_{השלב הפעיל בלידה.}

_{שלב יציאת התינוק.}

_{שלב יציאת השליה ומנגנון היפרדותה.}

_{כיצד מרגישה האישה בכל שלב, ובאילו תנוחות ואמצעים אחרים ניתן להקל.}

_{תהליך הלידה נחלק לשלושה שלבים:}

_{השלב הראשון של הלידה שלב הצירים - מתחיל בצירים סדירים או לא סדירים ומסתיים בפתיחה מלאה של צוואר הרחם (פתיחה של 10 ס"מ). שלב זה נמשך כ-12 שעות בממוצע בלידה ראשונה, וכ-8 שעות בלידה חוזרת.}

_{במישור הנפשי פתיחת צוואר הרחם היא שחרור רגשות אצורים מודעים ולא מודעים ופתיחת הצ'אקרה השישית. הרחם שהוא חלל סגור שנפער רק בלידה הוא המקום שבו אישה אוצרת את כל חייה הרגשיים.  פתיחת הרחם הנה טלטלה משמעותית לעיתים מפחידה , כדאי להשתמש ברגע זה על מנת לשחרר רגשות לא רצויים , התניות והרגלים . אפשר להתכוונן לרגע זה ולבצע שחרור מודע ולבחור את אותם הדברים שרוצים להשתחרר מהם.}

_{כדי לאפשר לתהליך זה לקרות על האישה לשחרר את ה"מינד"(השכל) ותתמסר לנפש. כדי שזה יקרה על האישה לזרום עם התהליך, להאמין בו ולהגיב באופן חיובי לרשמים ולמסרים שהיא מקבלת מהסביבה ומגופה, לכן עליה ל"רפד" סביבתה באנשים אוהבים ומוכרים שיתמכו בה ויחמיאו לה.  מצב כזה יביא את האישה לפעולה מתוך אינסטינקט.}

_{השלב הראשון של הלידה מתחלק לשני שלבים:}

_{השלב הלטנטי - זהו השלב עד לפתיחה של 3 ס"מ, בו קיימים צירים לא סדירים ובדרגה משתנה של כאב. שלב זה יכול להימשך עד 20 שעות בלידה ראשונה, ועד 14 שעות בלידה חוזרת.}

_{הרחם מקבל אות ממוח התינוק והתאים שמגיבים לאקסיטוצין ברחם מתחילים להגיב בצורת כיווצים משמעותיים של הרחם. הצירים עדיין לא סדירים, הצוואר נמחק בהדרגה. בלידה ראשונה ראשית מתרחשת מחיקה ולאחר מכן פתיחה ובלידות חוזרות המחיקה והפתיחה מתרחשים ביחד. הצירים נמשכים בין 30 –60 שניות והמרווח ביניהם בוא בין 5- 20 דקות. בהדרגה הצירים הופכים למסודרים יותר והופכים לרצף של ציר משמעותי באורך של דקה כל 3-5  דקות. לאחר שעה של רצף כזה הפתיחה היא בד"כ של 3 ס"מ.}

_{תחושת האישה- האישה חווה כאב בדרגות שונות, חשה בטוב יכולה להתהלך ,לנוח ולאגור אנרגיה לקראת הלידה. יכולה לאכול אוכל קל .יש להקפיד לרוקן את השלפוחית לפחות פעם בכל שעה.}

_{תנוחות ואמצעיים להקלה על הכאב- נשימות איטיות דרך האף או הפה, שירה, זמזום, נענוע אגן, כסא נדנדה, כדור פיזוטרפיה עליו יושבים ומתנענעים, הליכה, עמידה על שש ונענוע אגן, עיסוי עם כדור טניס בגב תחתון, מקלחת מרגיעה (לא אמבט) , פרחי באך-רסקיו, שמירה על חום בכפות הרגלים- גרביים, להקפיד על ריקון השלפוחית.}

_{השלב האקטיבי - מפתיחה של 4 ס"מ עד לפתיחה של 7 ס"מ. בשלב זה הצירים נעשים צפופים יותר וחזקים, והוא מתאפיין בהתקדמות מהירה של הפתיחה הצווארית (קצב ההתקדמות מעל 1.2 ס"מ בשעה בממוצע בלידה ראשונה, ומעל 1.5 ס"מ בשעה בלידה חוזרת) ציר כל 2-4 דקות למשך כ-60 שניות אורך השלב בממוצע 3-5 שעות בסיום השלב הצוואר נפתח ל- 7 ס"מ.}

