31.המיתוס-במהלך ההריון המספר במשקפי הראייה עולה.
לא נכון! במידה וראייתך מטשטשת או שאינך רואה טוב יש ללכת לבדיקה אצל הרופא המטפל כדי למנוע רעלת הריון. במצב של הריון תקין אין סיבה לכך .

32.המיתוס-בדיקה גניקולוגית במהלך ההריון עלולה לפגוע בעובר ולגרום להפלה.
לא נכון! אצבעותיו של הרופא אינן יכולות לגעת בתינוק.חשיבותה של בדיקה פנימית זו מרבית שכן באמצעותה יכול הרופא לבדוק האם ישנה פגיעה בצוואר הרחם,לקבל מושג על גודל הרחם ולשלול הריון חוץ רחמי.

33.המיתוס-אם האישה אינה מרגישה חיידקים בשתן,אין צורך לטפל בהם.
לא נכון! חיידקים הם חיידקים גם אם אינך מרגישה בהם. הסיכון בהתפתחות דלקת בכליות במהלך ההריון הוא גדול. במידה ומגלים בתרבית שתן חיידקים יש לפנות לרופא המטפל.

34.המיתוס-אישה בהריון אינה חייבת לחגור חגורת בטיחות.
לא נכון! החוק מחייב כל אדם לחגור חגורת בטיחות.במקרה של תאונה לא תינצלי בגלל שאת בהריון. החגורה אינה פוגעת בעובר או בך. את החגורה חוגרים כאשר רצועה אחת מתחת לבטן והשנייה מעליה.


35.המיתוס-עמידה על הראש לאחר קיום יחסי מין משפרת את סיכוייך להתעבר.
לא נכון! מומחים מסוימים טוענים כי שכיבה על הגב כחצי שעה לאחר המשגל עשויה להגדיל את סיכויי ההתעברות מכיוון שבצורה זו נשמר הזרע בתוך גוף האישה ואילו מומחים אחרים טוענים שמספר דקות לאחר ההתעברות הזרעים כבר "צוברים כוח" בצוואר הרחם מתוך מטרה להמשיך הלאה אל הביצית ולתנוחתך אין דרך להשפיע על ההתעברות. בכל מקרה אין מדובר בהרמת הרגליים/עמידה על הראש או כל תרגיל אקרובטי אחר שיכול לפגוע בך.

36.המיתוס-קיום יחסי מין בזמן הריון עלול לפגוע בתינוק.
לא נכון! איבר מינו של הגבר אינו יכול לפגוע בעובר-לא באופן פיזי ולא על ידי החומרים המרכיבים את נוזל הזרע. דבר זה נכון גם לגבי שימוש בצעצועי מין.
במקרים של הריון בסיכון רופא הנשים ינחה את האישה לגבי תדירות יחסי המין שיכולה לקיים בהתחשב בנתוניה האישיים ובעבר המיילדותי שלה.
למעשה,קיום יחסי מין בתקופת ההריון הוכח כטוב-מחקרים מראים שנשים אשר קיימו יחסי מין מפחיתות את הסיכון ללידה מוקדמת פי שלושה לעומת נשים אשר לא קיימו יחסי מין במהלך ההריון בכלל.

37.המיתוס-קיום יחסי מין לקראת סוף ההריון מזרז לידה.
לא נכון! אין למיתוס זה כל ביסוס מדעי. במחקר שהתפרסם בשנת2007 נתבקשה קבוצה אחת של נשים לקיים יחסי מין ואילו בקבוצה השנייה ביקשו להימנע מקיום יחסים.
תוצאות המחקר מראות כי לא דווח על שינוי במועדי הלידה.למעשה,מה שגורם לזירוז הלידה הוא הימצאותם של הפרוסטגלנדינים אשר מצויים בזרע,אך עליהם להיות במינונים משמעותיים יותר כדי להשפיע על פתיחתו ומחיקתו של צוואר הרחם (בכמות של 20 מנות זרע בממוצע)

38.המיתוס-לאישה בהריון אסור לאכול בשר נא, פירות ים וסושי.כמו כן אסור לה להתקרב
לחתולים ולנקות את ארגזם ללא כפפות ולעבוד בגינה בידיים חשופות .
נכון! החשש בכל הדברים הנ"ל הוא ההדבקות בחיידק הטוקסופלסמה אשר עלול לגרום להצטברות נוזלים במוח העובר,הסתיידויות בתוך המוח ולדלקות עיניים.העובר כשייוולד עלול לסבול מפיגור ועיוורון. ניתן לבדוק בתחילת ההריון המצאות נוגדני IgG בדמה של האם וע"י כך לדעת האם האישה מחוסנת מפני חיידק הטוקסופלסמה מכיוון שנדבקה בעבר. במצב בו יש לאישה את הנוגדנים אין מניעה לאכול בשר נא,סושי ופירות ים וכמובן אין מניעה להתקרב לחתולים ולרוקן את ארגז החול.חשוב לזכור שבאופן כללי אין זה בריא לאכול אוכל נא אשר עלול לשאת חיידקים אחרים פרט לטוקסופלסמה.במידה והאישה לא נדבקה בעבר,אסור לה לאכול את כל הנ"ל ולבצע את הפעולות הנ"ל.

