לכל אישה ואיש.

לעיתים מזדמן לי לפגוש אימהות הנושאות את התינוק שלהן יחד עם  הסל-קל בו הוא יושב.

אני שומרת את המחשבות ונמנעת מלשוחח איתן על רצפת האגן שלהן.
ממילא בתקופה האחרונה השיאו להן עצות אינספור, גם כשהן לא ביקשו.

הטלפון של שירה, והבקשה שלה – "את חייבת לכתוב על זה" הביאו את ההזדמנות להעלות למודעות את הנושא החשוב והלא מדובר הזה .
השבתי לה  ש "כרגע אני מדברת על כך בקורס הכנה ללידה, לא אצליח להגיע לכתיבה על כך בחצי השנה הקרובה" .

למחרת התיישבתי לכתוב .

הייתי הדולה בלידה של שירה .

כחודשיים וחצי אחרי הלידה שוחחנו בטלפון , שירה ביקשה להתייעץ לגבי פיזיותרפיה.

"מה קרה?", שאלתי.

"שלושה שבועות אחרי הלידה , הלכתי להביא את ניצן מהגן .

הרמתי את עומר עם הסל-קל, ובאותו הרגע הרגשתי שמשהו קרה.

היתה לי תחושה מוזרה בנרתיק, כאילו יש שם כדור פינג פונג.

חששתי והלכתי לרופא שלי,  הוא אמר שיש לי בצקת- מהלידה.

שמחתי שזה לא משהו מעבר לכך, ובכל זאת לא הייתי רגועה. החלטתי לקבל חוות דעת נוספת .

הרופא השני שהלכתי אליו הסביר לי שמדובר בצניחת הקיר האחורי של הנרתיק, נזק תמידי.
הוא אמר שאצטרך ללמוד לחיות עם זה ובהמשך אפשר לשקול ניתוח .

הוא לא המליץ על פיזיותרפיה, אך כתב לי הפניה לבקשתי.

בכיתי במשך יומיים . הרגשתי אשמה, שהגוף בגד בי, שאני חלשה ..."

כשסיפרה לחברה , נודע לה שהיא לא היחידה.

שירה הופתעה מאד, "אני מדברת על הכל, חשבתי שכולם ככה.
מסתבר שיש איזה קשר שתיקה לגבי הדברים הלא נעימים האלה.

אמנם שמעתי על בריחת שתן, צניחה... אך לא חשבתי שאלה תופעות נפוצות, אם רק הייתי יודעת, אולי הייתי נזהרת יותר.
אחרי הלידה היתה תחושה טובה , פיזית ורגשית . ההנקה הסתדרה ועומר עלה יפה במשקל. הכל היה טוב, הרגשתי שאני יכולה לתפקד כרגיל וחזרתי לשגרה. כמובן, שגם הציפייה מהסביבה השפיעה – את בבית .. אז את יכולה.. מה הבעיה?" 

כעת אני מבינה את הטעות.

אישה אחת שאלה בפורום:  "אני שלושה שבועות אחרי לידה, האם מותר לי להרים את בתי הבכורה, היא שוקלת כ-13 ק"'ג וכל פעם שאני מרימה אותה יש לי כאבים בבטן"

לשאלה שלה השיב רופא, כך : "אין מניעה להרים את הילדה".

רוב הנשים לאחר לידה תסבולנה מנזק לרצפת האגן- צניחת איברים, דליפת שתן במאמץ, כאבי גב, כאב ברצפת האגן ועוד.

נזקים אלו, מעבר לכאב פיזי, משפיעים לרעה על מצב הרוח ועל התפקוד המיני.
הסיבות לתופעות הנ"ל מגוונות וקשורות לאורח החיים שלנו, להריון וללידה.

חלק מהתופעות ניתן למנוע.
שירה תיפגש עם פזיותרפסטית המתמחה בשיקום רצפת האגן, שאמרה שאפשר בעזרת עבודה והתמדה להביא לשיפור משמעותי.

שישה- שמונה שבועות לאחר הלידה, גוף האישה מחלים וחוזר בהדרגה למצבו קודם להריון.

האישה חווה שינויים פיזיים, הורמונליים ושינויים במצבי הרוח.

בעבר כיבדנו את התקופה הזו והיו כללי התנהגות ברורים כלפי היולדת.

בתקופה זו כל שהאישה צריכה לעשות הוא לטפל בגופה, לטפל בתינוק/ת,לאכול,לשתות ולנוח.

על הסביבה לטפל ביולדת- לדאוג לארוחות חמות, לטפל במטלות הבית, לחזק ולהעצים את היולדת.

.SUPER WOMANאפשר ורצוי לוותר על תדמית ה-

השמיעי קולך , את לא מפונקת, יש לך אחריות על הבריאות שלך.

נא העבירו למכרים, גם להם יש חברה בהריון או אחרי לידה.