יש להם נטיה לפעמים לקחת את האשמה על עצמם.
אז קודם כל- זה לא שלך. את היית שם כתמיכה, היולדת ובן זוגה יכלו לבחור לקחת ממך עוד דברים והם בחרו שלא. הלידה הסתיימה בקיסרי לא בגללך ולא בגלל שאת לא היית שם מספיק- אלה בגלל נסיבות שהן יותר מורכבות ובסיסיות בעיני.
הפעם הראשונה שיולדת שלי נכנסה לקיסרי היה לי נורא קשה, עם המון המון יסורי מצפון. אח"כ למדתי (לאט לאט...) לשחרר (עדין לומדת :) )
בלידה אנחנו נחשפות להמון דברים- לזוגיות, לפחדים, לחששות, לעוצמות....
הייתי פעם בלידה שהבעל ישב כל הלידה וקרא עיתון. מידי פעם היא היתה באה אלי, הוא היה נעמד כמו בול עץ, היא היתה מחבקת אותו ואז חוזרת לחדר לצירים. כל כך כעסתי עליו... איזה אדישות (לידה שלישית) איזה חוסר חום וכו'... הלידה עצמה היתה מדהימה. הלכתי הביתה וניסיתי להבין מה לעזאזל הוא עשה שם? בשביל מה הוא בא? לקרוא עיתון? ואז הבנתי- הוא היה שם הכי מדויק בשבילה. היא הכירה אותו, ידעה שזה קשה לו- לכן היא לקחה דולה (הייתי כגיבוי אז לא עשיתי מפגשים קודמים), הוא ידע שהוא צריך להקשיב לה ולעמוד ולהיות לה הסלע והאבן בדיוק מתי שהיא צריכה- שניהם יצאו עם חוויה טובה וחזקה. אז מי אני שיבקר את הזוגיות שלהם אם הם חיים איתה בטוב? אם הם יודעים בדיוק מה הם צריכים ומכבדים את זה.
אז אומנם לא הייתי בלידה שלך- אבל שימי לב האם הוא הפריע ל-ך לעשות את העבודה או האם הוא היה בשביל היולדת מה שהיא היתה צריכה. זה הזוגיות שלהם....
בהצלחה....
|
תוכן התגובה:
|
