כנס "מעוברות ללידה" יולי 2008– סיכום ותקצירי ההרצאות - חלק ב

הערכת התפתחות של ילדים בני 5 שנולדו במשקל לידה נמוך מאד
גב' שרהלי גלסר, חוקרת בכירה/פסיכולוגית התפתחותית, היחידה לחקר בריאות האישה והילד; מכון גרטנר לאפידמיולוגיה וחקר מדיניות בריאות, המרכז הרפואי ע"ש שיבא, תל השומר

נבדקה התפתחותם של ילדים שנולדו במשקל לידה נמוך מאוד (מלנ"מ), בהיותם בני 5, יחסית לבני גילם. נבדקו תפקודים נוירולוגיים ומוטוריים שונים, ADHD, משקל וגובה. במקביל נבדקה רמת ההשכלה של האם ונערך שאלון סביבה ביתית (H.O.M.E). נמצא כי בחלק מן התפקודים קיים פער בין ילדים אלה לבני גילם, אך עם זאת שהו מרביתם (יותר מ 90%) במסגרת חינוכית תואמת לגילם ולא במסגרות של חינוך מיוחד. עוד נמצא, כי משקל לידה נמוך מ 1000 ג', לידה בגיל הריון נמוך מ 28 שבועות, השכלת אם נמוכה מ 13 שנים וציון נמוך בשאלון הסביבה הביתית מהווים גורמי סיכון לרוב תחומי הבדיקה.  

שחרור חסמים רגשיים שהשתרשו בחיים העובריים
דר' אורה גולן, כירופרקטית, מומחית ברפואה תפקודית

בעזרת טכניקה ייחודית, המשלבת כלים מעולם הכירופרקטיקה, קינסיולוגיה (זיהוי חולשות על ידי אבחנה של התנגדות השריר) ועוד, ניתן לזהות ולנטרל מחסומים רגשיים אשר נקלטו בגוף במהלך החיים, בעיקר בשלבי העוברות והינקות. מחסומים אלה באים לידי ביטוי באופנים שונים, כגון: כעס, תוקפנות, עייפות, תסכול, הפרעות שינה, כאבים ועוד. הם פוגמים במיצוי הפוטנציאל האישי, יוצרים שחיקה מואצת וגורמים לתגובות חסרות פרופורציה ולבזבוז של זמן ואנרגיה. ניטרולם של מחסומים אלו פותח אופציות רגשיות חדשות ומאפשר שחרור מחרדות, פוביות, פחדים ודאגות.

השלכות הפגות – יחסי אם-פג, קשיים בטווח הקצר והארוך
דר' עופרה לובצקי, בית הספר למקצועות הבריאות, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת ת"א

מעבר לסוגיות הנוגעות באיכות חייהם, מתנסים פגים בחוויות בעלות השפעות פסיכוסוציאליות לטווח הקצר והארוך. חוויה משמעותית היא התייחסות האם למצב התינוק והשפעת קשייה על הקשר עמו. זוהו שלושה שלבים עיקריים: א) לאחר הלידה: האם חווה הלם, חוסר אונים, חרדה, חוסר שליטה ולעיתים רתיעה ממראה התינוק. מתקשה להיקשר אליו והתינוק חש חוסר בטחון. ב) שחרור מבי"ח: עקב רגשות האשמה יוצרת האם יחסי קרבה חזקים ולא מאפשרת תהליך היפרדות. התינוק עלול לפתח תלותיות וקשיי הסתגלות למצבים חדשים. ג) גיל בית ספר: האם מתקשה להשלים עם פערי ההתפתחות וקשיי הלמידה, מעודדת לתחרותיות ולהישגיות, הצלחתו משמעה הצלחתה. הילד עלול לפתח חרדות והערכה עצמית נמוכה. נוכח השינויים הקיצוניים בין השלבים, נדרש פיתוח מערכת תמיכה וליווי מקצועית, אשר תאפשר לילד ולאם הזדמנות לאיזון מערכת היחסים ביניהם.        

תנועות ספונטניות ככלי ניבוי להתפתחות בגיל שנתיים, בתינוקות הסובלים מ IUGR - פיגור בהתפתחות ברחם
דר' לובה זוק, המחלקה לפיזיותרפיה, בית הספר למקצועות הבריאות, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת ת"א

אבחון תנועותיו הספונטניות של התינוק מאפשר לנבא נוירוהתפתחות בעתיד, בתינוקות הסובלים מפיגור בהתפתחות ברחם ונולדים במשקל נמוך מ 2.500 ק"ג, גם אם במועד. לתנועותיו הספונטניות של התינוק דפוסים קבועים, אשר מסוגלים להוות אינדיקציה לתנועתיות נורמלית: תנועות פיתוליות, תנועות גדולות ברצפי יד-רגל מורכבים ומשתנים ורוטציות במפרקי כפות הידיים והרגליים. בנוסף, מגיל 6 שבועות נראות תנועות "פיג'יטי" – אדוות תנועה סיבוביות קטנות במהירות בינונית, המבוצעות בשעות הערות. תנועות דלות, קופצניות, מקובעות וחסרות זרימה יכולות לרמוז לבעיה התפתחותית בעתיד, כאשר התנועה המשקפת ביותר הינה תנועת הפיג'יטי.  