_{תחושת האישה – האישה חשה בצירים בדרגות שונות של כאב ובין ציר לציר אפשר לנוח ,ואף מומלץ, כדי לאגור אנרגיה שתזדקקי לה בהמשך הלידה. כדאי לנוח בתנוחה שממנה יהיה קל להתרומם לקראת הציר הבא. אם בשכיבה מוטב לשכב על הצד כאשר רגל אחת מוגבהת ויוצרת זווית פתוחה באגן.}

_{תנוחות ואמצעיים להקלה על הכאב – מנוחה והרפיה בין הצירים בשכיבה על הצד, נשימות בטן איטיות, עיסוי בגב התחתון ובבטן התחתונה, אפשר לעסות עם שמן שקדים ועירוב עם לבנדר, ניתן להריח שמן לימון או פרגמון,}

_{פרחי באך –רסקיו, דמיון מודרך – יצירת קשר עם התינוק, דימוי צוואר הרחם כפרח שנפתח, הרפית שרירי בסיס האגן ושחרור התינוק כלפי מטה. מציצת קרח, מתן שתן.}

_{שלב המעבר- צוואר הרחם מתרחב מ- 7 ס"מ ל-10 ס"מ ,פתיחה מלאה הצירים דומים לצירי לחץ.}

_{הרחם מתחיל לדחוף את העובר החוצה. אורך ציר כ-90 שניות כל חצי דקה עד דקה, אורך השלב כ-10דקות עד שעה וחצי.}

_{בסוף שלב זה הפתיחה מלאה, אין שוליים לצוואר הרחם.}

_{תחושת האישה- זהו השלב הקשה ביותר , הצירים חזקים ותכופים. האישה חסרת סבלנות, עייפה, מותשת , ומתקשה לשלוט בהתנהגותה. מתחיל דחף ולחץ עקב ירידת הראש, אך עדיין אסור ללחוץ זה מוקדם מידי.}

_{בשלב זה חוסר הוודאות מציף והמינד משתלט אפילו לרגע קל על החשיבה המודעת .זהו רגע לפני הפתיחה המלאה ,שיא עוצמת הצירים.  בשלב זה יש לתת לאישה להיות עם תחושותיה ולתת לפחדים לעלות  כי הפחד שימושי בהעלאת רמת האדרנלין אשר מצית את רפלקס פליטת התינוק.}

_{ברגע זה חלק מהנשים ירגישו ויאמרו שהן "לא מסוגלות יותר" ויש רגע של חוסר אמון ואיבוד תקווה, אך זה מצב רגעי.}

_{תנוחות ואמצעים להקלה על הכאב-  מנוחה והרפיה בין הצירים בשכיבה על הצד, נשימות בטן איטיות, עיסוי בגב התחתון ובבטן התחתונה, אפשר לעסות עם שמן שקדים ועירוב עם לבנדר, ניתן להריח שמן לימון או פרגמון, מריחת שמן תפוז על השפתיים עוזרת לשוליים של צוואר הרחם להיפתח לגמרי, פרחי באך –רסקיו, דמיון מודרך – יצירת קשר עם התינוק, דימוי צוואר הרחם כפרח שנפתח, הרפית שרירי בסיס האגן ושחרור התינוק כלפי מטה. מציצת קרח, מתן שתן.}

_{שלב של המון תמיכה- תמיכה נפשית ופיזית ,הקשבה והרבה עידוד.}

_{שלב המנוחה}

_{זהו שלב חשוב ביותר במהלך הלידה, אך בחדרי לידה רבים הוא נוטה להיעלם ומעודדים את האישה ללחוץ לפני שמתעורר הצורך הפיזיולוגי להוצאת התינוק.}

_{בשלב זה פתיחת צוואר הרחם מלאה והתינוק ירד למטה.  עד לשלב זה הרחם התכווץ בכל פעם שהתינוק ירד כלפי מטה , אך עתה הירידה שהתרחשה היא פתאומית ומשמעותית, ודפנות הרחם}

_{מגיבים לשינוי העצום במתח השריר בכך שהם עוצרים את הפעילות.}

_{שלב זה יכול לארוך כ-10-30 דקות ובזמן זה יתכן שהיולדת תירדם או פשוט תנוח ותאגור כוחות לשלב הוצאת התינוק.}

_{בשלב זה הצירים פסקו, אך יתכן כאב מתמשך בגלל הפתיחה הגדולה בעצמות האגן, שהתרחבו על מנת לאפשר את הוצאת התינוק. בשלב זה כל תזוזה יכולה להכאיב.}

_{האישה נמצאת בעולם פנימי עמוק, יתכן שהיא תגנח, תיאנח, תקיא , יש לתת מקום לזרימה עם תחושותיה ,יתכן והיא תיראה "מנותקת" .}

