אז למה צריך בכלל קורס הכנה ללידה?

היסטוריה של הלידה וחשיבות קורס ההכנה ללידה.

בסיפורי הפולקלור השונים נהגו הנשים בבוא עת הלידה, להתרחק מהשבט וילדו ליד מעיין או נהר לבדן, מאוחר יותר- עברה הלידה לבית כשהאדם עבר לחיות בקהילה, ובדרך כלל האם של היולדת עזרה לה בלידה. בשלב מאוחר יותר התפתח מקצוע המיילדת, תפקידה היה לא רק ליילד את התינוק אלא הייתה לה השפעה חברתית והייתה מבצעת טקסי קהילה. בימי הביניים רדפה הכנסייה שהייתה חברה גברית את המיילדות, היא סלדה מהשפעתן החברתית ועודדה גברים להיכנס לתחום המיילדות ולתפוס את מקומן, מתקופה זו נוצר קונפליקט בין נשים וגברים בלידה, זו הייתה נקודת מפנה בתחום הלידה.

הלידה הייתה מאז ימי קדם עניין לנשים בלבד ועד המאה ה- 17 רק נשים עסקו במיילדות, מאז השימוש במלקחיים החלו רופאים להיכנס לתחום המיילדות. לרופאי הילדים היה גם סדרי עדיפויות לגבי הלידה, כי רפואת הילדים רצתה לדעת בכל רגע נתון מה קורה בלידה, וזה מסביר את גישת  הרופאים בה משכיבים את האישה על הגב בלידה- כדי שתהיה לרופא שליטה טובה יותר בלידה. גם בריכוז הלידות בבי"ח ישנה שליטה טובה יותר על הלידות. מתקופה זו השתנה תפקיד המיילדת והיא השתלבה בתוך הצוות הרפואי.

 בתחילת המאה החלה הלידה לעבור לתחום בי"ח, בשנות החמישים והשישים חשבו שלידה בבי"ח זה מקום בטוח לייצור המוני של תינוקות, את חדר -לידה הפכו לטיפול- נמרץ, האישה נשארה לבד, ללא משפחתה במקום זר ומנוכר, הרופאים האמינו שחדר -לידה צריך להיות סטרילי וכך נוצרה תחושת ניכור בין האישה לצוות הרפואי, הרופא ידע הכל ורצונה של האישה לא נחשב. היו יותר התערבויות בלידה, נתנו תרופות להרגעה, היולדת נתפסה כ"חולה", והלידה כ"סיבוך רפואי". המטרה הייתה "ייצור" תינוקות בריאים מתוך אמונה בחוזק המדע ושימוש בטכנולוגיה מתקדמת, הכנסת מכשיר המוניטור לתהליך הלידה בא לספק אזהרה מפני סכנה שבה נמצא העובר, כמו גם שימוש בחומרים סינטטיים להשראת לידה ולזרוזה הפכו את הלידה להליך רפואי לכל דבר. כל אלו יצרו הרגשה אצל היולדת שיש על מי לסמוך אך יחד עם זאת יצר מתח ומנעו חופש תנועה מהאישה היולדת לאורך הלידה והפריע למהלכה הטבעי- דבר שבעצמו עלול לגרום לסיבוכים. גישה זו גרמה הפסד לאישה היולדת.

בסביבות שנות השבעים החלה מגמה לחיפוש הנאה וסיפוק מהלידה , התפתחה מודעות גבוהה למרכזיות האישה בלידה וניתן דגש לצרכים המיוחדים ליולדת.

כניסת הבעל לחדר לידה החלה לפני כ-20 שנה. עד אז הבעל היה מחוץ לחדר לידה מחכה בחוץ בזמן שאשתו עברה את הלידה לבדה. בעבר הגבר היה בבית ועזר מאחור אך הוא לא לקח חלק בחוויה , הרצון שהאב יהיה בחדר לידה קשורה למעבר לבי"ח, זו הייתה הדרך של האישה לשמור על קשר או זיקה לחיי
היומיום, והזיקה היחידה האפשרית הייתה עם אב התינוק הוא היה האדם היחידי הקרוב ומוכר לה ומשמעותי, היות והמשפחה המורחבת נעלמה, הכנסת הבעל ללידה יצרה תחושת שיתוף ועודדה את האישה מבחינה נפשית.

לאורך השנים החלה מגמה של פתיחות בחדרי היולדות והיום המצב הוא כזה שמאפשר בדר"כ לאישה הבוחרת בלידה טבעית אפשרויות רחבות יותר במסגרת ביה"ח וכך לשמור על בטיחות הלידה שישנה בביה"ח.

ביה"ח מאפשר היום ירידה מהמיטה לצורך תנועתיות וקידום הלידה והתמודדות עם הכאב, בדרכים טבעיות. הוא מאפשר במידת מה יצירת אינטימיות בחדר הלידה, שימוש בפריטים שהיולדת מביאה עימה מהבית לצורך תחושת הביתיות, שמיעת מוזיקה שהיולדת מעוניינת  בה, החשכת והארת החדר כרצונה ועוד. כל זאת בתנאים הרפואיים המתקדמים של ביה"ח ואם חס וחלילה נוצר מצב מסוכן יודעים כיצד לטפל בו.

כמו כן ביה"ח מאפשר קבלת משככי כאבים  שאי אפשר לתת ליולדת אם היא אינה בביה"ח.