בחלקו הראשון של המאמר התייחסתי לחשיבות העבודה והתמיכה הפיזית של אשה בלידה אפידורלית.
אם בחרת לקבל אפידורל בלידה, ואת מעוניינת בד בבד להמשיך להיות נוכחת פיזית ורגשית, ולהפחית את הסיכוי להתערבויות רפואיות, הכלל שינחה אותך הוא – התייחסי לעצמך ככל האפשר כאילו אינך מורדמת. עבדי עם הצירים בתנועה, נשימה והרפיה. חכי לתחושת צירי הלחץ ועבדי עמם בעדינות ורכות.
לאחר יציאת התינוק בקשי להניח אותו ערום על גופך (פירוט והרחבה במאמרי "נוכחות פיזית בלידה אפידורלית").
ומה לגבי נוכחות ותמיכה רגשית ורוחנית?
פעמים רבות הפחתת הכאב הפיזי מעלה ומציפה דאגות, חששות, ופחדים שונים.
אז אם קיבלת אפידורל, ואת חשה הקלה פיזית בכאב, אך עדיין אינך מרגישה שמחה ומאושרת- אינך יוצאת מגדר הרגיל.
יכול להיות שאת דואגת לגבי אורך הלידה ומהלכה, חוששת מהתערבויות שונות ומקווה שתינוקך מרגיש טוב.
במצב כזה את זקוקה לתמיכה רגשית. לאפשרות לספר על הדאגה שלך, להרפיה ומנוחה פנימית. חשוב שהתומכת או המלווים שלך ידעו לקבל את המצב בו את נמצאת, להקשיב לך ולהרגיע אותך על ידי הרפיה, מגע, שיחה, נשימה משותפת וכו'.
חשוב שתבטאי את התחושות שעולות בך ותשחררי אותן מגופך. כל רגש או תחושה שלך הם לגיטימיים. שחררי אותם לאוויר העולם. שתפי את המלווים שלך, את הקב"ה. התפללי ובקשי על עצמך, על התינוק, המשפחה, ועל מעגלים רחבים יותר כרצונך וכוחותיך.
יתכן ושיר מסוים יעלה בך בזמן השיתוף והתפילה, תוכלי לשיר או לבקש לשמוע שיר זה.
שאלי את עצמך מדי פעם – מה אני מרגישה? למה עוד אני זקוקה כדי להיות נוכחת ומחוברת לתהליך הלידה שלי?
עצמי עיניים, הקשיבי לנשימה שלך, ושאלי את עצמך שוב שאלה זו - למה עוד אני זקוקה כדי להיות נוכחת ומחוברת לתהליך הלידה שלי?
הקשיבי למסר העולה בך – קבלי כל דבר – ולאחר מכן שתפי, אם תרצי, בתובנות שלך ובקשי מהמלווים שלך שיסייעו לך ככל יכולתם. יתכן ותרצי פרטיות ושקט, אולי דווקא לשמוע כמה סיפורים מצחיקים או בדיחות יעשה לך טוב..
היי פתוחה לקבל עזרה מהנוכחים, היי פתוחה לקבל מה שאת רוצה בדרך שונה מזו שחשבת עליה בעצמך..
כאשר את יולדת, תינוקך נולד. במקביל לפתיחת הרחם בשלב הראשון של הלידה יורד ראש התינוק דרך עצמות האגן. מסע זה שלו לעתים ארוך, ותוכלי ללוות אותו לפחות בדמיון.
דמייני כיצד תינוקך מתקדם במסעו - שווי בעיני רוחך את פתיחת הרחם עם הצירים את תנועת התינוק דרך עצמות האגן שלך.
חושי כיצד כל ציר מקדם את הלידה, כיצד האופן בו עצמות האגן שלך נעות מאפשר לתינוק להמשיך להתקדם ולרדת. ידעת כי מפתח האגן יכול לגדול ב- 30% כאשר את מניעה אותו? משנה תנוחות? ציירי בדמיונך את העצמות והאופן בו הן נפתחות כאשר את שוכבת על הצד ומניעה את הרגל העליונה בסיבובים. כאשר את עובדת עם הגוף והדמיון יחד, התהליך יכול להיות עמוק ויעיל יותר.
כאשר את חווה צירי לחץ דמייני כיצד התינוק נלחץ החוצה, כיצד הוא יורד בתעלת הלידה, מקבל עיסוי טוב משרירי רצפת האגן שלך, ומחליק בסופו של דבר החוצה דרך שרירי רצפת האגן הרפויים.
תוכלי לכתוב לעצמך מראש (או להשתמש במאמר זה) משפטים המתארים את ירידת התינוק בין עצמות האגן ותעלת הלידה ולבקש מהמלווים או התומכת שלך להקריא לך אותם במהלך הלידה.
בימים שלאחר הלידה כתבי לעצמך על החוויה שחווית, מה הרגשת, ואיך עברת את הלידה.
|