"חוכמת חוה" I דולה I הכנה ללידה I קרניו-סאקרל

 
ארגז כלי הדולה
קורס מוכנות ללידה
תרפיית הקרניו-סאקרל
טיפולי אקיוטוניקס
בייבי יוגה רכה
ריכוז הפעילויות שלי
צרו איתי קשר
פוסטר תנוחות לצירים וללידה
אוסף הלינקים שלי
חיסונים כן או לא
יוגה להריון
אבא כותב סיפור לידה
נשים שיולדות עם נשים
 עמוד הבית  הריון ולידה  טיפולים ויוגה לנשים  טיפולים ויוגה לתינוקות פורום
 
  
חיסונים לתינוקות ו *תמלול הרצאה של דר' חיים רוזנטל

 

 

 
 
 
תופעות לוואי עלולות להופיע בשלושה טווחי זמן ממועד מתן החיסונים ן
 
מיידית: 
עלולה להתבטא בתופעות של בכי, נפיחות מקומית, חום, אי שקט, חוסר תיאבון. תופעות אלה חולפות תוך מספר שעות או תוך מספר ימים.
 
בטווח של בין מספר ימים למספר שבועות אחרי:  
עלולה להתבטא בצורה של התפרצות מחלה, (התקף אלרגיה, שלשול, דלקת אוזניים, שינויי התנהגות, אסטמה ועוד) קשה מאוד להוכיח שזה מהחיסון.
 
נזקים לטווח רחוק:  
מתגלים בשלב מאוחר, סביב גיל בית ספר, ועלולים להתבטא בליקויי למידה שונים.

 

 

הרכב החיסונים

חלק מהחיסונים מכילים נגיף מומת, שהוא חלבון זר היוצר תגובה במערכת החיסון של הילד.

החיסונים מיוצרים בחו"ל ונשמרים כחמש שנים, הם מלאים במשמרים כימיים רעילים שתפקידם לשמור על יציבות התמיסה. אין ויכוח על כך שחומרים אלה הם רעל, הויכוח הוא רק על מהו המינון שמותר להזריק מהם לילד מבלי שייפגע.
התקנים של המינונים תלויים ומשתנים על פי משבי רוח פוליטיים.

חלק מן החיסונים נוצר על מצע תאים של חיות שונות, החיסון כולל למעשה:

 

חלבון של חיידק + רקמות של חיות + כימיקלים רעילים.
 

חלק מן החומרים ידועים כמסרטנים או ככאלה שמזיקים למערכת העצבים. כולם עלולים לגרום טראומה לתינוק או לפחות להחלישו ובכך לגרום לו לחלות במשהו בהמשך.

החיסונים פוגעים בכל ילד בנקודות התורפה שלו, מאקזמה ועד אוטיזם, קשה להוכיח קשר לחיסונים. קשה מאוד להוכיח מגוון של מחלות שכולן מגורם אחד.

 

משרד הבריאות טוען שהחיסונים הם טכנולוגיה בטוחה, או לפחות, שהחיסונים אם לא מועילים לפחות לא מזיקים, לפי דר רוזנטל החיסונים דווקא כן מזיקים.

 
דוגמא מצמררת לדרך בה פוליטיקת החיסונים העולמית פועלת:
במשך עשר שנים החיסונים כללו חומר בשם טימרוסל שמכיל נגזרת של כספית, החומר נחשד במשך זמן רב כמסרטן אך הוציאו אותו בפועל מהחיסונים רק לאחר שהחומר אזל מכל המאגרים בעולם!

 

דר רוזנטל ממליץ לא לחסן, אלא בתנאים הנכונים, ולא בשנת החיים הראשונה.

 

הנזק העיקרי מן החיסונים נגרם למערכת החיסון ולמערכת העצבים המרכזית, בשנת החיים הראשונה מערכות אלה רק מסיימות להתפתח. מערכת העצבים מבשילה כאשר התינוק הולך ומדבר ואז הנזק הצפוי מן החיסון יהיה קטן יותר.

מומלץ לחסן רק כשהתינוק מצוי במצב בריאותי מושלם, אחרת הסכנה מן הנזק של החיסון גוברת.

