"שלושה מפתחות בידיו של הקב"ה ואין ברייה שולטת עליהם,לא מלאך ולא שרף ואלו הם:מפתח של גשמים,מפתח של חיה(יולדת)ושל תחיית המתים".(תלמוד בבלי מסכת תענית).

גם בעידן החדש שבו המדע פורץ גבולות ,ומפענח את הבריאה...תחילתה של הלידה נשארה בגדר תעלומה,ואיש לא יודע בוודאות מה גורם לגופנו להתחיל את התהליך המופלא של הלידה.

כשם שכל אישה שונה מרעותה וכן כל הריון, ישנם סממנים שונים ומשונים אצל כל אחת.

וגם אם לא הופיע אף סממן אצלך..עדיין הכל תקין.

אין זה אומר שתלדי תוך שעות או ימים,פשוט כיף לדעת שהגוף כבר מתכונן לרגע הגדול.

 

 

את מסדרת את הבית בתשוקה עזה למרות שלפני שעה לא יכולת כמעט לנשום ובטח שלא לזוז....מארגנת תיקים..מגירות..אוכל  וכ"ו..מתכוננת למסע.

דחפים ואנרגיה בלתי נשלטים,הכנת הבית והחדר המיועד לעולללית שבדך.

 

הבטן מתחילה לרדת לכיוון מטה..כמרמזת על כיוון היציאה,ראש התינוק מתחיל את התבססותו באגן-הקלה בנשימה,יותר לחץ על שלפוחית השתן.

 

אצל אחדות הגוף יודע..תחושות בטן עמוקות "היום אני יולדת"...

 

במהלך ההיריון מופרש ריר צמיגי שחוסם את צוואר הרחם וסוגר אותו.הפקק מגן על הרחם מחדירת גורמים מזהמים ומשתחרר סמוך ללידה.שחרור הפקק מעיד כי הלידה קרובה, אם כי  לא בהכרח. יכול לנשור שעות או שבועות לפני הלידה.

אם אכן נשר הפקק דעי לך כי הוא מעט צמיגי וצבעו מעט צהבהב..או ורדרד עם חום אדמדם...אך לא בצבע של דם טרי..אדום.

אם את רואה דם טרי יש להגיע לחדר לידה הקרוב.

 

אז בואו נעשה קצת סדר בבלגן.

נכון..הפתעה גדולה..זה כואב!!! לא שהיה לך ספק אבל לא היית בטוחה שתבחיני בתחילתם.

אז זהו הם כבר כאן והם מתפתחים מהקל אל הכבד מאורך ציר קצר לאורך ציר ארוך..

אין אפיון אחד לאופי הכאב ישנם נשים שמדווחות על מעין כאבי מחזור שמתעצמים אחרות על כאבי גב ואגן שמתפשטים לכיוון הרגליים והבטן..וכ"ו.

גם עוצמת הכאב היא אישית וכל אחת מתמודדת בצורה שונה,דרך ההתמודדות תשפיע על עוצמת הכאב בד"כ.

בתחילה הצירים אינם סדירים ורחוקים זה מזה.

במידה והצירים מתחילים להיות סדירים יותר,תכופים יותר וחזקים יותר יש לתזמן את הצירים.

בתזמון יש לשים לב למס' דברים:סדירות.תדירות.אורך הצירים ועוצמתם.

ציר המתרחש אחת לשעה או לחצי שעה אינו משפיע השפעה המשמעותית על צוואר רחם.

יש למדוד את משך הזמן החולף מתחילתו של ציר עד תחילתו של הציר הבא..ולראות שיש מחזוריות.

צירים מדומים כבר בשליש השני של ההיריון יתכן ותרגישי התכווצויות או התקשויות של הרחם הנמשכות לעיתים אף עד 60 שניות.לא כולן חשות בהן,התכווצויות אלו הם בעצם הכנה לדבר האמיתי שיגיע בהמשך.

 

אינם סדירים,אינם מגיעים במחזוריות,עוברים במנוחה והרפיה ,מתעצמים במאמץ.

מורגשים בבטן עצמה  לעומת צירים אמיתיים שמתחילים מהגב.

ניתן לנוח ולנשום עמוק ולראות אם הם נרגעים.

ככל שמתקדם ההיריון עולה תדירותם עד שהם מפנים את מקומם לצירים האמיתיים.איך תדעי שהם לא מדומים יותר?את כבר תדעי!!!

 

שק השפיר מכיל את התינוק ומשמש כביתו בכל תקופת שהותו ברחם.

קרומי השפיר נותרים שלמים בד"כ עד שנבקעים באופן טבעי כשאת כבר בתהליך הלידה.

כ-12% מהלידות מתחילות בירידת מים.

דבר זה מחייב התייחסות ובדיקת רופא.ע"מ לוודא שאין צניחה של חבל הטבור,או חדירת זיהום אל הרחם.

לכן אם המים ירדו בשטף, -מים שירדו בבת אחת בכמות גדולה הם מי שפיר שפקעו מהחלק התחתון

לא צריך להילחץ מדובר בכמות של 300 מיליליטר בערך..סעו לבי"ח!

כאשר מים יורדים מהחלק העליון של הקרומים והם מגיעים בטפטוף..ואין לך מושג אם זה סתם שתן שברח לו או לא.

אפשר לנסות את הצעדים הבאים:

©     נסי לעצור את הזרם כמו שעוצרים שתן..אם הצלחת..יופי מדובר בשתן...אם לא והטפטוף ממשיך מדובר במי שפיר.

©     ריחם של מי השפיר דומים לריח נוזל הזרע בשניהם מצויים פרוסטגלנדינים הורמונים שמגרים את צוואר הרחם לתחילתה של לידה.

©     מי השפיר צריכים להיות צלולים.במקרה והמים עכורים(ירקרקים..)מדובר במים מקוניאליים-צואה שהתינוק אמור להפריש יממה לאחר הלידה-סעו לבי"ח.

 

אך אם את רחוקה מתאריך הלידה שלך ויש רטיבות שאינך בטוחה לגביה,

גשי אל המרפאה ותבררי.

 

גם אם אינך בטוחה תמיד תוכלי להתייעץ עם אחות,רופא,מיון יולדות

וגם אני אשמח לעמוד לרשותך בכל שאלה.

בהצלחה..

מירב ענבל.