39.המיתוס- כוס יין בכל יום במהלך ההריון משפרת את בריאות העובר.
לא נכון! מחקרים מצאו כי כל חשיפה לאלכוהול במהלך ההריון באופן קבוע מעלה את הסיכון להפלות וללידת תינוקות קטנים.עדיף לנסות להימנע לחלוטין משתיית אלכוהול במהלך ההריון אך אם אינך עומדת בכך,ניתן לשתות משקה אלכוהולי קל (יין למשל) פעם בתקופה,בטח שלא כל יום.

40.המיתוס-נשים צמחוניות מסכנות את בריאות העובר.
לא נכון! כיום ניתן להתאים תפריט צמחוני לאישה ההרה תוך שמירה על כל אבות המזון הנדרשים ע"י דיאטנית המתמחה בתזונת נשים הרות.

41.המיתוס-שתיית קפה מוגזמת במהלך ההריון עלולה לגרום לכתמי לידה על גופו של התינוק.
לא נכון! שתיית קפה מרובה אינה קשורה כלל לסימני לידה על גופו של התינוק אלא למצבו הבריאותי של עוברך. מחקרים הוכיחו כי אצל נשים אשר שתו יותר משתי כוסות קפאין ביום (קפה,קולה,שוקו,תה וכד') עלו סיכויי ההפלה ב25%! בהריון מומלץ להמעיט ככל האפשר בשתיית קפאין.

42.המיתוס-"אני בהריון אז אני צריכה לאכול בשביל שניים" "אישה בהריון צריכה לצרוך
תוספת של 300 קלוריות ביום"
לא נכון! את אכן אוכלת בשביל שניים אבל עוברך מקבל ממזונך את כל הדרוש לו.אין צורך לאכול יותר מתוך דאגה שיהיה לעובר.הרופא המטפל ימליץ על טווח המשקל הנוסף בהתחשב במשקל האם לפני ההריון,בגובה,במספר העוברים ובגיל האם לפי עקומת ה- (B.M.I -(body mass index
מה שחשוב זה לא לעשות דיאטה בזמן ההריון אלא אם נתגלתה סוכרת הריונית ואז יש צורך בדיאטה תוך מעקב צמוד של רופא הנשים שלך.

43.המיתוס-בזמן ההריון יש חשק לערבב טעמים מוזרים וקיצוניים.
נכון! ראשית, הרשו לי לנפץ את המיתוס-מעטות הנשים שאוכלות מלפפון חמוץ עם שוקולד במהלך ההריון. יחד עם זאת ידוע כי חוש הטעם וחוש הריח של נשים בהריון עוברים שינויים רבים. חשוב לדעת שחשק למזונות מסוימים יכול להופיע לאורך כל החיים ללא קשר להריון. גם בתקופת ה P.M.S (תסמונת קדם וסתית) ישנם שינויים בהרגלי האכילה ובמצב הרוח.

44.המיתוס- הלידה הראשונה היא קשה יותר מן השאר.
לא נכון! על פי עקומת פרידמן לידה ראשונה ארוכה יותר,אך אין זה מחייב שהיא גם תהיה קשה יותר.לידות קשות תלויות במצב האם והעובר וממש אינן קשורות במספר הלידות שעברת.

45.המיתוס- השלב השלישי (שלב יציאת השלייה וכל קרומיה) כואב יותר מהשלב השני (שלב הפליטה.)
לא נכון! חלק גדול מן הנשים יולדות היום בעזרת אפידורל כך שאינן חשות הבדל בין שלב יציאת השילייה לשלב הפליטה. אישה שלא קיבלה אפידורל תחוש בהתכווצות לאחר יציאת העובר ועלולה לחוש כאב בגלל מתן הפיטוצין אשר נועד לסייע ביציאת השילייה.