ציסטה שחלתית בעובר: הערכת נזק אפשרי לחיים שלאחר הלידה
דר' אנה סמולין,רופאה מומחית, מחלקת נשים ויולדות, מרכז רפואי אסף הרופא, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת ת"א

ניתן לאבחן ציסטה שחלתית בעוברית בעזרת בדיקת אולטרה סאונד רגילה. הציסטה עלולה לגרום לסיבוכים נוספים כגון לחץ על איברי מערכות השתן והעיכול, דימום פנימי ועוד. מקרים מסויימים דורשים ניתוח לאחר הלידה, בעוד במקרים אחרים נספגת הציסטה מעצמה ונעלמת.

מושב  רביעי: הפסיכולוגיה של האישה ההרה – קשרי אם-עובר-תינוק
יו"ר: דר' קרלוס רוזנברג

הקשר בין פנטזיות לא מודעות של נשים בהריון ראשון ביחס להורות ולילד, לבין דפוסי ההתקשרות שלהן
גב' סמדר אבירם-רוגל, פסיכולוגית, המרכז הקליני הבין-תחומי, אוניברסיטת חיפה

תיאוריית ההתקשרות מציגה שלושה דפוסי התקשרות נפוצים בין תינוק לדמות הראשונית המטפלת בו, ברוב המקרים אמו. אופי הקשר תלוי ביכולת התינוק לשדר את צרכיו (בעיקר הגנה וביטחון) וביכולת הדמות המטפלת להבינו ולהיענות לו. דפוסי ההתקשרות של האם עצמה משפיעים ביותר על ההתקשרות העתידית עם תינוקה ונמצא כי ניתן לאבחנם ולאפיינם טרם הלידה. הדפוסים הם: א) בטוח: דמות זמינה ונענית ברגישות. התינוק מפנים ביטחון, תמיכה, אמון עצמי. ב) חרד: דמות לא עקבית בזמינותה הפיזית והרגשית, מתעלמת וחודרנית לסירוגין. התינוק מפנים עצמי חסר אונים, סביבה לא צפויה, זולת נוטש. ג) נמנע: דמות עקבית בחוסר זמינותה הפיזית והרגשית. התינוק מפנים היסמכות על עצמו בלבד, זולת מאכזב. עוד נמצא כי בשני המקרים האחרונים נתפס הילד רק ביחס לאמו ולא כאדם נפרד, כי הוא מתאים עצמו להתנהגות האם וכי קיימת העברה בין דורית של הדפוס.  

תזונה כגורם מעצב התנהגות: חלון הזדמנויות בתקופת ההריון וההנקה
דר' ניבה שפירא, ביה"ס למקצועות הבריאות, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת ת"א

התפתחותו העיקרית של המוח מתרחשת בשלבי העוברות והינקות, אז מתארגנות ומתעצבות יכולותיו המטבוליות, התפקודיות, הרגשיות וההתנהגותיות. שני התפקודים האחרונים, המתפתחים בעזרת חשיפה לגירויים שונים, נחקקים במוח בצורת תאי עצב וסינפסות. תזונת העובר-יילוד הינה בעלת השפעה מכרעת בשלב זה: לכל גורם תזונה (ויטמין, מינרל וכדומה) השפעה על פונקציות חיים ספציפיות, כאשר נוכחות גורמי התזונה השונים מאפשרת לתינוק התמודדות מוצלחת עם גירויים מסוגים שונים. קשרי העצבים הנוצרים במוח ביחס לחוויות אלה, ייצרו התנהגות רגשית בריאה דומה גם בעתיד. מחסור רציף באחד או יותר מגורמי התזונה, יפגע ביכולת ההתמודדות של העובר-יילוד עם חוויות מסויימות, וקשרי העצבים שיווצרו ביחס אליהן ייצרו התנהגות רגשית לקויה גם בעתיד.

מים - אמצעי לרווחה נפשית וגופנית לאם ולתינוקה
גב' אורלי פאר, מיילדת, המרכז הרפואי ע"ש שיבא, תל השומר

לאקווה יוגה (יוגה במים) השפעות חיוביות רבות על האשה ההרה ועוברה. בהיבט הפילוסופי-רוחני, מאפשרים המים מעבר תודעתי נינוח יותר בין ההתנהלות כאדם פרטי להתנהלות כאם. מן ההיבט הרגשי, מתאפשרת התנסות בהתכנסות פנימית קשובה, אשר תשמש את האשה גם בלידה, כמו גם בהצפת רגשות ושחרורם. התועלת הגופנית היא רבה - החל בהרפיית השרירים והקלה בנשיאת הגוף, שיפור מנח התינוק כך שלא יכביד על האם ושיפור זרימת הדם, דרך הקלת כאבים, ספיגת בצקות, חימצון שרירי הרחם והכליה, שמירה על לחץ הדם והטבה בסימפיזיוליזיס ועד להיפוך העובר ממצג עכוז למצג ראש והשראת לידה. כל אלה מאפשרים לאשה ההרה ולעוברה להגיע ללידה רגועים, נינוחים ובטוחים יותר.

 לחזרה לחלק א של המאמר לחצו כאן