ראשית, נישאו דברי ברכה מפי הדוברים הבאים:

מר יונה יהב - ראש עיריית חיפה, 

פרופ' אהרון בן זאב - נשיא אוניברסיטת חיפה,

פרופ' פרלה ורנר - דיקן הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות, אוניברסיטת חיפה,

פרופ' אדו פרלמן – דיקן הפקולטה לרפואה, הטכניון,

ופרופ' רפאל ביאר, מנהל הקריה הרפואית רמב"ם.

לאחר מכן, התחלק הכנס לארבעה מושבים. בהתאם לנושא כל מושב, הציגו הנואמים בזה אחר זה את מחקריהם.

אפרוש כאן בקצרה את המחקרים שהוצגו, תוך ציון פרטיהם המלאים של החוקרים, על מנת לאפשר העמקה בכל נושא לחפצים בכך.

מושב ראשון: העובר מתפתח ומתקשר, ממצאים מחקריים / יו"ר: פרופ' אברהם רזניק

תקופות ואבני דרך בהתפתחות העובר

פרופ' אברהם רזניק, המחלקה לאנטומיה וביולוגיה של התא, הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט, הטכניון, חיפה

בין שבועות 3-8 להריון, בתקופה המכונה אמבריונית, מתרחשת במהירות התפתחותו האנטומית והמורפולוגית של העובר. לאחר מכן, באורך 3 ס"מ, העובר הינו יצור מושלם. על ידי היצירה המהירה מגן הטבע על העובר מפני השפעות חיצוניות, כאשר גדילה והבשלה של המערכות ממשיכה לאורך כל התקופה הפיטלית – שבוע 8 עד הלידה. לפיכך, מומים מולדים הקשורים לגורמים סביבתיים מזיקים כמו עישון, אלכוהול וכיו"ב, נוצרים בעיקר בתקופה האמבריונית. 

התפתחות מערכת החושים אצל העובר
דר' דרור אייזנבוד, מנהל היחידה לאורתודונטיה, מומי פנים מולדים, מרכז רפואי רמב"ם; הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט, הטכניון, חיפה

לעובר מערכת חושים מלאה, המתפתחת במהלך השבועות הראשונים. בגיל 16 שבועות מגיב העובר לתחושות פיזיות (מישוש), טעם, ריח, קול ותחושת גוף זר במרחב הרחם. העובר מזהה בקלות את קול אימו, קצב נשימתו משתנה בעת שהיא צורכת סיגריה, קפה או אלכוהול, שמיעתו עלולה להיפגע מרעשים חיצוניים חזקים, נצפתה בו שינת חלימה (REM) ובשבוע 37 הוא מגיב לאור פנס המוקרן לכיוון הרחם. לתינוק העדפה ברורה לטעם החלב של אמו, המוכר לו מבליעת מי שפיר ברחם, הוא מגיב לסיפורים ולמוזיקה אשר הושמעו לו בהיותו עובר ובשעת הלידה מיקוד ראייתו הוא עד טווח של 12 אינץ' – מרחק המאפשר לו לזהות את תווי פניה של האם בעת שהוא יונק.

הבדלי מזג בתאומים: הערכה סונוגרפית טרום לידתית ומתאם להבדלים שלאחר הלידה
פרופ' שמעון דגני, מנהל יחידת האולטרה-סאונד, מח' נשים ויולדות, מרכז רפואי בני-ציון, חיפה; הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט, הטכניון, חיפה

בשלב הראשון של המחקר, נבדקה והושוותה רמת פעילותם של 26 זוגות תאומים ברחם על ידי צפייה (u.s). נתוני הצפייה העלו כי יש הבדלי מזג בין שני תאומים. התוצאות לא הועברו להורים, אשר לאחר הלידה, בגיל 3 חודשים ובגיל 6 חודשים, התבקשו למלא שאלון מאפייני התנהגות נוכחית. הדיווחים היו במתאם טוב להבדלי הפעילות בתוך זוגות התאומים בהריון, דבר המצביע על יכולת ניבוי טובה לרמת פעילותם של תינוקות כבר בשלב מוקדם של ההריון.

כבונוס, נרשמה גם ההתנהגות הסוציאלית של העוברים ברחם. התגלה כי היחסים בין העוברים מתחילים מוקדם יותר כאשר יש שליה אחת וכי היחסים קרובים יותר כאשר העוברים שניהם ממין נקבה.