_{בשלב זה יש לשמור על פרטיותה , להחשיך את החדר ולשמור על שקט.}

_{כאשר התינוק ישלים את ירידתו ויתבסס באגן היולדת "תתעורר" ,היא תהיה רוויה אדרנלין ומוכנה להוציא את התינוק.}

_{בשלב זה יתכן והיא תתכסה בזיעה קרה ויתכן שהיא תרצה להוריד את בגדיה ולהימנע ממגע כלשהו.}

_{המעבר משלב המנוחה לשלב הוצאת התינוק יכול להתבטא בנשימות כבדות ובאמירות  כגון: "אני לא יכולה יותר", "אני רוצה הביתה"...}     

_{השלב השני של הלידה  שלב הוצאת התינוק - מתחיל בפתיחה מלאה של צוואר הרחם ומסתיים ביציאת היילוד. שלב זה נמשך בממוצע כשעה עד שעתיים בלידה ראשונה, וכחצי שעה בלידה חוזרת.}

_{ראש התינוק מתחיל להגיע לתעלת הלידה. במידה והתינוק במנח עורף לפנים הוא מתחיל את הירידה בזווית מרפסים של 3-6 ואז ראשו מתכופף כלפי חזהו ומתחיל להסתובב לזווית 6- 12 ומבצע הרמת ראש ועוד התקדמות בוואגינה.}

_{התינוק נלחץ קדימה על ידי לחץ נגדי מרצפת האגן ונוצר לחץ חזק באזור הרקטום שיוצר את הצורך להוצאת התינוק.}

_{הראש מוכתר ע"י  שפתי הנרתיק וסובב ל3-6 ויוצא לאוויר העולם.}

_{* כאשר מקבלים אפידורל השלב בד"כ מתארך.}

_{* אם ראש התינוק גבוה השלב יכול להתארך , כיוון שיהיה צורך בעוד צירים עד שיגיע שלב הוצאת התינוק.}

_{תחושות האישה – האישה חשה בצורך עז ללחוץ ולדחוף את התינוק החוצה, אך לא מומלץ לבצע לחיצות, אלא נשיפות בלומות שיעזרו לתינוק לצאת וישמרו על קרקעית רצפת האגן של האם.}

_{זהו שלב משמח ומרגש. בזמן היציאה של התינוק ישנה הרגשה של "שריפה" באזור הוואגינה, לאחר שראש התינוק וכתפיו עברו היציאה כבר קלה ולא כואבת.}

_{זהו המשך של התמסרות הרוח והנפש במישור הנפשי ,במישור הנפשי המינד יהיה ערני יותר עם נוכחות האדרנלין.}

_{תנוחות ואמצעים להקלה על הכאב – נשימות לחץ ארוכות כ-3 בדקה עם פה ועיניים פתוחות, כמו נשיפה בלומה לניפוח בלון. לתמוך ביולדת לתנוחה הנוחה לה , מומלץ שכיבה על הצד, כריעה , ישיבה יפנית, תנוחה עוברית, עמידה (רק לא שכיבה על הגב).}

_{יש לשים לב שאין לחיצות בעזרת הפנים, למנוע לחץ בעיניים, אפשר לשתות או למצוץ קרח מרוסק.}

_{לאחר יציאת היילוד מומלץ להניח את התינוק על בטן האם ולעודד הנקה.}

_{השלב השלישי של הלידה שלב יציאת השליה- נמשך כחצי שעה עד שעה בממוצע, גם בלידה ראשונה וגם בלידה חוזרת. השליה נפרדת כתוצאה מהתכווצות הרחם, ויציאתה מגוף היולדת מלווה בדימום בכמות של עד 500 סמ"ק. בסיום התהליך בודקת המיילדת את שלמות השליה ואת אזור החיץ (הפרינאום). היולדת מועברת לחדר השהייה לצורך מנוחה והשגחה. לאחר שהרופא סיכם את מהלך הלידה, תועבר היולדת למחלקת יולדות.} 

_{תחושות האישה – שלב זה בד"כ כואב פחות- יש ציר חזק של הוצאת השליה, אך כאשר השליה יוצאת אין כאב, כיוון שהיא לא גרמית. תחושת השלייה הנפלטת יכולה להיות אפילו נעימה ומהווה כעיסוי לתעלת הלידה.}

_{מנגנון הפרדות השלייה- השלייה מושרשת ברחם, ברגע שהרחם מתכווץ חזק על מנת לפלוט את השלייה, נפחו קטן והשלייה משתחררת כמו בלון שמתרוקן ממנו האוויר. הורמון האוקסיטוצין שמופרש גם כתוצאה מההנקה הראשונית נגרם כיווץ מהיר של כלי הדם הפתוחים ומונע דימום יתר עם הפרדות השלייה}