סיפור הלידה שלי...
זה התחיל כאשר דווקא בלידה שלישית (עדיף מאוחר מאשר לעולם לא) החלטתי ללדת אחרת. בעצם זה התחיל בלידות הקודמות, שבהם הייתי מאוכזבת מהתהליך של הלידה, ובמיוחד מעניין האפידורל. שתי הלידות הראשונות שלי היו בסדר גמור, וקלות יחסית, אך בכל זאת הרשתי שאני יוצאת לגמרי משליטה, מאוד סובלת מהתהליך, ובמיוחד משוועת לרגע שבו יגיע המרדים, יזריק לי אפידורל ויגאל אותי מיסוריי. בשני המקרים המרדימים הגיעו ברגע האחרון (בלידה ראשונה- ילדתי כמה דקות לאחר שהאפידורל התחיל להשפיע, ובלידה שניה עוד לפני כן, כך שלא היתה לו השפעה כלל על הלידה).
לכן אמרתי לעצמי בהריון השלישי- בלי אפידורל הפעם!! ולציפיה זו נוספו ציפיות נוספות מהלידה- שתהיה פעילה, בתנוחה הרצויה לי, ושהצירים יעברו רגוע יותר, וזאת בעזרת תנועות, אביזרים וכל מה שצריך.
ולשם כך החלטתי לקחת דולה. לא בדיוק סמכתי על איתמר בעלי ש"יצמד לרשימת המכולת שלי", וגם כי באמת חשבתי- למה לא?
ואז הכרתי את רויטל.
רויטל עזרה לי לנסח את הציפיות של מהלידה, ועם זאת להבין (בלית ברירה) שלא הכל תלוי בנו ואנחנו יכולים רק להשתדל- בכל זאת לידה היא דבר לא צפוי בכלל.
חוצמזה עבדנו קצת על נשימות נכונות ותנוחות לזמן הצירים, שאותם שיננתי כל הזמן עד לסוף ההריון.
לא היתה לחוצה ממני, אבל היה לי גם הרבה בטחון שהפעם אני אלד אחרת, שאני אהיה הרבה יותר רגועה.
ואז התחילו הצירים... זה קרה יום לאחר התאריך המשוער שלי וחיכיתי להם כל כך. הייתי קשובה מאוד לגופי במטרה ליישם את על מה שתכננתי. ואכן כך קרה. בשעה בראשונה של הצירים, שהתחילו לפנות בוקר, ישבתי באמבטיה חמימה, מה שמאוד הרגיע והקל. תוך שעה קלה הצירים התחזקו והגיעו למרווחים של 2-3 דקות. הכל היה מהר כל כך. תכננתי להתקשר לרויטל שתבוא להיות איתי בבית עד לנסיעה לבית החולים, אך איתמר החליט שזהו! אם אני לא רוצה ללדת בבית אז עכשיו נוסעים! ואני אמרתי לו שמה פתאום ללדת בבית, הצירים עוד לא כ"כ כואבים...
בלית ברירה אמרתי לרויטל שניפגש באסף הרופא.
נסענו במהירות (יותר נכון- איתמר טס לבית החולים) ואכן- כמו שהוא צפה- ילדתי תוך רבע שעה מרגע ההגעה למיון.
לא דמיינתי לידה כל כך קצרה וקלה- פשוט חלום, ועם זאת, הכל כמו שתכננתי- ללא אפידורל ועירוי, בתנוחת כריעה על ארבע, ובשליטה מוחלטת על כל התהליך. היה מדהים. מיותר לציין שרויטל, שהיתה כ"כ ערוכה ללידה שלי- לא הספיקה להגיע...
אבל למרות זאת, החשיבה החיובית שלי לגבי הלידה ותהליך הלידה החיובי- היו גם בזכות רויטל- שתרמה לי המון במשך כל תקופת הליווי.
תודה!
נעמה.
|