הפחד מאכזבה. אם אתכנן לי בראשי את לידת החלומות שלי אני עלולה להתאכזב, מיד מופיעה ההגנה שלי מאשליה. הרי מה אם לא אוכל להתמודדות? אולי המציאות תכתיב שינוי? אכזבה מעצמי תביא לפגיעה כואבת... כתשובה אני מורידה ציפיות.. מדמיינת קשיים.. מצד אחד עצם הורדת הציפיות, אני יודעת מחלישה, מאפשרת לי פחות כוחות בהתנסות. מצד שני הרי אין טעם להתכחש לצורך שלי להגן על עצמי, זה צורך ממשי שלי ולכן הוא בהכרח מוצדק. ארצה להתבונן עליו, לגלות את גרעינו. בעצם, מדוע אהיה כה מאוכזבת אם הציפיות שלי לא התממשו?

נדמה לי שטמון פה ההבדל בין השלבים. לפעמים אני שופטת את עצמי ביחס לאחרים, כאילו כולנו התחלנו עם אותם נתוני התחלה, כולנו בדיוק באותו השלב. אבל בכל תחום ותחום כל אחד מאיתנו מתחיל בנקודת מוצא שונה והדרך גם היא שונה. ומהי כוונתי בהקשר הלידה? הנה אני שנולדתי רביעית גדלתי וספגתי את סיפור הלידה שלי, הלידה הרביעית הסיוטית של אימי, בו התענתה מכאבים לבדה, סוממה לגמרי, עד כדי שלא זכרה בכלל את רגע לידתי. רק למחרת באה השמחה עם פגישתי. זאת חווית הבאתי לעולם: לידה סיוט ולבסוף אמא מאוהבת. הסיפור הזה שסופר שוב ושוב ואף החוויה עצמה, יצרו את תפיסת הלידה וההורות הראשונה שלי. לקראת לידת בני הבכור, במסגרת ההכנה ללידה, הבנתי שאני רוצה לבחור בלידה טבעית. בעצם, זאת הייתה מטרה למתקדמים והתחלתי את ההיריון שאני רק בראשית הסולם. רוצה אבל צריכה לעבור דרך ארוכה של אמונה מחודשת בגוף האישה ובתפיסת הלידה. במשך ההיריון כמו טיפסתי שלבים והגעתי בסוף הלידה כל הדרך עד אמצע סולם שאיפותיי. ההבדל שבין 'רק עד האמצע' ל 'כל הדרך עד האמצע' הוא בהתבוננות על הדרך. היום גאה אני שעברתי את כל הדרך עד האמצע, בעמל. זאת הייתה דרך ארוכה שעברתי במישור המחשבתי והפיזי גם יחד. דרך שהיוותה את הבסיס לשינוי באורח חיי היום.

כאשר אתגר מעלה בי פחד, אני נזכרת מאיפה באתי ומה היא הדרך אותה אני סוללת בתוכי. מאפשרת לעצמי לדמיין את הטוב ביותר, בזכות הידיעה שאוכל לעריך כל תוצאה שתבוא. ללא אכזבה. מניחה מיסורי מצפון. הכול מתקבל. כי הייתה השתדלות והתקדמות ביחס לנקודת המוצא האישית, גדלתי לפי מידותיי.

ומה עם החלומות שרציתי ולא התממשו? אפשר ליצור מעין תיקון.. למשל חוויה מחודשת עם התינוק שמוקדשת לכך. עם הידיעה שתמיד יש פעם הבאה שתאפשר צמיחה נוספת. בין אם זאת תהיה לידה של ילד או לידה של יצירה או תהליך של הבנה ויישומה שמתחיל כבר עכשיו...