מבוא

כבר בתחילת ההריון מקיפות אותנו חרדות באשר לאיך ומה יהיו פני הדברים. אנו עומדים בפני דרך חדשה של הורות, ואומנם רבים צעדו וצועדים אותה אך עדין לנו היא חדשה מפתיעה ומפחידה כאחד.

אני זוכרת את הרגשות שעלו בי עם היוודע שאני בהריון ואצל בן זוגי, שמחה מהולה בפחד מפני הבאות.

מעין עליה על מתקן בלונה פארק, ואי אפשר לחזור. הרגשות היו הן מהלידה הצפויה והן מההורות שתבוא איתה.

לצערי, לא תמיד ניתן למצוא את אותה תמיכה שאת זקוקה לה והכרחית כל כך בתקופת שינויים זו. אני מוצאת המון מקום לתמיכה הנפשית והפיזית של המלווה בלידה לזוג וזו אחת הסיבות שבגללן בחרתי לעסוק בתחום זה. התמיכה הנכונה של המלווה בזוג תביא לדעתי לחווית לידה טובה יותר ומתוך שכך להורות שלמה יותר.

חרדה הינה דאגה קיצונית, פחד בלתי רציונאלי. החרדה היא מצב קשה של אי-שקט, הנגרם ע"י תחושה עזה של סכנה מעורפלת ומיידית, שהאדם העומד בפניה חסר-אונים ומשולל כל הגנה. החרדה מערערת את התודעה וגורמת לרגרסיה הן בחשיבה והן בהיפעלות. לעיתים קרובות ביותר המצב הזה מלווה בשינויים עצביים הדומים לאלה שנצפים במצב של הלם ריגושי: דפיקות לב, הזעת יתר, רעד, ראייה מטושטשת. (סלמי נ. לקסיקון פסיכולוגי 1997) תחושת פחד וחרדה היא תגובה טבעית ונורמאלית למצבים של סכנה או של אי-ודאות. (גולדברג, י. "חרדה ופאניקה- דרכי התמודדות"2005).

בגופנו קיימות שתי מערכות עצבים – מערכת העצבים הסימפתטית ומערכת העצבים ההפוכה, הפארסימפתטית. זו מפיקה את ההורמון הקרוי אוקסיטוצין. צמצום תגובות הדחק מעודד את יצור האוקסיטוצין של הגוף עצמו וכן אנדורפינים. כשהאישה מסוגלת להרפות, האוקסיטוצין מחזק את התכווצויות הרחם. הוא גם מאפשר לשרירים לפעול בצורה נאותה, מניח לשרירים האורכיים לפלוט את התינוק ולשרירי הרחם התחתונים להרפות, להימתח ולהיפתח על מנת לשחרר את התינוק. כשגופה של האם מתוח, קורה ההיפך. השרירים העליונים של הרחם מתרפים ומפסיקים להתכווץ בעוד השרירים התחתונים מתהדקים וכולאים  את הילוד.

כשהאישה מתחילה לקבלת את הצירים, היא מביאה עימה גם את עברה. סיפורים ששמעה, חוויות לידה שלה או של נשים אחרות. היא מביאה את תקוותיה וחרדותיה וכן בין זוגה, שעל תפקידו כתומך נדון בהמשך.

פרידה ר. (2005) במאמרה על "פחד כאב ומה שביניהם בלידה" מציינת כי ציפייה לכאב יכולה להגביר את תחושת הכאב , כאשר הוא מגיע. לעומת זאת : אמונה ביכולת להתמודד עם הכאב, יכולה להביא להפחתת כאב. שליטה או אמונה ביכולת השליטה על התהליך תביא להפחתה בכאב. הכנה ללידה באוריינטציה טובה תורמת להבנת תהליך הלידה, דבר שמביא להפחתת  הפחד והחרדה מהבלתי נודע.

במחקר שנערך בארה"ב בין השנים 1996-2000 נבדק הקשר בין לידת פגים (לפני שבוע 37) ורמות חרדה אצל נשים בהריון. התגלה סיכוי גבוה של לידת פגים בקרב נשים עם רמת חרדה הקשורה להריון גבוהה. (כמו כן נבדקו משתנים פסיכולוגים אחרים, כמו דרכי התמודדות עם אירועי חיים, גזענות ועוד).

