שולמית זלצר הכנה ללידה אזור הדרום

יהדות: למי אסור לצום פורסם ב: 28/07/09, 20:48 בדורנו נשים הרות לא חייבות לצום בתשעה באב כי הצום עלול לגרום להפלה, ללידה מוקדמת או לנזק בלתי הפיך לעובר.

הרב יעקב יוסף הוא רב שכונת גבעת משה בירושלים, בנו בכורו של הרב עובדיה יוסף שליט"א וכהגדרת הרב מרדכי אליהו שליט"א: "מגדולי הפוסקים בדורנו" והוא גם מרבני האיחוד הלאומי.

בגמרא, מסכת פסחים דף נ"ד, נכתב שמעוברות חייבות לצום בתשעה באב וביום הכיפורים וכך נפסק להלכה בשו"ע סימן תקנ"ד וכן בהלכות יו"כ סימן תרי"ז.

לפני כ-200 שנה חי ופעל הרב צדקה חוצין בארם צובה שהצטיינה באקלים נוח. באותה תקופה הייתה מגפה בעיר בגדד ולכן הרב לניאדו שלח לשם את הרב צדקה חוצין. בהקדמה לספרו "צדקה ומשפט" מספר הרב חוצין שכשהגיע לבגדד ראה שהמעוברות סובלות מאוד מן הצום בשל היובש והחום הכבד ועל כן התיר למעוברות לאכול ולשתות.

בדורנו חל מהפך בפסיקת ההלכה. היום יש רופאים הטוענים שאישה הרה שצמה עלולה להפיל. לפני שנים ניגש ד"ר וינטרוב, שהיה מנהל מחלקת הנשים בבית החולים "שערי צדק", לרב יעקב ישראל פישר זצ"ל ואמר לו שביום תשעה באב וביום שלאחריו יש במחלקה כמות מרובה של לידות מוקדמות והפלות פי שתיים מיום רגיל. היובש גורם להתכווצויות ולהפלות. על סמך הדברים פסק הרב פישר בספרו "אבן ישראל" שאפילו ביום הכיפורים יכולה המעוברת לאכול ולשתות שהרי גם על עובר בן פחות מארבעים יום מחללים את יום הכיפורים. כדבריו פסקו גם הרב הלברשטאם והרב ברנדסדופר זצ"ל ופטרו את המעוברות מלצום כיון שאחת מתוך מאה מסתכנת.

אמנם הגאון הרב אליעזר וולדינברג זצ"ל בספרו "ציץ אליעזר" (חלק י"ז סימן י"ד) כתב שהסכנה להפלה רחוקה ומתבסס על דברי רבי עקיבא איגר (סימן ס') שאם הסכנה רחוקה - כאחד מאלף, כלומר שהסיכון להפלה הוא אחד מאלף הריונות, לא מחללים את יום הכיפורים בשל זה. אבל גודל הסיכון איננו מוסכם, ויש רופאים יראי שמיים הטוענים שהסיכון להפלה הוא לאחד ממאה הריונות. לכן לפי דברי אותם הרופאים, גם ביום הכיפורים צריכה אישה בהריון לאכול ולשתות.

מסקנה למעשה: ביום הכיפורים שהצום הוא מדין תורה, לא פוסקים פסיקה גורפת לכל הנשים ההרות. אם הרופא בודק ואומר שהמעוברת יכולה לצום - תצום. אבל בתשעה באב כשהויכוח בין הפוסקים לגבי חובת הצום למעוברות בו הוא על צום מדרבנן, כלל נקוט בידינו שספק דרבנן לקולא, כך שאין מקום להחמיר. כל אישה בהריון בין בתחילת ההריון, בין באמצעו ובין בסופו יכולה לאכול ולשתות בתשעה באב (אלא שלא תאכל מעדנים).

הגאון הרב יוסף ידיד זצ"ל כתב שאומרים ספק נפשות להקל כנגד דעת מרן.

בדורנו נשים הרות לא חייבות לצום בתשעה באב כי הצום עלול לגרום להפלה, ללידה מוקדמת או לנזק בלתי הפיך לעובר. אמנם מצליחים להתגבר היום על מחלות ילדים, אך עם זאת הילדים בדורנו חלשים, ולכן אין פסק ההלכה דומה למה שהיה פעם כי ירדה חולשה לעולם. כמו כן, בשו"ע, יו"ד סימן רמ"ב, נפסק להלכה שאין חכם רשאי להתיר את שאסר חכם אחר. אך יוצאים מן הכלל דיני נפשות ועל כן אישה הרה שהלכה ושאלה חכם והורה לה שהיא חייבת לצום בתשעה באב כמו שפסקו הרמב"ם והשו"ע, רשאי חכם אחר לעקור את מה שהורה לה החכם הראשון ולהתיר לה לאכול כי היום המציאות השתנתה והצום עלול לסכן את ההריון.

אשה הרה בגיל ארבעים ויותר איננה רשאית אפילו להתחיל בצום כי הרופאים מסכימים שבגיל מבוגר הסיכון להפלה עקב צום גדול יותר, ואם התחילה הפלה, שתייה לא תעזור לייצב את המצב ולעצור את ההפלה.

אפילו חולה שאין בו סכנה, אם יודע שיחוש ברע ביום שלאחר תשעה באב, יהיה מותר לו לאכול ולשתות לכתחילה לאחר שאלת חכם. השואל צריך לפרט לחכם מה היה מצבו אחרי הצום הקודם.

למותר לציין שמי שעבר התקף לב אין שום צד להתיר לו לצום. לחולה שאין בו סכנה יכולים להתיר לכתחילה שיאכל וישתה ביום תשעה באב, אלא שלא יאכל מעדנים וישתף את עצמו בצער הציבור.


כל הזכויות שמורות ©	צרו קשר	שיווק באינטרנט	הריון ולידה	תקנון והצהרת פרטיות	קידום והקמת אתרים