סביב השנה הראשונה קשה למצוא תינוק במצב בריאותי מושלם מכיוון שרוב הזמן תינוקות מצויים בסטרס נפשי וגופני,  לוקח לתינוק זמן מהלידה להתאקלם לחיים.

השנה הראשונה רצופת אתגרים: צמיחת שיניים, חזרת האם לעבודה, הפסקת ההנקה וכו"

כל אלה טראומות בפוטנציה, או לפחות סיבות לתינוק להיות פחות רגוע.

מגיל שנה ואילך אפשר להתחיל לחסן, וגם אז לא את כל החיסונים ולא באופן גורף, כדאי להתחיל לעשות זאת באופן הדרגתי ומושכל.

 

 

סקירת חיסונים חלקית

שעלת: ידוע כמזיק וכמסוכן מבין החיסונים. מגביר פי חמש הסיכון לחלות בעתיד באסטמה.

השעלת לא קטלנית לילד מעל גיל חצי שנה, עד גיל ששה שבועות הנקה מגנה על התינוק מהמחלה באופן חלקי,

שעלת נגרמת ע"י חיידק ויש נגדה טיפול הומאופתי שהוכח כיעיל.

 

דיפתריה: ( מגיע כחלק מהחיסון המחומש ) מיותר לחלוטין, אין כיום דיפתריה ובטח שלא בארץ.

 

פוליו: מחלה איומה לכל הדעות, אין פוליו בארץ כבר 17 שנה,

מי שלא חוסן בעשר השנים האחרונות אינו מחוסן.
חיסון זה מעלה רגישות למחלות אחרות.
בפוליו נדבקים רק מאדם חולה בפוליו ואין כיום כאלה.

 

אמופיליס אינפלואנצה B: ( דלקת קרום המוח ) נגיף נדיר, מסוכן לילדים רק עד גיל שנתיים.

 

אדמת וחזרת: אדמת- מיותר, מזיק, חשוד כגורם לאוטיזם למי שיש נטייה גנטית לכך.

החיסון נגד אדמת מחזיק חמש שנים, המחלה מסוכנת אך ורק לנשים בהריון שאינן מחוסנות, ילדים בני שנה מקבלים את החיסון רק כדי שלא ידביקו נשים בהריון, נניח במפגש באוטובוס או במקום ציבורי.

חיסון זה חשוד כגורם לאוטיזם.
אין בעצם סיבה לחסן בנים!
 

חזרת- מסוכנת לגברים בוגרים כי עלולה לגרום לדלקת אשכים שתוביל לאי פריון.

כמו במקרה של האדמת- אין סיבה לחסן בנות!

 

אבעבועות רוח: מחלה לא קשה במיוחד שאין טעם לחסן נגדה.

 

שפעת: לא מומלץ לחסן, ובטח שלא ילדים קטנים.

 

הפטיטיס B: מיותר בגילאים אלה, כדאי להתחיל מגיל 12.

מחסנים כיום כשגרה מיד לאחר הלידה.
זוהי מחלה בה נדבקים ממנות נגועות של דם, מזרקים, יחסי מין. לא דרך רוק אלא רק בחילופי נוזלי גוף ע"י דם יחסי מין.
מחסנים בשל האפשרות שהאמא היא נשאית ויכולה להדביק במהלך במעבר בתעלת הלידה. ניתן פשוט לבדוק את האימא במהלך החודש התשיעי אם היא נשאית.
משרד הבריאות טוען שאינו יכול לאכוף את הבדיקה על כל הנשים לכן מעדיפים לחסן את כולם. אם התינוק נדבק מאמו לא בטוח כלל שהחיסון יועיל לו בשלב זה, אפקטיבי יותר להזריק לו אם כבר אימונוגלובינים (נוגדנים) ולא חיסון.

 

הפיטיטיס A: ממליץ כן לחסן.

