אימהות ללא אימהות-

דגשים לנשות מקצוע בתחומי ההיריון, הלידה, ההנקה וההורות*

ליאורה כסיף-ויסברג**

אימא – מילה עם כל כך הרבה משמעות. "בשבילי אימא זה...", וכאן כל אחת יכולה להשלים לפי החוויות שלה: בשביל מישהי המשמעות היא חום ואהבה, בשביל אחרת – מריבות, בשביל אחת מאכלים טעימים, ובשביל אחרת – עצה טובה בעת צרה.

מעטים אירועי החיים שהנם טראומתיים יותר עבור ילדים ממות אמם. מות האם והחיים בלעדיה מלווים את מי שאיבדה את אמה בסיטואציות רבות: בחגים, באירועים מיוחדים, בעת מחלה – כשצריך חיבוק חם ואוהב וצלחת מרק טעימה. גם אם לא תמיד חושבים על כך, אימא פשוט חסרה בכל יום ויום.

ההיריון והלידה מדגישים את היעדרה של האם. הם מחוללים שינוי כולל אצל האישה ומשאירים אותה חשופה. בזמן כזה אישה זקוקה באופן מיוחד להרגשה שיש לצדה אם.

חסרונה של האם מלווה כבר ברגעי המחשבות וההתלבטויות אם ומתי להיכנס להריון, גם אם בצורה לא מודעת. חוסר הוודאות לגבי האימהות מעוגן בספקות ובפחדים ספציפיים מאוד. "איך אדע להיות אם, אם לי עצמי לא הייתה אם שנים כה רבות?", "מי יעזור לי אחרי שהתינוק ייוולד?", "איך אדע לגדל ילד מעבר לגיל שבו הייתי כשאמי נפטרה?". בנוסף, האישה עלולה לחוש פחד למות ולנטוש את הילדים.

כשאישה יולדת היא מתחברת לתינוקת שהיא הייתה, ובאופן טבעי מטרידות אותה שאלות לגבי אמה שלה. מתעוררות שאלות לגבי עצמה כתינוקת: איך הייתה הלידה שלה? האם ינקה? איזו אימא הייתה לה? הזיכרונות המוקדמים ביותר של הטיפול בה בינקותה נותרים טבועים בנפשה, והיא משתמשת בהם כמודל לפעולותיה כאם. לאימא ללא אם לא תמיד יש זיכרון של מודל האם. כמו כן, חוסר היכולת לשאול שאלות מגביר את תחושת הבדידות.

אם טרייה זקוקה לאישור ולעידוד שאכן תוכל לעמוד בדרישות האימהות. כשיחסי האם-בת מתנהלים כשורה, הבת סומכת על אמה שתעזור לה לבנות בטחון עצמי.

בנוסף, במקביל להתמודדות עם חסרון האם, יש התמודדות נוספת – עם חסרונה של סבתא עבור הילדים.

מחקרים בנושא

במחקרים שנערכו בנושא אימהות ללא אימהות נמצא שאימהות אלו נטו להיות פרפקציוניסטיות ולהגן על ילדיהן יתר על המידה. כמו כן, נמצא שהן התקשו יותר בעיצוב הזהות האימהית. חלקן נטו להתנהל תוך הכנה לפרידה צפויה מהילד, ובאופן כללי דיווחו על רגשות יותר שליליים (כמו עצב, עצבנות, בושה, אשמה, עצבנות). אין להסיק מכך שלאימהות ללא אם יש פחות מיומנויות אימהיות, וחשוב לזכור שמדובר בדיווח סובייקטיבי ובדימוי עצמי ולא בבדיקה של המציאות. בניגוד להבדלים שנמצאו לגבי האימהות, לא נמצאו הבדלים לגבי בעיות התנהגותיות ופסיכולוגיות של הילדים.

