מכתב שקיבלתי מורד דידי (לידה ב8/2011)

אל עינב הגעתי בשבוע 38 + (כן, כן.. לקח לי הרבה זמן להחליט שאני רוצה דולה..)

הפגישה  הראשונה היתה עם בעלי, פגישת הכרות ותיאום ציפיות..  הפגישה זרמה ממש יפה ובאותו הרגע החלטנו שעינב מתאימה לנו, היא השאירה עלינו רושם טוב, שתתמוך בשנינו במהלך הלידה ושתייעץ כשתוכל .

עד הלידה , בערך שבוע מאז שנפגשנו לראשונה, התייעצתי איתה בטלפון ונפגשנו פעם נוספת כי הרגשתי צורך לדבר על הפחדים שבלידה שנייה.. מה שהיה מאוד חכם לעשות, כי אין ספק שעינב די הצליחה להרגיע אותי ..

ביום הלידה התקשרתי אליה אמרתי לה שיש לי צירים כל 5 דק' ואני מתלבטת מתי לנסוע לביה"ח.. היא אמרה לי שאם זה ימשיך עוד שעה אז כדאי לי לצאת ולבנתיים להתחיל להתארגן.

וזה מה שעשיתי , כשיצאתי לביה"ח עדכנתי אותה, וכשהגעתי היא הגיעה בערך 15 דק' אחרי .

עיסתה לי את הגב התחתון וכמובן , הדבר הכי חשוב , הזכירה לי לנשום! נשימות ארוכות ומועילות שללא ספק עזרו להתמודדות עם הכאב! היא דאגה שאשאר עם חדר הלידה הטבעי ושתגיע אליי המיילדת הנחמדה יותר כשתתחלף המשמרת..

במשך כל הלידה (שנמשכה שעה וחצי למזלי J )  עינב ליוותה אותי ואת בעלי, עשתה כל מה שיכלה (ושאפשרתי לה J ) כדי לעזור לנו ולהקל עלינו, אחרי הלידה היא נשארה עוד קצת , לתמונות ..

 

אין לי ספק שגם בלידה הבאה אבקש ממנה ללוות אותי!!

 

ורד.

אחרי הרבה התלבטויות, החלטנו בשבוע 39 שאנחנו רוצים דולה שתלווה את הלידה השנייה שלנו. ואז פגשנו את עינב, ומייד הרגשנו שאיתה אנחנו הולכים רגועים ובטוחים לקראת הלידה. 

 

שבועיים בדיוק אחרי הפגישה שלנו (כבר הייתי בשבוע 41+) היום הגדול היגיע. הלידה בסך הכל הייתה מאוד מהירה, תוך פחות משעה מהרגע שנכנסתי לחדר לידה הבן שלנו נולד. ובסופו של דבר ,ללכת ללידה עם דולה הייתה ההחלטה הכי נכונה שעשינו, ואני מאוד, מאוד ממליצה על עינב. בזמן הלידה הרגשנו שניינו, גם אני וגם בעלי, בידיים טובות, מרגיעות ובטוחות. 

ועכשיו, כמעט חודש אחרי הלידה, אני רוצה להודות לך, עינב, על הכל: על הרוגע, התמיכה, העזרה המצויינת, על המילים הנכונות ברגעים הכי קשים, על הערנות שלך בחדר לידה, על המוטיבציה והכח שנתת לי אחרי כל ציר, על זה שעידכנת אותי מה קורה מסביבי ומה המצב של התינוק (וכך אולי היצלת אותי מלידת וואקום!), וגם על זה שדאגת לבעלי וכך הרגעת גם אותו. על כל זה, המון, המון תודה. הפכת את הלידה לחוויה שתיזכר לי תמיד כחיובית ביותר.

ובפעם הבא לא נחכה עד לשבוע 39, אנחנו כבר לא נתלבט אם דולה כן או לא, אלא ישר נקבע איתך!

נהיה בקשר, 

רחל

אנו חושבים שההחלטה להשתמש בשירותיה של דולה הייתה החלטה טובה.  עינב עזרה מאוד להתקדמות הלידה להבנת השלבים, קשר עם הצוות הרפואי וגם לא פחות חשוב עזרה ותמיכה בבן הזוג.

 ההרגשה לאורך כל התהליך הייתה שעינב יודעת את העבודה, מכירה היטב את תהליך הלידה דבר שעזר לנו להבין מה קורה ואיך הלידה מתקדמת. התמיכה של עינב חיזקה אותנו נפשית עזרה לנו לעבור את רגעי המשבר.