 

טטנוס: נדבקים במחלה ע"י חיידק הטטנוס שנמצא בשני מקומות: או עמוק באדמה או בברזל חלוד. יכול לחדור גם דרך נשיכה עמוקה של בע"ח, אם יש חיה בבית שעלולה לנשוך אז כדאי לחסן. החיידק חודר בפצעים עמוקים ולא בשריטות שטחיות, אינו שורד בפצע שטחי, החיידק דורש תנאי נמק ללא חמצן, בפצע רגיל לאחר חיטוי החיידק לא ישרוד. במהלך השנה הראשונה התינוק בדרך כלל מוגן ונמצא המון על הידיים, אין הרבה סיכוי שיפצע כך שהטטנוס יחדור, כך שההמלצה היא לחסן בתום השנה הראשונה.

 

ויטמין K: מיועד לקרישת הדם, איננו בעצם חיסון, מגיע בטיפות, אפשר לתת.

 

  

דר רוזנטל ממליץ כן לחסן ילדים מאוכלוסיות מיוחדות, למשל ילדים שגדלו בתת תזונה.

 

אם אימא רואה שילדה מגיב לא טוב לחיסונים ( שינויים בתיאבון, בהתנהגות, הופעת מחלות וכדומה ) אסור לה להמשיך לחסן אותו בעתיד, כי הרבה פעמים הנזק נבנה באופן הדרגתי.

 

במשפחה עם מחלות נוירולוגיות גנטיות כמו היפוטוניה, טרטוקוליס, בעיות שמיעה- לא לחסן!

תינוק עם בעיה או עם נטייה לבעיה נוירולוגית עלול להינזק הרבה יותר מאשר להרוויח מן החיסונים.

 

תינוקות שנולדו לאחר טיפולים הורמונאליים יותר מועדים לבעיות מילדים אחרים, לכן הם בסיכון גבוה יותר להינזק מחיסונים.

 

 

 

מיתוסים

מיתוס א'- כל הילדים נדבקים במחלות בגן-

לפי דר' רוזנטל: לא נדבקים בגלל הגן, נדבקים בגלל מערכת החיסון של הילד, גם ילדים עם מערכת חיסון טובה יחלו בגן אם קשה להם שם.

מיתוס ב'- "מי שבריא לא חולה" כלומר, רק ילדים עם מערכת חיסון חלשה ידבקו ויחלו וילדים שלא חוסנו הם בעלי מערכת חיסון טובה וחזקה יותר לכן הם מלכתחילה פחות חולים. דר רוזנטל מסכים עם מיתוס זה.

 

מיתוס ג'- ההנקה היא חיסון טבעי"- זה נכון באופן חלקי בלבד, הנקה מגנה רק על חלק מהמחלות ורק בחלק מהזמן.

 

דר רוזנטל מיידע שקיימים בשוק חיסונים הומאופתיים יעילים, שאינם כימיים ומגיעים בטיפות ולא בזריקה. החיסרון שלהם הוא שיש לחסן מדי חודש כי זה מחזיק מעמד חודש.

 

 

 

חוק העדר ( חוק המספרים הגדולים )

באופן כללי, בגלל שרוב האוכלוסייה כיום מחוסנת יש היום הרבה פחות סיכוי להידבק במחלות שנגדן מחסנים כי יש הרבה פחות אנשים שחולים במחלות האלה. 90% מהאוכלוסייה מחוסנים אז אין כמעט ממי להידבק בעצם!

למעשה הכי בטוח לשלוח ילד לא מחוסן לגן שבו כל הילדים כן מחוסנים, כי לא תסתובבנה שם מחלות להידבק מהן...

   

  

 

חיסונים בעד ונגד ו מגוון דעות ממקורות נוספים

 

http://www.beofen-tv.co.il/cgi-bin/chiq.pl?מדור_חיסונים

 

http://www.rofeyeladim.co.il/template1.asp?category_id=369#info4780

 

שגרת חיסוני הילדים בישראל

http://www.infomed.co.il/immun.htm

 

טיפת חלב מן הטבע

http://www.refuot.co.il/

 

החוברת חיסונים חשיפה - מאת ארגון "חסון"- שרות מידע על חיסונים

 
*דר' רוזנטל הינו רופא קונבנציאונלי והומאופת. ההרצאה התקיימה בדיאדה ת"א בשנת 2006


כל הזכויות שמורות © צרו קשר שיווק באינטרנט הריון ולידה תקנון והצהרת פרטיות קידום והקמת אתרים