האם לעובר יש "פונקציה נפשית", מתי היא מופיעה ומה השפעתה על ההתפתחות הנפשית בהמשך
דר' זלמן וינטרוב, מנהל מחלקת פגים ויילודים, בית חולים לגליל המערבי, נהריה; הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט, הטכניון, חיפה

מהי נפש? ומהי תודעה? האם מדובר בסך הכל במלים נרדפות לאיבר המוח? למדע אין תשובה ברורה לשאלה זו, אך ברור כי במקרה של העובר, נצפה עולם מנטלי עשיר כבר מגיל מוקדם, בו טרם סיים המוח את התפתחותו. לעובר הצעיר תנועות מכוונות למטרה, טמפרמנט ייחודי, שנת REM המעידה על הימצאות זיכרון לימודי, זכרון של כאב, קולות ושפה ואינטיליגנציה ראשונית המונעת ממנו לבלוע מי שפיר שהוזרק אליהם חומר מריר. בעוד חרדות ופוביות במבוגרים מתגלות בהיפנוזה כטראומות שמקורן בחיי העוברות, מבטאים יוצרים רבים ביצירותיהם מחשבות, רגשות ותחושות מעולמם התוך רחמי. 

מצוקה בתקופה מוקדמת מגבירה את הפגיעות לחרדה ולדכאון
פרופ' מרתה וינשטוק, המחלקה לפרמקולוגיה, המרכז הרפואי של האוניברסיטה העברית, ירושלים

החשיפה לאירועים טראומטיים, כגון מלחמה או רעידת אדמה, משחררת אל הגוף הורמוני סטרס (CRH וקורטיזול). הנתיב ההורמונלי HPA (היפותלמוס-היפופיזה-אדרנל), המפעיל את מנגנון הסטרס בגוף, מגיב להורמוני הסטרס כבר בשבוע 7-12 של התפתחות העובר. נוכחות גבוהה של הורמוני הסטרס באם בשבועות 12-22 של ההריון, משפיעה על רגולציית התגובה לסטרס של נתיב HPA ומנמיכה אצל העובר את סף התגובה למצבי דחק. הדבר עלול להופיע כתגובות חרדה ודיכאון בתינוק ובילד באופן גבוה משמעותית ביחס לקבוצת ההשתייכות שלו.

מושב שני: אספקטים עכשווים ואקטואליים בפסיכולוגיה פרה/פרי נטאלית
יו"ר: דר' זלמן וינטרוב

Principles of prenatal psychlology and medicine
Dr. Ludwig Janus, Past President of the International Society for Prenatal and Perinatal Psychology and Medicine; Past President of the German Society for Psychohistory; Co-editor of the International Journal of Prenatal and Perinatal Psychology and Medicine, Germany

כל מה שקורה סביב האדם עוד מהיותו עובר, משפיע על חייו הרגשיים, ההתנהגותיים, המנטליים וכן הלאה. תינוק האדם הוא חסר אונים, תלוי לחלוטין באם ויוצר לעצמו סביבה בטוחה על ידי היחסים עימה, כאשר את יחסיו הראשוניים הוא יוצר עם השלייה – המקבילה בצורתה לעץ הקדוש הקיים בכל דת, דרכו זורמת הקדושה מן השמים אל האדם. השנה הראשונה מעצבת את יכולת התינוק להיות בטוח ולתפקד, ואחוזים גבוהים מהפושעים היו ילדים לא רצויים או מוזנחים. חשוב מאוד ללמוד זוגיות והורות ולהשקיע בהן, על מנת להעניק לעובר ולילד את הסביבה הטובה ביותר להתפתחותו.

Pre and post natal haptonomic accompaniment of parents and their child
Dr. Albert Goldberg, Obstetrician, Gynecologist,  President of GRENN- Interdisciplinary study group on neonate;  staff member of Haptonomy  (Center for the Research and Development of International Haptonomy), France

גישת האפטונומיה כוללת אפליקציות של מגע רגשי, אשר נותן למקבלו תחושת הכרה ובטחון בעצמו ובייחודיותו. עם לימוד השיטה ותרגולה, גוברת רמת המעורבות של האשה ההרה ובן זוגה בתהליכי ההריון והלידה, נוצר קשר ממשי עם העובר והם חווים בטחון רפואי ורגשי.

למעבר לחלק ב' של המאמר לחצו כאן