46.המיתוס-אם ילדת פעם בניתוח קיסרי,גם הלידה הבאה תהיה בניתוח קיסרי.
לא נכון! כל מקרה לגופו.יש צורך לבדוק האם הניתוח בוצע בשל חשש לסיבוך בלידה,אי התאמה בין ראש העובר לאגן האם או מצב מצוקה בזמן הלידה אשר חייב ניתוח חירום. כמובן שיש לבדוק את מצב בריאות האם והעובר בהריון הנוכחי ואת מצב הצלקת ברחם האם מהניתוח הקודם. יש היום קבוצות רבות שמסייעות בלנל"ק (לידה נרתיקית לאחר קיסרי) ומלמדות כיצד ניתן ללדת באופן טבעי.

47.המיתוס-אם שלב הפליטה הוא קצר,אין צורך בתפרים רבים.
לא נכון! אין שום קשר בין משך השלב לכמות התפרים.זה תלוי בגודל העובר והיקף ראשו וברמת גמישות שרירי הפרינאום של האם. מומלץ לבצע עיסוי פרינאום החל משבוע 35 כדי לנסות להמעיט בצורך באפיזיוטומיה ובקרעים בלתי מבוקרים.

48.המיתוס- אם יורדים לי המים התינוק עלול להתייבש ולחוש תחושת "צינוק" ברחם.
לא נכון! גוף האדם היא מכונה מופלאה ואפילו לחלק הזה דאגו שם למעלה- גם אם המים יורדים,מי שפיר חדשים ממשיכים להיווצר כל הזמן. חשוב לשים לב- במידה ויש ירידת מים צריך לגשת לבי"ח.

49.המיתוס-אופי הלידה זה עניין תורשתי.אם לאימי היו לידות קשות זה אומר שגם לי יהיו.
לא נכון! אין שום קשר תורשתי בנושא,חווית הלידה היא חוויה אינדיבידואלית. זה שאמך סבלה מלידות קשות לא אומר בהכרח שגם את תסבלי כך. דבר נוסף שיש לקחת בחשבון הוא המודרניזציה והתפתחות הרפואה-נשים לא יולדות היום כפי שילדו לפני 30 שנים. כיום יש יותר ידע,יותר מכשור רפואי ויותר התראות על גורמי סיכון מאשר היו בעבר.
*באותו נושא-גם בעיות פוריות אינן תורשתיות.

50.המיתוס-בלידה ראשונה חייבים לבצע אפיזיוטומיה.
לא נכון! כיום נוהגים שלא לבצע חתך בפרינאום אם אין צורך בכך.את החתך יבצעו בשלב ה CROWNING ולא לפני כן. כדי להקטין את הסיכוי לחתך יש לבצע עיסוי פרינאום החל משבוע 35 בעזרת שמן ועיסוי ידני או בעזרת מכשיר EPI-NO.

51.המיתוס-שליית פתח מחייבת ניתוח קיסרי.
נכון! ישנם שלושה סוגים של שליית פתח:' שלייה נמוכה' אשר אינה מכסה את פתח צוואר הרחם-במקרה כזה יתכן ויתנו לך הזדמנות ללדת בלידה רגילה, 'שליית -פתח חלקית' המכסה חלק מצוואר הרחם ולרוב היא "תעלה" במהלך ההריון ושליית -פתח מרכזית' אשר סוגרת את פתח צוואר הרחם.במקרה זה יבוצע ניתוח קיסרי בוודאות. במידה ובתחילת ההריון אובחנת כבעלת שליית פתח אין זה אומר שעד סופו היא תישאר כזו. השילייה יכולה 'לעלות' ו'לזוז' בגלל גדילתו של הרחם ש'סוחב' איתו את השילייה כלפי מעלה.

52.המיתוס- אף נפוח מסמן לידה קרובה
נכון! ככל שמתקרבים ללידה כלי הדם מתרחבים וכך נוצר לאף מראה נפוח.

53.המיתוס-ככל שהלידה מתקרבת הבטן יורדת.
נכון! שלב זה נקרא LIGHTNING והוא אחד מסימני מבשרי לידה.

54.המיתוס- מי שמקבלת אפידורל במהלך הלידה תסבול כאבי גב לאחר מכן
לא נכון! לא הוכח שום קשר בין זריקת האפידורל לכאבי הגב. ככל הנראה,כאבי הגב נגרמים בגלל ירידת המשקל הפתאומית לאחר הלידה ואי התרגלות הגוף לכך.כמו כן,כאבי גב שהחלו בהריון עלולים להחמיר לאחר הלידה אם לא טופלו כראוי. האפידורל אינו מסוכן כפי שנהוג לחשוב,כיום אחזו הסיבוכים נמוך בהרבה- אחד ל23 אלף לידות בלבד.

