טפת ליוותה אותי בלידה של בני הבכור.. התלוותה איתי לסיור המקדים בחדר הלידה, בו בררנו האם הוא מתאים לצרכינו... וכן בשבועות הסמוכים ללידה היתה בקשר מתמיד טלפוני לשאול בשלומי, והייתה תמיד זמינה אפילו בזמנים ובשעות לא שגרתיות. ללידה היא הגיעה במהירות הבזק ולא עזבה אותי לרגע. ותמכה בי לאורך כל הדרך ( הארוכה!) החל ממילים מרגיעות ומעודדות. בהרחת ועיסוי שמנים ארומתיים, מסאזים ועיסויים למינהם שהקלן את הכאב והחשש והכל מתוך חיוך והמון איכפתיות.
תודה רבה בשמי ובשם דוד הקטן והחמוד,
רותם מלר.
רותם, ישי ודוד הקטן. אלול תשס"ח, בי"ח הדסה עין כרם- ירושלים
אבשלום ובת-אל יחד עם הילה המתוקה. כז' בחשון תש"ע 14/11/2009
סיום נפלא ללידת ויב"ק. בי"ח סורוקה-ב"ש.
מכתב תודה מלינור, חגי וטליה המתוקה. כא' בניסן תש"ע 5/04/2010.
בי"ח ברזילי- אשקלון.
לבנת ביטון עם אבישג הקטנה- ב' באלול תש"ע- בי"ח קפלן- רחובות.
דיאנה ולב סטרנין- 14/10/2010 ז' בחשון תשע"א- בי"ח הדסה עין כרם- ירושלים.
טפת שלום.
למרות שעברה כבר למעלה משנה, הרגשתי צורך לשתף אותך ואת האחרים בחוויה שלי.
כשהכרתי אותך הייתי כבר בסוף חודש שמיני להריוני, צלצלתי אליך עם חרדה עצומה, הרגעת אותי בטלפון וקבענו להיפגש עוד באותו שבוע, אני בטח לא הראשונה לספר לך אבל את באמת מקסימה, הרגעת אותי כבר באותו היום למרות שהפחד ליוה אותי עם יום הלידה… הגעתי לבית החולים בשבוע 42 לזירוז, למרות שהזירוז לוקח בד"כ זמן, החלטת שאת לא מחכה ויוצאת לדרך, התחילו לי כאבים, ואני זוכרת שאת היית שם לידי (לא הרשתי לאיש להתקרב אלי מלבדך, אפילו לא לבעלי) והרגעת אותי בכל דרך אפשרית… חשוב לציין שבסופו של דבר ילדתי אפילו ללא אפידורל!!! למרות שהלידה לא הייתה קלה בכלל.
טפת, אני רוצה להודות לך, על כל הדרך שעברנו ביחד, יש לי בן מקסים ולפעמים אני נזכרת ברגעי הלידה, ובעלי אומר: "מזל שטפת הייתה איתך" ובאמת היה לי מזל.
שוב תודה לך, אוהבים אותך, דיאנה, לב ומקס סטרנין.
|