כאב.

כאב- לעיתים הפחד מהכאב כואב הרבה יותר מהכאב עצמו.

לכל אחת מאיתנו סף כאב שונה ,כל אחת מפחדת מכאב מסוים, כאבי לידה- אנחנו באות ללידה אחרי שהוצפנו בידע על איזה מן סוג כאב אנו אמורות להרגיש,ויחד עם המון דעות ועצות על מה עוזר ומה משקיט ,מה לקחת ומה לשמוע, מה לדמיין , מה לאכול,  איזה תנועה לעשות איפה ללחוץ , להוציא את הבעל , להסתכל לו בעיניים, לנשום עמוק , לנשום מהר, לשיר  לרקוד, לבכות, לצחוק, לאונן, לטייל, לשבת במים ,ללכת לים להוציא קולות נמוכים, לנהום כמו חיה, לשתות תה צמחים, להתחבר ל"טנס", להתפלל תהילים ,לטבול במקווה, ועוד עצות נפלאות אחרות...

כן הכול עוזר ,תנסי ותיראי.

אני בעד קודם כל – לעשות עם הכאב הכרות, אני בכלל לא מכירה אותו תמיד נמנעתי ממנו בצורה זו או אחרת ,העיקר לא להרגיש – איזה פחד מוות ,אם יכאב לי בטח יקרה לי משהוא נורא. רק שלא יכאב רק לא להרגיש,שנים סירבתי , להרגיש את הכאב ,לא רציתי לעשות איתו שום הכרות,ואם הוא בסביבה נדאג לכך שנתעלם ממנו לגמרי.

למרבה הפלא כאב תמיד שם בצורותיו המופלאות ,תהליך זה דבר כואב, לידה כן,זה כואב. למדתי לעשות הכרות עם הכאב, הזמנתי אותו לקפה  בוא נשב,ניראה מה העניינים איתך ,איך אתה מרגיש אולי אתה רוצה לאמור לי משהוא,אם אני אקשיב אולי לא תכאב כל כך....

ישבתי איתו ,ציירתי אותו את הכאב הכי נורא שלי עשיתי לו ציור ,ראיתי איך הוא ניראה, אתן יודעות מה – לא כל כך נורא, שוחחנו על הביקורים שלו בחיי,איך הוא מפתיע ובא בלי הודעה מוקדמת, אמרתי לו שזה מאוד מבהיל שפתאום ככה כואב ,שיגיד משהוא לפני..., הוא אמר שהוא דווקא מודיע רק שאף פעם לא קיבלתי אותו בברכה ,תמיד הסתכלתי הצידה ,קראתי לו בשמות,קיללתי אותו,לא רציתי לארח אותו. תביני הוא אומר- אני כאב , כאב הוא כואב, תעשי לשנינו טובה וקבלי אותי בברכה, בואי נהיה שותפים, כי כנראה אלווה אותך בתהליכים נוספים, אשתדל לא להכאיב מאוד, את יודעת שמכל כאב יוצא משהוא כל כך רך נעים טוב ואוהב...

אז זו המלצה שלי עבורך אישה נפלאה ,עשי הכרות עם הכאב שלך שוחחי איתו ,התיידדי איתו ,בדרכך הייחודית לך.