חרדה מתח וכאב יוצרים לולאת משוב שלילית. כל אחד מאלמנטים אלה יכול להפעיל את האחרים ולהמשיך את תגובת הדחק. (ספר הדולה)

דפוס המשפחות שאנו מכירים כיום הוא המשפחה הגרעינית. הזוג מהווה את הבסיס להקמתה ובנייתה של המשפחה. בן הזוג הופך להיות שותף פעיל וחלק בלתי נפרד מכל חוויות ההריון והלידה. בעבר תפקיד בן הזוג היה פאסיבי יותר, ונתפס ככזה אף בעיני הרשויות. הוא לא נכנס לחדר הלידה עם היולדת ואף לא היה שותף בקורס הכנה ללידה. עם כניסת בן הזוג לחדר הלידה, אנו רואים כי התמיכה בן בני הזוג מקבלת תפנית וכן הגדרה שונה. במחקר שבדק את יעילותה של תמיכת בעל באשתו בזמן לידה כפונקציה של מידת האינטימיות ביניהם, נמצא קשר ישיר בין רמת האינטימיות ובין יעילות התמיכה בזמן הלידה.

נמצא שבלידה ראשונה תמיכת הבעל ונוכחותו יעילה יותר מאשר בלידות שלאחר מכן. (מגל-דוד, י. 2004).

אירוע הלידה הינו חדש, מסעיר ומרגש ביחד. יתכן שהם חולקים יחד ומקווים שההריון והלידה יהיו שייכים להם בלבד, בלי שאדם אחר יתערב בכך. בו בזמן סביר שיהיו להם חרדות. מאחורי החרדה מצוי תכופות פחד מפני סכנה לאם או לתינוק, כמו גם מצוקה אצל בן הזוג נוכח כאביה של האם. הרגשות השליליים עלולים להפריע ולהשפיע  על ידי כך להתקדמות הלידה עצמה. השינויים המהירים שחלים לעיתים במצב הרוח של האישה, עלולים אף הם , להפחיד אב חסר נסיון ולהוסיף בכך על פחדיה של האם.

מחקרה של שרון אשיוב-יגרוב (2004) מגלה שרבי מהגברים תופסים את הלידה כחוויה טראומתית. המחקר בדק את תחושת העומק של הגברים שהיו שותפים לחוויות הלידה של ילדם הראשון. מהמחקר עלה כי יש פערים עצומים בין הצפיות של האב לפני הלידה לבין הפגישה עם המציאות. עוד עולה מהמחקר כי מחצית מהאבות שהשתתפו בקורס הכנה ללידה מצאו אותו בלתי יעיל.

נשאלת השאלה, האם הדרישה החברתית מבן הזוג שישמש כתומך עיקרי היא אינה דרישה שקשה לו לעמוד בה? בזמן ההריון ובעיקר בקורס הכנה ללידה מקבל הזוג מידע וכן הזדמנות לנסות ולתרגל לקראת הלידה תרגילים שונים היכולים להקל ולקדם את הלידה. יש לזכור כי הנסיון של בן הזוג הוא מועט, אם בכלל. נדרשת ממנו אחריות גדולה בתמיכה בלעדית ביולדת מצד אחד וכן לנסות ולהקל עליה מהידע שלו את כאב הצירים. בנוסף, יש לזכור שהוא גם המתווך של היולדת מול הצוות הרפואי בכל הנוגע לרצונות שלהם.

בצומת דרכים מסועפת זו יכולה לבוא המלווה בלידה לעזרה.

מלווה בלידה – דולה. דולה היא מילה יוונית שהגדרתה "אישה מנוסה שעוזרת לנשים אחרות". הדולה עברה התפתחות נוספת בימינו ופירושה עתה אישה בעלת ניסיון בלידה שמספקת לאם ולזוג תמיכה גופנית ורגשית רצופה, וכן מידע, לפני הלידה, במהלכה ומיד לאחריה."

לדולה יש ניסיון מלידות רבות והיא יודעת כיצד לסייע לכל זוג ולאפשר לו חווית לידה חיובית. היא מסייעת לבן הזוג להיות יותר מעורב יותר יעיל ויותר פעיל בלידה. למיילדת אין אפשרות להיות צמודה לזוג לכל אורך הלידה.חלק ממהות תפקיד הדולה הוא לאפשר לבן הזוג להתפנות לתמיכה רגשית וגופנית של בת זוגו במקום לשחק את תפקידי הסנגור, המתקשר, המדריך ועוד.                              