55.המיתוס- האב מפריש חומר במהלך הלידה אשר גורם לו להיקשר לילד.
נכון! לחומר קוראים אוקסיטוצין והוא מופרש ע"י בלוטת יתרת המוח. זהו גם החומר אשר מפרישה האם בזמן לידה (הנקרא גם פיטוצין). כנראה שהאב לא יוכל להיות זה שיולד בגלל הפרשת חומר זה,אך הוא בהחלט ישפיע על מערך ההורמונים שלו ויעזור לו לחוש קרבה ויסייע בתהליך ה-bonding אל הרך הנולד.

56.המיתוס-המערכת ההורמונלית של האישה משתנה לאחר ההריון ובעיות כמו ביוץ ווסת לא סדירים יסתדרו כעת.
לא נכון! ברוב המקרים תצטרכי להמשיך ולהתמודד עם הבעיות ההורמונלית מהן סבלת לפני ההריון . ההריון והלידה אינם מעלימים בעיות אמיתיות.יש צורך לפנות לרופא הנשים לטיפול מתאים לאחר ההריון.

57.המיתוס-הנקה מונעת הריון.
נכון ולא נכון! אנחנו יודעים היום שהנקה מונעת הריון ע"י הפרשת הורמון הפרולקטין אשר אחראי על ייצור החלב ומשבש תהליכי ביוץ, אך איננו יודעים עד איזה שלב זה מגן מכניסה להריון. לכן רצוי שכבר בשלב שניתן לחזור ולקיים יחסים תנקטו באמצעי מניעה.

58.המיתוס-הנקה גורמת לכאבי בטן.
נכון! בזמן ההנקה בלוטת יותרת המוח מפרישה שני הורמונים-פרולקטין ,שאחראי על ייצור החלב ואוקסיטוצין האחראי בין השאר על כיווץ צינורות החלב ושחרור יעיל של חלב מהשד. אך למעשה האוקסיטוצין (הידוע גם כפיטוצין) מסייע בהתכווצות הרחם לאחר הלידה .במידה ואת סובלת מכאבים חזקים,ניתן לקחת משכך כאבים כחצי שעה לפני ההנקה (לוודא עם רופא איזה משכך כאבים ניתן לקחת)

59.המיתוס- הנקה גורמת לשדיים "ליפול" מהר יותר.
נכון ולא נכון! שם המשחק בנושא זה הוא גנטיקה. ככל שאיכותו של מבנה השד והעור גבוהים יותר כך הסיכויים שהם יישארו זקופים אחרי ההנקה גדולים יותר. יחד עם זאת מחקרים הראו שעצם התמלאות השדיים בהריון בתוספת כוח המשיכה והגיל עושים את שלהם וכנראה שהשדיים יצנחו מהר יותר. בכל מקרה,לי עוד לא יצא לראות סבתא'לה עם חזה זקוף.כך או כך-לכולנו אותו גורל. (או אותו מנתח פלסטי :-) ) חשוב להקפיד ללכת עם חזייה תומכת,ללא ברזלים במהלך ההריון ובמיוחד בזמן ההנקה.

60.המיתוס -לאחר כל לידה האמא מאבדת שן
לא נכון! העובר לא 'גונב' את הסידן מאמא. העובר מקבל את כל תוספי המזון והסידן שהוא זקוק לו מהמזון שאת מכניסה לפיך. חשוב להקפיד על תחזוקת השיניים במיוחד במהלך ההריון ולהימנע מחוסר טיפול וע"י כך להגיע למצב שבסוף ההריון השיניים יהיו במצב תקין .במצב של חוסר בסידן מתמשך ניתן לקחת תוספי סידן באישור רופא.

61.המיתוס- ככל ששדיי האישה גדולים יותר,כך יהיה לה קל להיניק.
לא נכון! אין כל קשר בין גודל שדיי האישה לבין יכולתה להיניק.עובדה שגם נשים בעלות חזה קטן במיוחד מסוגלות להיניק בהצלחה. ישנם פרמטרים רבים להצלחת הנקה ביניהם-מצב הפטמות(שקועות/לא שקועות),רמת יצור החלב,רצון האם ועוד רבים וטובים.אף אחד מהם לא תלוי בגודל השד.

62.המיתוס- רצוי להיניק משני השדיים בכל הנקה.
לא נכון! להיפך,עדיף להיניק משד אחד בכל ארוחה (כמובן,בהתאם לדרישת התינוק) החלב הראשון שיוצא בהנקה נקרא חלב קדמי והוא חלב העשיר בחלבונים, מים ולקטוז.לעומתו,החלב המשתחרר לאחר כ-10 דקות בערך מתחילת ההנקה ,הנקרא חלב אחורי עשיר יותר בשומן וקלוריות.לכן,עדיף להיניק משד אחד בכל ארוחה על מנת שהתינוק יקבל את כל אבות המזון הדרושים להתפתחותו התקינה.

אורטל בירן גורפינקל