ואתחיל בתשובה שלי: אם זה לא מקולקל - אל תנסי לתקן את זה! למילה "זירוז" בהקשר של לידה יש לכאורה הקשרים חיוביים. כלומר, הגענו לכאן, לסוף הריון, בשביל ללדת, לא? ואם כן, אז למה להוסיף ולחכות? ואמנם, רופאים נוטים לדחוף לזרוז לפי הספר ולא לפי
מצב ההריון, כלומר בלי לבדוק יותר מדי אם באמת צריך, או שאפשר בכל זאת
לחכות עוד קצת. אז למה לא? זירוז לידה הינה התערבות, וכדרכן של התערבויות היא מובילה
הרבה פעמים להתערבויות נוספות. לכל התערבות יש סיכונים, וכשההתערבויות מתרבות, גם הסיכונים מתרבים. בנוסף, המערך ההורמונלי של האישה לא מתאים ללידה (כי הגוף לא התחיל את הלידה, ולכן "לא יודע" שהוא בלידה, ושצריך את ההורמון הזה וההוא),
וגם בשל כך הלידה הרבה פעמים קשה יותר, והרבה פעמים תסתיים בוואקום או אפילו קיסרי. לא כל כך פשוט
לעבוד על הטבע! וגם כשמצליחים (ומפעילים לידה, למרות שהתנאים לא התאימו ללידה), עלולים לשלם מחיר. אני ממליצה להמשיך במעקב הריון עודף, ועדיף בקופת החולים ולא בבית היולדות (על מנת שלא נתפתה בטעות לעבור לחדרי הלידה, אם אין טעם אמיתי בכך). במהלך הביקור הרופא יבדוק את כמות המים ומצב השילייה (שתהיה ב"דרגה 3", האחרונה, אבל כדאי שנזכור שהיא בדרגה זו מזה חודשיים ויותר, ולכן אין מה להתרגש מכך). את תעברי מוניטור, וייתכן שאפילו תראי ציר פה ושם! זה עדיין לא אומר שתלדי הערב, למרבה הצער... ביחד עם ההרגשה האישית שלך את
מצב ההריון (לא לשכוח לתפוס שיחה עם התינוק מדי פעם ולשאול מה שלומו! אני בטוחה שהוא יענה לך!), הייתי שוקלת להמשיך ולחכות ולבדוק שוב בעוד יומיים או שלושה, לפי הרגשתך, ולהמשיך לחכות ללידה
טבעית, שאני בטוחה שתתפתח בסופו של דבר! 41
שבועות הם סתם מספר, ולא קורה שום דבר גם ב-42 ועוד יום או יומיים או אפילו 7. אני אישית ילדתי בשבוע 41+6+22 שעות (כלומר, שעתיים לפני שבוע 43), ואני מכירה נשים נוספות שילדו אף מאוחר מזה. כל אישה
יולדת במועד הנכון לה ולתינוקה! נכון שרוב הנשים יולדות בטווח של 38-42, אבל כמו שיש נשים
ממש גבוהות וממש נמוכות ויש ממוצעות, יש נשים שיולדות ממש מוקדם וממש מאוחר ויש את
הממוצעות, שהן הרוב.
ירידת
מים היא לא סיבה טובה לזרוז. הגעה לבית חולים לבדיקה היא ממש לא סיבה טובה לזרוז.
"כבד לי וקשה לי" היא (בדרך כלל) ממש לא סיבה מספיק טובה לזרוז. גם עודף, ואפילו מיעוט מסויים של מי שפיר אינם סיבה מספיק טובה לזירוז! אם יש אחד מאלו, לאורך זמן, וביחד עם עדות
אמיתית ועיקבית לאורך זמן לכך שהעובר נמצא בקושי כלשהו - אז זו סיבה לזרוז! אין מה
למהר. תחשבי ותסתכלי פנימה ותשאלי את עצמך: "האם יש סיבה אמיתית לזרז? האם אני
מרגישה שההריון במצב טוב ושהתינוק במצב טוב?" ואין סיבה שהם לא יהיו במצב טוב! כל
מה שאת צריכה להגיד הוא: "לא. אני לא מוכנה לזרז. אני ממשיכה לחכות ואחזור לבדיקה
נוספת מחר או מחרתיים. להתראות" וללכת! כל כך פשוט! אל תקבלי החלטה מתוך פחד! את יכולה להתחזק בידיעה שאין סיבה שהטבע לא ידע מתי תינוק
צריך להיוולד, ושאת אישה בריאה ומתפקדת, ושאין סיבה שהגוף שלך פתאום לא יתפקד.
מאחלת לידה טובה בזמנה.
טלי ספיר, מדריכת הכנה ללידה ודולה
talisapirster@gmail.com
054-4612951
|