לידה משקפת ומעצימה מצבים שמתקיימים ביומיום, אך השיגרה נוטה להדחיק אותם.בלידה קשה לזייף , כך גם הקשר בין בני הזוג מתחדד ומתבהר לטובה וגם פחות לטובה. הרבה פעמים מתגלים שם דוקא דברים נפלאים שקיומם התאפשר בגלל המצב הייחודי וההתמודדות עם הקושי. בפגישה עם בני הזוג לפני הלידה אני מדברת על הנושאים האלו ועל הקשיים הייחודיים שמציבה הלידה. אני מביאה דוגמאות למצבים שונים שנתקלתי בהם, על קשיים בתקשורת ואיך הם עלולים לעכב לידה, ועל התפקיד של היולדת להגיד בדיוק מה היא צריכה בכל רגע נתון, בלי לחשוב על ההשלכות. הדוגמאות הם מזוגות אחרים, ומכיוון שאני לא מכירה מקרוב את הזוג הנתוןזה נשאר בגדר משהו כללי למרות שלרוב אחת הדוגמאות לבטח תתאים להם.[בדרך כלל רואים לפי המבטים מתי קלעתי בול].אני לא מטפלת זוגית ולא כאן המקום לטפל בזה, כל מה שאני עושה זה לתת לגיטימציה ליולדת להיות אוטנתית למה שהיא מרגישה אפילו אם זה רק לזמן הלידה. אני מציעה להם גם לדבר על זה ביניהם, מה הציפיות שלהם מהלידה, אחד מהשני, למה הם דואגים וכו. בלידה עצמה, אם כלו כל הקיצים ואני מרגישה שזה ממש מעכב, ואם המיילדת נראית בעניין אני יכולה לפנות אליה בשקט ולבקש שהיא תציע לו לצאת קצת מהחדר. הסמכות של המיילדת לפעמים עובדת יותר נכון מאשר ליצור מאבק סמוי ביני לבין בן הזוג.
ולפעמים צריך פשוט להסכים שאלו החיים שלהם, זה הסרט שלהם ולא הכל אפשר לתקן אצל כולם , אפילו שנורא רוצים.
לידות טובות אירית
|
תוכן התגובה:
|
