בע"ה                                                                                                                                       2.5.10

חן יקרה,

במהלך כל ההריון, למרות מחסור בתקציב, היה לי ברור שדולה בשבילי זה הכרחי ועל זה אני לא מוותרת.

לא יודעת למה, למרות שאף פעם לא ילדתי לפני כן, ידעתי בתוך תוכי שבן הזוג שלי, מקסים ותומך ככל שיהיה, לא יוכל לספק לי את התמיכה שיכולה לתת אישה לאישה.

כשנפגשתי איתך לפגישת היכרות ראשונה מיד הרגשתי שמבחינתי תמו החיפושים.

המתיקות, הרזומה המקצועי וההילה שאופפת אותך, פשוט אמרו לי שזה זה.

ביום הלידה (6.3.10) הגעת, כמו מלאך גואל, ומיד נכנסת לתפקיד. כל מילה ופעולה שלך היו לי אישור שזו הבחירה הטובה ביותר שיכולתי לבחור.

הידע, המקצועיות, הטיפול במגע, ההכלה, הביטחון שנטעת בי, האופטימיות שקורנת ממך, המורל, האור בעיניך, התמיכה הנפשית והתחושה הנעימה והנוחה שנתת לי להרגיש בנוכחותך, ההתרגשות שלך בחוויית הלידה שלי, כאילו את היית בעצמך היולדת. כל אלה כל כך רגשו וחיממו לי את הלב.

מה שעוד יותר עשה את ההבדל בין לתת לבין לתת מכל הלב (הרבה מעבר למה שיכולתי לצפות),  היה שיום אחרי הלידה הגעת לבקר אותנו בבית החולים והבאת להילה, הרכה הנולדת שלי, מתנה חמודה ושימושית מאוד שעד היום אני מברכת עליה.

גם אחר כך כשחזרנו הביתה עוד התקשרת לוודא שאנחנו מתקדמות כמו שצריך והצעת לעזור אם יש צורך.

פשוט אין כאלה דברים! לי יש ויהיו רק מילים טובות וחמות להגיד.

תודה לך על הכל. אוהבת אותך לכל החיים.

אין לי ספק שבלידה הבאה בע"ה, אם תהיי פנויה ותסכימי, אנחנו בטוח נדלג על החיפושים ונגיע ישירות אליך.

תמי גל.