הדולה מסייעת לבני הזוג להיות קרובים יותר זה לזו במהלך ההריון ובלידה עצמה. היא דואגת לתאם ציפיות בין בני הזוג. דואגת שגם לבן הזוג יהיה נוח במהלך הלידה דבר המאפשר לו להעניק את מלוא תשומת הלב ליולדת. הלידה מלחיצה גם את היולדת וגם את בן זוגה. פעמים רבות בן הזוג דואג שלא יידע לעשות מספיק ושהוא אינו עושה את הדבר הנכון. הדולה תדריך אותו כיצד לסייע ולתמוך ביולדת. הדולה גם תאפשר לו לנוח, לשתות ולאכול במהלך הלידה ותסיר ממנו חלק מן האחריות בלידה. במאה ה-21 מצפים מהאבות לעתיד לקחת אחריות גדולה כשותפים בלידה, מבלי שיש להם בדרך כלל ניסיון מוקדם או הכשרה מתאימה.

לעיתים קרובות בן הזוג מוצא את עצמו נפעם ומתוסכל כאשר הטכניקות שלמד בקורס הכנה ללידה או ומתוך קריאה בספרים, אינן פועלות כמצופה. הדולה יכולה לכוון אותו לכל אורך הדרך, מההריון, דרך הלידה עצמה וגם בזמן ההנקה והטיפול בתינוק.

לכל אורך הלידה הדולה תומכת נפשית וגופנית בך ובבן זוגך. היא משנה את האווירה בחדר באמצעות תאורה רכה, ניחוח שמנים אתריים מרגיעים ומרעננים, ומוסיקה נעימה. היא עובדת איתך ועם בן זוגך על נשימות, הרפיה, עיסויים, דמיון מודרך, תנועתיות, שינוי תנוחות, רפלקסולוגיה, נקודות לחיצה, טיפול מים, עבודה על כדור לידה וכל דבר אחר שנחוץ כדי לקדם את הלידה ולהתמודד עם הצירים והכאבים. בן זוגך והדולה עובדים יחד כצוות על מנת להפוך את לידתך לחוויה חיובית וטובה. בן זוגך פנוי להיות איתך, לתמוך בך ולתת לך את מלוא תשומת ליבו. הדולה גם מסבירה לכם את מה שמתרחש בכל שלב ושלב של הלידה. היא צמודה לזוג לכל אורך הלידה, גם כשהמיילדת מחויבת לטפל ביולדות אחרות. (נעמי גטיו).

אם כן , נשאלת השאלה האם המלווה בלידה אכן מסייעת בהפחתת חרדה אצל זוגות בהריון ובלידה.

אוכלוסיית המחקר

עשרה זוגות שהשתתפו (לפי הצהרתם) בקורס הכנה ללידה. חמישה זוגות השתמשו במלווה בלידה. חמישה זוגות לא השתמשו.

מהלך העבודה

את השאלון מילאו הזוגות בין שבועיים לחודש אחרי הלידה. השאלונים הועברו דרך האינטרנט בפורום של נשים אחרי לידה.

תוצאות המחקר

בניתוח השאלונים חושבו ממוצע הציונים של שתי הקבוצות בשאלון החרדה. טווח הציונים בשאלון הוא 10-40.

בקבוצה שלא השתמשה במלווה היה הממוצע 20.75

בקבוצה שהשתמשה במלווה היה הממוצע 15.30

עולה מהשאלונים כי המלוות השתמשו בטכניקות שונות כמו עיסוי, רפלקסולוגיה, תנועה ועוד. לא כולן הכינו עם הזוג תוכנית לידה אך כן הייתה פגישה קודם הלידה ופגישה אחריה.

סיכום והמלצות

המחקר בדק את רמת החרדה אצל נשים אחרי לידה ראשונה – בתקופה של שבועיים עד חודש אחרי הלידה, שהשתמשו במלווה מקצועית בלידה וכאלו שלא. שתי הקבוצות השתתפו בקורס הכנה ללידה.

מתוצאות המחקר עולה כי אצל נשים שהשתמשו במלווה מקצועית רמת החרדה הייתה נמוכה יותר מאלו שלא השתמשו.

תפקיד המלווה בלידה הוא רחב ואינדיבידואלי לכל זוג. הוא כולל מתן תמיכה פיזית ונפשית לבני הזוג בזמן הלידה. המטרה היא לעזור להורים להגיע לחווית הלידה שהם מעוניינים בה. במהלך הלידה תפקיד המלווה הוא לתמוך בזוג ולהקל על היולדת תוך שימוש בטכניקות שונות את ההתמודדות עם הצירים.

הטכניקות הן רבות וכוללות בין היתר, עיסוי, תרגול נשימות, תנועה, רפלקסולוגיה, פרחי בך, שמנים ועוד.