השלכות לנשות מקצוע בתחומי ההיריון והלידה

ההיבטים הנפשיים משמעותיים מאוד בכניסה להיריון, בהיריון עצמו, בלידה ובתחילת האימהות. לכן, כנשות מקצוע העוסקות בתחומי ההיריון, הלידה, ההנקה וההורות, חשוב לשים לב שעומדת מולכן אישה ללא אם, ולהתייחס לדגשים המיוחדים:

כמדריכת הכנה ללידה – לאימהות ללא אם לא תמיד יש מישהו לשאול לגבי לידתן שלהן, מה שמגביר את החרדה מפני הלא נודע. הן עלולות לחוש פחד מהאימהות, אשר עשוי לעכב ולסבך את הלידה, וכן חרדה שהאימהות תקרב אותן למותן שלהן, שלא תדענה להתמודד עם תינוק כאשר להן אין אימא, או פחד שיקרה להן משהו בלידה. וקיימים, כמובן, כל הפחדים הרגילים, שעשויים להיות מועצמים.

אם בקבוצת ההכנה ללידה משתתפת אימא ללא אימא, היי מודעת לכך. התייחסי באחד השיעורים לאלמנטים הנפשיים בלידה. התייחסי לאמביוולנטיות שיכולה להיות לגבי האימהות, למוכנות לשינוי, לפחדים שיכולים להשפיע על הלידה, לקשר בין ההכנה הנפשית לבין הלידה, לתמיכה שחשוב לגייס. שאלי אותה בצד אם את יכולה לסייע לה במשהו. וחשוב מאוד – בקרי אצלה לאחר הלידה. נוכחותך חשובה.

כדולה (תומכת לידה) – כאב הפרידה מאימא יכול להתחבר למקום של הכאב בלידה, בידקי עם היולדת  מהם דפוסי ההתמודדות שלה עם כאב, האם עשתה עיבוד של הפרידה מאימא, איך היא מרגישה לקראת הלידה כשאין אם לצידה. תני לה "ללמד" אותך כיצד מרגישה אישה ללא אם, לקראת הלידה. ליולדת ללא אם יכול להיות צורך בדמות אימהית ומכוונת, נסי להכיר אותה במקום בו היא נמצאת, היי לא שיפוטית, תני לה לגיטמציה לבטא רגשותיה. אפשר לעשות איתה רשימה של דמויות נשיות משמעותיות בחייה, על מנת לעזור לה להתחבר ולמצוא דימויים אימהיים (במיוחד אם עבר זמן רב מאז מות האם).

שאלי אותה מה הולך לקרות אחרי הלידה, מי הולך להיות שם בשבילה. במהלך הלידה- עיצרי ושאלי אותה מה שלומה. העוצמות בלידה מאד גבוהות ולפעמים צפים ועולים דברים לא מצופים. במקרה כזה, היולדת יכולה פתאום "לפגוש את אימה" במהלך הלידה, זיכרון ממנה, געגוע, תחושת ה"לבד"- תני לרגשות ולעוצמות מקום.

אחרי הלידה- בידקי איתה מי נותן לה תמיכה פיזית יומיומית, מי נותן לה תמיכה רגשית- עיזרי לה למצוא מקורות תמיכה. לעיתים בפגישה שלאחר הלידה יהיה צורך לעזור לה בדברים פרקטיים כמו אמבטיה או החתלה.

כיועצת הנקה – חשוב שתדעי אם עומדת מולך אישה שהיא אימא ללא אימא, והיי רגישה בהתייחסותך. בדרך כלל את אשת המקצוע הראשונה שהאם הטרייה פוגשת, והגישה האימהית והתומכת שלך משמעותית ביותר. התייחסי לאלמנטים הנפשיים בהנקה: החל מהטוטאליות והבלעדיות שההנקה דורשת מהאם, דרך ההתקשרות עם התינוק, החרדות שהתינוק אוכל כפי שצריך, השאלות לגבי טיב האימהות שהאם מעניקה לו, וכלה בשאלה הגדולה: האם היא מצליחה לספק את צרכיו הבסיסיים של התינוק שלה.

דברי עם האם הטרייה על חסרונה של אמה – התייחסי להיסטוריה הפרטית שלה כתינוקת. התייחסי לחרדות, תני להן לגיטימציה ונסי להיות עבורה מקור לאישור לגבי האימהות שלה.