 עינב עזרה לנו מאוד להרגשת הביטחון בזמן הלידה וכן להבנת הצוות הרפואי. הלידה הייתה טבעית ללא אפידורל והיה צורך בהרבה מגע ולחיצות ע"מ להקל על הכאב. עינב ובן הזוג עבדו ביחד כצוות ובשיתוף פעולה ודאגו לשלומי כל הזמן. 

המפגשים לפני הלידה תרמו להיכרות בינינו לבין עינב כך שבלידה הרגשנו קרובים והנוכחות שלה בכל שלב הייתה לנו טבעית. כמו כן מכיוון שלא עברנו קורס הכנה ללידה, המפגש עם עינב הכווין אותנו וטרם לנו להבנת ולהכרת השלבים אותם אנו עומדים לחוות בחדר הלידה ובתהליך בכלל. 

לאחר חווית הלידה שלנו אנו בהחלט נמליץ לכל אחד להיעזר בשרותיה של דולה ובפרט את עינב. אני  לא יכולה לדמיין את עצמי עוברת את הלידה הזאת ללא התמיכה של עינב.

 סיפור הלידה

 בשבוע ה 39.4- בלילה התחלתי להרגיש צירים ראשונים ב 6:00 הבנתי שזה באמת קורה והערתי את ג'. בזכות ההכנה המוקדמת ידענו שלפנינו עוד תהליך ארוך עד להופעת צירים דחופים שיאפשרו קליטה בחדר לידה. התקשרנו לעדכן את עינב על מצבנו עינב הסבירה לנו שהיא כאן בשבילנו ושנעדכן אותה בכל התפתחות. את השעות הבאות עברנו בבית בצורה רגועה כאשר אני בתנועה, על כדור פיזיו ובטיול רגלי.

בסביבות השעה 15:00 לאחר כשעה של צירים דחופים החלטנו לעלות לביה"ח וקבענו עם עינב להיפגש שם. כאשר הגענו לביה"ח עינב כבר חיכתה לנו, ועזרה לנו בתהליך הקבלה לחדר לידה. היא הייתה איתי בכל שלב הבדיקות מה שמאוד עזר, מכיוון שג' לא הורשה להיכנס בשלב זה.

בבדיקה התברר שאני בפתיחה של 2.5 לאחר ירידת מים ומוכנה להיכנס לחדר הלידה.

מכיוון שרצינו את חדר הלידה הטבעי שהיה תפוס באותו זמן, המתנו כשעה עד שיתפנה החדר. במהלך השעה, הצירים החלו להתגבר ובעצתה של עינב נכנסתי למקלחת. פעולה זו הקלה מאוד על ההמתנה ובנוסף עינב הביאה לי כדור כדי שאוכל להמשיך להיות בתנועה.

כשנכנסנו לחדר הלידה מיד הלכתי למקלחת. בכל אותו הזמן, עינב וג' היו איתי ועזרו בעיסוי ובתמיכה נפשית.

בשלב מסוים נכנסה המיילדת וביקשה לחבר אותי למוניטור. החיבור למוניטור דרש מימני לשכב ולא לזוז דבר שהיה לי קשה מאוד.

ג' ועינב עבדו ביחד כצוות בעיסוי להקלת הכאבים תוך כדי החזקת המוניטור במקום.

שלב זה היה כנצח עבורי התחננתי בפני המיילדת שישחררו אותי אך היא רצתה לראות שהכול תקין ואין מצוקה עוברית.

בסביבות השעה 22:00 הגעתי לפתיחה מלאה. צירי הלחץ היו טובים כמו גם הלחיצות שלי ומהר מאוד המיילדת אמרה כי היא רואה את הראש הרגשנו שזה עוד מעט ניגמר אך עינב דאגה להסביר לנו כי זה עוד יכול לקחת זמן וזה אכן לקח זמן . כמעט שלוש שעות לחצתי אך הלידה לא התקדמה.

בזמן זה עינב עזרה לי להחליף תנוחות ולהמשיך ללחוץ ולא להתייאש.

 לאחר כשלוש שעות הרופאה החליטה שצריך לסיים את הלידה או בקיסרי או בוואקום. מכיוון שהלחיצות היו טובות הוחלט לנסות וואקום לכן ג' ועינב נתבקשו לצאת מהחדר.

בזמן שאני לחצתי וצעקתי עינב תמכה בג' בחוץ ועזרה לו לעבור את הרגעים הקשים עד שהוא שמע את בתנו בוכה.

ובתנו יצאה לעולם שלמה ובריאה צועקת ובוכה עד שהיא הגיעה לידים של אבא שם זו הייתה אהבה ממבט ראשון