דולה(תומכת לידה),מדריכת הכנה ללידה,טיפול במגע ותנועה.

סיפור הלידה של נועה,

נפגשנו אמא אבא אני בתוך הבטן ומירב הדולה.

וכך נרקם לו סיפור לידתי המדהים :

תחילת המסע שלי אליכם החל בשטף של מים..

אמא ואבא נרגשים נוסעים אל בית היולדות.

אמא עוברת בדיקות..מוודאת שהכול בסדר איתך בתוך הבטן ומשתחררת הביתה למנוחה..

כך לפחות אבא ואמא חשבו..לי יש תוכניות אחרות לגמרי..

הצירים ממשיכים,אמא מתמודדת נפלא קובעים לצאת שוב אל בית היולדות והפעם מקווים לחזור הביתה כשאני בחיקם.

מירב פוגשת את אבא ואמא בבית היולדות ואמא מחוברת אל המכשיר שמוודא שהכן הכול בסדר ויש צירים...

אמא נושמת בכל ציר ומתמודדת נפלא.

אבא לא מש ממנה לרגע,מטפל תומך ומוודא שנוח לה..ולי..

האחות בודקת את אמא ומבשרת לה שהיא בפתיחה של שבעה סנטימטרים..איזו שימחה וצהלה,נכנסים לחדר לידה.

אני ממש זריזה..

אמא עושה מקלחת מירב תומכת בה בכל ציר ומעסה את גבה,כואב לאמא אבל אבא שלי לידה והיא לא חוששת בכלל.

משנה תנוחות נושמת בקצב,קופצת על הכדור(חמודה אמא שלי...הקשיבה לכל מה שלימדו אותה..והכי הקשיבה לעצמה.)

והלידה שלי מתקרבת,גם אני עובדת מאוד קשה אני כבר ממש רוצה לראות את המשפחה שלי,והנה זה קורה עוד כמה לחיצות,אבא מצד אחד עובד ממש קשה..ומירב מצד שני עם אצבעות כחולות סגולות משהו...(זה בסדר אחרי זמן מה כבר לא מרגישים את האצבעות..)

עוד לחיצה והראש מציץ..ועוד לחיצה או שתיים ואני בחוץ!

אמא אוחזת בי בידיה,איזה יפה אמא שלי כול כך אמיצה וגדולה מהחיים.

אבא שלי נרגש כולו,צוחה ובוחק...סליחה בוכה וצוחק..ומתמוגג ממני ומהאישה המדהימה שלו.

לאחר זמן מה ,צילומים ראשונים (כבר מלידה אני מאוד פוטוגנית..)

אמא מצמידה אותי אליה ואני מתחילה לינוק,כול כך נעים וטעים לי..היה שווה לצאת.

אמא יקרה שלי מילים אחרונות ,

דעי לך שאת חווית הלידה שלי לא נשכח לעולם.

הענקת לנו ולעצמך מתנה לכל החיים מקור לכוח ,עוצמה ונשיות.

התמודדת בצורה יוצאת דופן,מעוררת הערצה והשראה.

אני בטוחה שאקח ממך את התכונות היקרות שלך,ומאבא את היכולת להעניק ולתמוך בעת הצורך.

אוהבת ביתכם נועה.

ד.ו,ע, היקרים

כל שנותר לי זה לאחל לכם חיים מלאים בסיפוק ואושר,נחת מביתכם הקטנה וגם מאלו שיבואו בהמשך..

אוהבת מירב ענבל.

סיפור הלידה של עילאי

זוג מקסים..כבר משפחה בעצם...נפגשנו לא ביד המקרה אלא ביד מכוונת מלמעלה.

אתם עם כל סיפור חייכם(מרוכז)..ואני שנכנסת לתמונה ברגעים הכי יפים...מתלווה אליכם מרצונכם ומרצוני ולא מתחרטת לרגע..!

אני רוצה לספר לכם סיפור..מראות עיניו של ילדיכם אותו אתם כבר חובקים..