המלווה בלידה מתחילה את עבודתה עם הזוג קודם ללידה בפגישה מקדימה. מטרת המפגש היא הכרות עם הזוג וביסוס האימון. הלידה היא חוויה אינטימית של הזוג ועל המלווה להכיר עד כמה שניתן את הזוג – רצונותיהם (כל אחד בנפרד) וציפיותיהם מהלידה. ביסוס האימון של הזוג במלווה הוא שיקל מאוחר יותר ויפחית את החרדה מהלידה אצל הזוג. רמת החרדה תרד בזמן שהאישה תאמין ביכולתה להתמודד עם הכאב, וזו תושפע מהתמיכה שיש לה מבן הזוג שלה ומהמלווה. ראינו כי כאשר רמת החרדה נמוכה תביא בסופו של דבר ליכולת טובה יותר להתמודד עם כאבי הלידה.

בקורסי הכנה ללידה נחשפים הזוגות למידע על תהליך הלידה וכן על טכניקות ותרגילים שונים שניתן להשתמש בהם בזמן הלידה בכדי להקל על כאבי הצירים ולהביא להתקדמות טובה יותר בלידה. מתוצאות המחקר עולה כי יתכן ואין בכך די. נראה כי "ברגע האמת" נדרשת תמיכה רחבה יותר וכי לא תמיד זוכרים איך להשתמש באותו מידע בעיקר בשלב הראשון של הלידה כאשר הזוג עדיין בבית. בנוסף לכך לא תמיד הסגל הרפואי בבית החולים – המיילדות, פנויות לנסות ולהקל על כאבי הצירים של היולדת (בשל לצערי אילוצי התפקיד שלהן). כאשר המלווה שמכירה את הזוג נמצאת איתם, הרי שהיא יכולה לכוון ולהנחות את הזוג ולחזק אותם בהחלטתם.

לסיכום,

חרדה ממצב לא ידוע משפיעה על אופן התפקוד של הפרט באותו מצב. רמת חרדה גבוהה פוגעת בפרט ומביאה אותו למצב של חוסר אונים. בזמן הלידה, תגובת הגוף למצב של אי ודאות היא בהפרשת הורמונים שמעכבים את תהליך הלידה ובעצם פועלים בניגוד לתהליך עצמו.

במהלך המאה האחרונה עברה החברה שלנו כאמור תהליך ממשפחה רחבה לגרעינית. התמיכה הנפשית והפיזית שהייתה לנשים בכל תקופת ההריון והלידה שונתה, ואם פעם היא הייתה מנת חלקה של הנשים בעלות הניסיון והמבוגרות בקבוצה, הרי שהיום בן הזוג הוא זה שאמור לתמוך באשתו בזמן ההריון ובעיקר בלידה. את מתן התמיכה הפיזית והנפשית לזוג עצמו מביאה היום המלווה בלידה.

ואכן, מהמחקר עולה כי יש למלווה בלידה השפעה על רמת החרדה אצל זוגות בלידה ראשונה.

המלצות

• המחקר שנעשה כאן הכיל מספר מצומצם של זוגות. יש מקום להעביר את השאלון על קבוצה גדולה יותר של זוגות שנעזרו במלווה מקצועית בלידה. כמו כן, מעניין יהיה לבחון את הדרכים השונות שבהן עובדות המלוות ולבדוק איך הן השפיעו על רמת החרדה אצל הזוגות.
• קורסי הכנה ללידה אמורים להפחית חרדה אצל זוגות בעיקר לפני לידה ראשונה. כל הזוגות שהשתתפו במחקר עברו קורס הכנה ללידה. ישנו קושי בהבניית הקורס, איך ניתן במספר מצומצם של מפגשים אכן להתמודד עם אותן חרדות של הזוג לפני הלידה. יש מקום לבחון שאלה זו.

רשימה בביבליוגרפית

• אשיוב-יגרוב ש. עבודת גמר לתואר שני, בית הספר לאחיות, 2004
• גולדברג, י. "חרדה ופאניקה- דרכי התמודדות"2005
• ד"ר מרשל ה. קלאוס, ד"ר ג'ון ה. קאנאל ופיליס ה. קלאוס לחבק את האם – ספר הדולה 2002
• סלמי נ. לקסיקון פסיכולוגי 1997
• פרידה, ר. "על פחד וכאב ומה שביניהם בלידה", מאמר 2005

·         N. Dole^,, D. A. Savitz, I. Hertz-Picciotto, A. M. Siega-Riz, M. J. McMahon and P. Buekens "Maternal Stress and Preterm Birth" J Epidemiol 2003; 157:14-24