נכון זו לידה שניה ונכון שנשארתי המומה ומאוהבת בלידה בעקבות הראשונה אבל עדיין....

ללדת את הבת שלי נראה לי מפחיד יותר,חזק יותר

בכלל הריון שני עם כל הרצון שיסתיים כבר

ונעמה כדרכה הבינה אותי ונשארה בפנים וגם בשבוע 41 לא חשבה לצאת החוצה.

עד שרופא בבדיקה שגרתית הודיע שהוא נותן לה עוד ארבעה ימים ואז מחלץ בכוח היא לא ממש עשתה צעדים לקראת יציאה.....

ואני הרי הכי פוחדת מרופאים ורעיונותיהם ליזום דברים ולכן ביום הראשון לשבוע ה-42 החלטתי שאני מתאפסת על עצמי ויולדת באהבה את הילדה שלי-פרי בטני ואהבתי.

בכדי להתכונן לבואה נסעתי למקווה רחצתי וטבלתי חיבקתי את בטני הגדולה ולחשתי לה מילים של אהבה.

כשיצאתי מהמקווה בשעה 21:00 קיבלתי ציר ראשון מטושטש ולא ברור אבל מה שהיה ברור זה שהיא שמעה אותי והבינה שמפה אין דרך חזרה.

נסעתי הביתה מלווה בחששות ובאור גדול שהיום או יותר נכון הלילה זה קורה.

וככה חלפו להם שעתיים מלוות בצירים לא סדירים

ב-23:00 סידרנו את הבית הזזנו את הספות,המזרון והמצעים הנקיים.

00:00 יום חדש קיבלתי ציר ארוך וממשי ואיתו החלטתי ללכת לנוח לאגור כוחות ולראות מה קורה!!!

05:00- אחרי שלושה צירים כואבים החלטתי להתקשר למיכל (המיילדת) ולהעיר את איתן

וככה עברה לה עוד שעה וקצת.כמה צירים הליכות ותנועות,קיפוד שבא לבקר בחצר

היא מבשרת שחצי כבר עבר וזה ממש נותן לי אוויר לנשימה.

ב-07:00 אני מודיעה לרחלי (חברה-דולה) שאני בלידה

צירים רגועים יחסית וסדירים,יציבים וברורים.

רחלי מגיעה כבר שמונה ועשרים.

מסתכלת עליי ולא ממש מאמינה לי שאני בלידה.

אני מחייכת אליהם ומתנתקת מכולם,מתכנסת בעצמי,שואבת כוחות יודעת שאני יכולה לעבור את זה

נושמת נעה זעה

והנה ציר לחץ-----------וואו

אני עדיין לא מוכנה.

זוחלת למחשב ונזכרת מי הייתה לידי בלידה הראשונה-

סקאנק שלי כלבתי האהובה.

סקאנק כל החום והאהבה עם יצור פרווה אחד גדול עם עניים חכמות ואוהבות

אני זוחלת למחשב ומחפשת אותה

מולי מופיעה תמונה ענקית עם עניים חומות.

כלבה שלי יקרה ואהובה כמה את חסרה.

משהו בי נשבר מחלחל ומלחלח את העניים

אני בוכה ומתנקה

הצער הכאב השמחה האהבה.-אהובה.

אני מוכנה ללידה

נכנסת להתקלח יוצאת עם ציר ויורדת לרצפה

המים יוצאים ממני ואני זוחלת לי לפינת הלידה

שניים שלושה צירים רצופים כואבים פותחים ונושפים

האגן שלי בשיאו.

על מזרון עם סדין של בית בתוך הפינה שבניתי לילדי היקר

תמונה של אהבה ללא תנאי

ואני מסתובבת אל הצד

ציר לחץ אחד ארוך--------------------------

מרגישה אותה בפתח

מיכל סופרת לי שניות

עוד ציר אחד ארוך מפרך נושם חי ובועט.

וברקע מיכל סופרת לי שניות,מקרקעת אותי סופרת מספרים.

וברגע אחד גדול בו מתגשמים החיים

10:11

מופיעה לידי נסיכת חלומות

מחזיקה לי באצבע

חמה נעימה אהובה

וכל כך קטנה נעמה.

עברו שעתיים יש לי ילדה אהובה קטנה וחדשה.

יושבת על אבא בסלון,אני אחרי מקלחת של ניצחון

נאספת לאירוע מרגש ומפעים

אט אט מנתקת מנעמה את השליה

חותכת בחבל הטבור

מעניקה לנעמה נשימה עצמונית ועצמאית.

מי ייתן ילדתי שלי

שתגדלי ותדעי לקחת כל נשימה בקצב שלה

ותמיד תדעי שישנו מרווח נשימה בין אחת לשניה.

נעמה הגיעה אלינו בבוקרו של 1.10.2007