עודדי אותה למצוא תמיכה במקומות אחרים ותני לגיטימציה לכל סוג עזרה שהיא יכולה לגייס, בייחוד מדמויות נשיות. היי קשובה ואימהית.

כמנחת קבוצות אימהות-תינוקות – בררי עם המשתתפות פרטים על משפחות המקור, ואם משתתפת בקבוצתך אימא ללא אימא, שימי לב לתכנים שאת מביאה המתייחסים לאימהות של היולדות. היי רגישה לא להביא משתתפת ללא אימא במבוכה כאשר את מדברת על הקשר עם האימהות ועל תמיכתן ביולדות. דברי איתה בפרטיות על הנושא ובקשי ממנה להעיר לך אם היא מרגישה לא בנוח בקבוצה.

עודדי את הנשים להיפגש גם מחוץ לקבוצה, ובכך להקל את הבדידות שעלולה להיווצר. 

כתומכת לאחר לידה – דברי עם היולדת על חסרונה של אמה. אל תבטלי זאת באמירה: "לנשים רבות אין קשר עם אמן", או "לפעמים זה עדיף". זכרי: בניגוד לנשים שלא מסתדרות עם אמן או שמנותקות מהן, לנשים אלו אין אפילו הפנטזיה שהמצב עשוי להשתנות. נסי להבין שיצירת דימוי של אם עבור אותה אישה הוא דבר מורכב, בעיקר אם חלפו שנים מאז מות אמה.

בידקי איתה כיצד את יכולה לעזור לה בדברים יומיומיים, בידקי איתה מי הדמויות שיכולות לסייע לה, עיזרי לה לבקש עזרה ספציפית וברורה מהסביבה.

נסי לתת תשומת לב מיוחדת לתינוק, הביעי התפעלות מהתינוק יחד אתה, הביעי התפעלות מאימהותה. לאימא ולתינוק אלו אין סבתא מצד האם שתעשה זאת.

דגשים אלו כלליים מאוד. אני חושבת שהחשוב הוא שתזהי כי מדובר באימא ללא אימא, ושתשימי לב לרגישויות המיוחדות. אל תפחדי לשאול ולגעת. ככל שתהיי מודעת לנושא, התמיכה והעזרה שלך יהיו טובות יותר.

מאמר זה מוקדש לאמי ז"ל, שלא זכתה לראות את נכדיה המקסימים ואותי כאימא, למטופלות המקסימות שלי ולנשים היקרות מפורום "בנות ללא אם" בתפוז שסייעו לי להגיע לתובנות והמריצו אותי לכתוב מאמר זה.

ביבליוגרפיה

אדלמן, ה. (1997). בנות ללא אם – על המוות האבדן והחיים. תל אביב: מודן.

פלג, ד. (2004). אמא ללא אמא. הורים וילדים. 203, 44-42.

Lowinsky, N. R. (1993). The Motherline. Los Angeles: Tarcher.

Mireault, G.C., Thomas, T., & Bearor, K. (2002). Maternal Identity among Motherless Mothers and Psychological Symptoms in Their Firstborn Child. Journal of Child and Family Studies, 11(3), 287-297.

Zall, D.S. (1994). The long term effects of childhood bereavement: Impact on roles as mothers. Omega: Journal of death and dying, 29, 219-230.

קרן פרידמן- גדסי (2007) - דולה נפלאה ומיוחדת ממושב מאור (בינתיים אין ספר, רק המקור..).

*מאמר זה פונה לאנשי מקצוע משני המינים, ומנוסח בצורת נקבה, מאחר שהרוב המכריע של העוסקים בתחום הם נשים.

**ליאורה כסיף-ויסברג – עובדת סוציאלית קלינית (M.A), בוגרת "הנחיית קבוצות אמהות ותינוקות" במרכז הישראלי לחינוך ללידה. אימא ללא אימא לשני ילדים מקסימים.

בעלת ניסיון בתחום בריאות הנפש, מטפלת בנשים לאחר לידה, נשים בהריון ואימהות ללא אימהות.

אשמח לקבל תגובות ושאלות למאמר זה במייל: lioracw@gmail.com