אין תוכנית לפיה מתנהלים הדברים הכול לפי מה שנכון לעשות באותו הרגע.
בחדר הלידה אני כמו תיאטרון של איש אחד זורמת לפי מה שהקהל הרגיש שלי צריך..
יש רגעים בהם יש צורך בדמות המחבקת והרכה שתתן את התחושה שמה שקורה הוא בסדר מכילה את החשש כשהוא עולה.
יש דקות שאני הופכת למדריכת ספורט אז אני מרגישה שמה שיעשה הכי טוב אלה הן התנועות, נענועי האגן בעדינות, בקצב רך, השענות קדימה על מיטה, על בן הזוג, עלי.
לפעמים יש מתח מהלא נודע, ואז אני מנסה לרכך אותו. מתעניינת ובעדינות פורמת את קורי הלא-נודע, שואפת לתחושה רכה כזו של שמיכת פוך. עד כמה שניתן.
לפעמים זה ליטוף, לחי שלי על שלה. לפעמים מבט מבין בעיניה עושה הבדל עצום.
מזכירה לנשום. גם לכם וגם לי. לפעמים גם אני שוכחת.
מלטפת, שרה, מעסה, משחררת ברכות נקודות שיכולות לעזור לנו לעבור בצורה הכי טובה את מה שקורה בשעות שאנחנו ביחד.
כשאני דולה אני מיכל. לא השם 'מיכל' אלה מיכל כזה שמכיל. אפשר לדמיין את זה כאילו שאני בריכת גומי שגדלה וגדלה לאט ומכילה יותר ויותר. זה כמו 'מצב' שאני מסכימה שיעטוף אותי והוא מיטיב אתי בשעות הלידה.
ניתן ליצור עימי קשר: 054-6232515
|