לאמא החלו צירים כבר יממה לפני כן..מתרגשת..חוששת ..מקווה ורוצה כבר לפגוש אותי.אך אני יש לי עוד זמן ..סידורים אחרונים לפני המפגש הגדול..אני מתחיל לאותת לאמא שאני מספיק מבושל ושהיא יכולה להתחיל לעבוד..והיא באמת עובדת..נושמת מתנוענעת..נחה, קמה, יושבת ,מתייעצת ,פוחדת ואמיצה..אני עובד מפנים ואמא תומכת בי מבחוץ. שיחה קצרה עם דולה..מה זה?..לא יודע קשה לשמוע כאן בתוך המים אבל זו אומרת שעדיין לא נראה לה..עוד קצת..יש עוד זמן..אמא ממשיכה להתמודד עם כל ציר בצורה יוצאת מגדר הרגיל ..עוד שיחה ועוד שיחונת ואז זאת שבטלפון אומרת שכבר נראה שהעסק מתקדם...אמא מתקלחת..מתלבשת יפה לכבודי ומירב מגיעה..(ככה שמעתי שקוראים לה)חיבוקים נשיקות התרגשות..אמא נושמת, עם כל ציר מירב מעסה נוגעת נושמת ביחד כאילו היו אחת!.

ואז מחליטים ללכת לבי"ח..לא שאני חולה חס ושלום..אבל שם תינוקות יוצאים לאוויר העולם..אבא מרוגש כולו אורז את כל הבית מוודא שלא שכחנו כלום..כדור לאמא שתעשה התעמלות..שמן לפה ,שמן לשם...מירב אוספת ציוד ולדרך..

בהגיענו לבי"ח בודקת אותנו אישה מקסימה שכבר למראה עיניה מבינה שיש לה עסק עם מקצוענית! אחת שכבר בשלה!ובודקת את קצב ההתקדמות שלי אל העולם..כולם עוצרים את נשימתם גם אמא...שמבקשת שהשער כבר יהיה פתוח מספיק..והגברת מודיעה שיש פתיחה של שבע..אבא יוצא במחולות..אמא קורנת מרוב אושר ומירב..מירב מאושרת בשבילנו עד ראש הגג.

נכנסים לחדר לידה..אבא הולך חוזר, פורק מטענים מעביר ציוד..חושב שבאנו לחודש חודשיים..ואמא מתמודדת נפלא אני מפלס לי את דרכי החוצה ואמא נושמת זזה ונעה..וכן גם די סובלת אבל מדהימה.

מין ריקוד כאב..שדרכו אני נחלץ החוצה. המיילדת שתומכת באמא מודיעה שכבר רואים את הראש שלי..(לא בלונדיני..לכל המאוכזבים)...אמא נוגעת בי לראשונה ואני ממש מתרגש לקראתה תיכף ..עוד לחיצה ,אמא עובדת קשה.. מזיעה נורא. מירב מעודדת אותה כל הזמן..מזכירה לה שהינה תיכף אני בא וזה כבר נגמר...ועוד לחיצה ואופס...אני מחליק החוצה.. קצת מסטול..נשכב עלייך אמא .

מריח אותך ואת מריחה אותי לראשונה.כולך מאושרת אבא מאושר כל כך. כל הזמן שמעתי אותו מתפלל לשלומך אמא, שתצאי בשלום מהלידה. מתפלל עליי ולא מפסיק לרגע לתמוך בך לחייך ולעודד.

אבא חותך לי את חבל הטבור..סידורים אחרונים..ואני בזרועות אימי..מבסוט לא מעניין אותי כלום...חוץ ממה שיש לה להציע לי ואני מיד מתחבר ויונק בשקיקה את נוזל הזהב..שומע את פעימות ליבך הפעם מבחוץ. רואה את עינייך מביטות בי קורנות מאושר.

יוצאים לדרך חדשה...מלאה באהבה.

אני רוצה לאמר לכם תודה ענקית על שנתתם לי להיות שם בכל נפשי ובכל ליבי..נושמת איתך כל נשימה מתאמצת יחד איתך מבינה לליבך ברגעי השבירה(למרות שבקושי היו כאלו)את אישה חזקה ומיוחדת קחי לך את זה לאורך החיים..קחי את הכוחות המיוחדים לך..החלטיות..אומץ ,נחישות,התמדה ואמונה.

תודה ה' על המתנה המיוחדת כל כך.

שיהיו לכם חיים מלאים ומאושרים.

אוהבת אתכם

מירב ענבל.


כל הזכויות שמורות ©	צרו קשר	קורס דולות	שיווק באינטרנט	לידה הריון	תקנון והצהרת פרטיות	הקמת אתרים