסר באנרגיה, בחילות והקאות, שינויים הורמונאליים הבאים לידי ביטוי בשינויים קיצוניים במצבי הרוח. 

בטרימסטר השני המוגדר בין שבועות 14-27 – עיקר התופעות שנראה במקביל להתפתחות העובר ויציאת הבטן של האישה, כאבי גב – עליון ותחתון, שינויים במרכז האיזון של הגוף, לחץ עצבי שיכול לבוא לידי ביטוי בנימול או הרדמויות של הגפיים, עצירות ועוד. הטיפול יתמקד במצבים כגון אלו בעיקר בתמיכה הפיזית אך גם יתן רובד נוסף של הרגעה והתכנסות פנימה.

בטרימסטר השלישי המוגדר בין שבועות 28 ועד הלידה – עיקר התופעות שנראה בנוסף לאלו שצייתי לעיל, בצקות ונפיחויות, צרבות, העייפות חוזרת וכמוה גם השינויים ההורמונאליים ושינויי מצב הרוח. הגוף מתחיל להכין עצמו ללידה, וכמו כן גם הטיפול בשיאצו החל משבוע 36 הופך ליותר מניע, מחזק ומוריד באנרגיה שלו.

הפן של ההכנה ללידה מאוד חשוב בחיבור ובהנעה של הצ'י ובעיקר להתייחסות ובהכרת האישה את גופה ונפשה. גם כאן יש לטיפול השיאצו אפקט מאוד משמעותי המסייע ותומך בתהליך. החל מנקודות ההרגעה והחיזוק וכלה בנקודות המסייעות בזירוז וקידום הלידה ע"י כיווץ הרחם, הורדת הצ'י ופתיחת ערוצי האנרגיה החסומים. בנוסף, ניתן ללמד את היולדת או את בן זוגה את מיקום נקודות הטצובו המתאימות ולשלבן בחדר הלידה לקידום הצירים או בזמן פעולתם עפ"י הצורך. (מצ"ב נספח נקודות - מיקום ותפקוד עיקרי).

התייחסות נוספת הבאה ליידי ביטוי ברפואה הסינית היא ע"י חיבור לחמשת האלמנטים. טיפולי השיאצו הקלאסיים מתבצעים לרוב על מזרון המונח על הרצפה, קרוב לאדמה. 

החיבור לאדמה הפיזית ולאלמנט כפי שמתבטא ברפואה הסינית הוא גבוה ומסמל בעצם את המחזוריות בטבע ויכולת השינוי. בדימוי כמו רחם מימנו ניזונים או קבר אליו נאספים.

האסוציאציה המרכזית באלמנט האדמה כמעט בכל התרבויות היא: "אמא אדמה". מושג מרכזי ממנו ניזונים, מקבלים תמיכה ויציבות, צמיחה, פוריות ממנו נולדים ואליו חוזרים.

האיבר הקשור ביותר לאדמה הוא הרחם. הרחם עוטפת ומעגנת את העובר והיא השורש של החיים. התינוק משתרש ברחם, ניזון מהאמא דרך השיליה ומיתוך הסטטיות של הרחם מתאפשרת צמיחה. חבל הטבור מחובר לטבור עצמו שלפי האסוציאציה של הרפואה סינית הטבור נחשב למרכז שהוא מהווה ביטוי נוסף של אלמנט האדמה והכיוון שלה.

ההבנה והחיבור לאלמנט האדמה בעת טיפולי השיאצו לנשים הרות מסייעת ואף מגבירה את העוצמה של הטיפול והחוויה לאם ולעובר. נשים רבות אשר חוות את הטיפול בעיקר בזמן זה יכולות לחוש ביתר רגישות את החוויה והמהות של השיאצו במיטבו.

מאת לירן שרמן מרשנסקי