תמיכה וליווי לאחר לידה

לאורך כל ההיסטוריה האנושית, החברה התנהלה כ"שבט". ולאישה לאחר לידה היתה את כל התמיכה שהיא צריכה .

היולדות זכו לתמיכה ועזרה מה"שבט"  אחרי הלידה מתוך הבנה ברורה וטבעית, שזהו צורך הכרחי.

עם השנים ה"שבט" התפורר ואפילו הסבתות של היום עסוקות יותר, ורבות מהן כבר הספיקו לשכוח איך מטפלים בעוללים קטנים .

כיום הקהילה פחות מלוכדת, עזרה מהמשפחה המורחבת לא תמיד זמינה, והאב הטרי צריך לחזור לעבודה... וכך, אמהות טריות רבות מוצאות את עצמן  ללא תמיכה פיזית ורגשית, ללא "רשת הצלה" שתעזור לה לנחות ברכות לתוך  השינוי הגדול ביותר בחייה – הפיכתה לאמא.

ליווי ותמיכה לאחר לידה הוא הפיתרון של העידן המודרני: תמיכה פיזית ורגשית שמפנה את היולדת להתאקלמות, לאחר השינוי המטלטל ביותר בחייה – הפיכתה לאם.

הלידה והימים שאחריה, מלווים באושר גדול, אך לצידו עוברת האם טלטלות גופניות, נפשיות, הורמונאליות ועייפות גדולה.

המעבר בין זוגיות למשפחה, סדר יום לא מאורגן והפנטזיה שהיתה לנו לפני הלידה מול המציאות שאנו חוות לאחר הלידה, עלולים להפוך את הימים הראשונים לאמהות לימים (ולילות...) מלאי תסכול וחוסר אונים.

המציאות, מתברר, שונה לעיתים קרובות מדימויי האמהות שנשים הפנימו בטרם לידת בכורן.

בכל מקום אנו נתקלים בהצגת הדימוי האימהי המושלם. רוב הנשים לאחר לידה מתוודעות למצב של תשישות, כאב, ובדידות אך אינן יכולות לפנות את עצמן לתחושות אלה כיוון שהן נדרשות לטפל ברוב שעות היום בתינוק החדש.

התמיכה באה לתת לאמא  זווית אחרת להסתכלות על התחלת האמהות. נותנת מענה לאם הן ברמה המקצועית והן ברמה האישית.

בלידות חוזרות, כשיש עוד ילדים בבית, התמיכה המקצועית מקצרת את התהליך למציאת איזון מחודש של המשפחה לאחר הלידה.

מתוך פגישות רבות שלי עם נשים אפשר  להבחין כי ליולדת "מצליחה" יותר בתחום  עבודתה, קשה יותר- מי  שהיתה  עד לא מזמן אחראית על תחומים רבים בעבודה, על אנשים, עבודה אינטנסיבית עם אנשים (מבוגרים) אחרים- לפתע מוצאת את עצמה בין ארבע קירות ביתה, קשובה רק לצרכיו ולבכיו של תינוקה החדש.

נשארת בבית עם תינוק, שלא תמיד את מבינה למה בכלל הוא בוכה? ולמה הבעל לא חוזר מוקדם מהעבודה? למה אני בוכה? ועוד המון שאלות שעולות וצפות פתאום ללא כל הכנה מוקדמת.

מטלות כמו אמבטיה, החתלה, נראות לה כמטלות שאין היא מסוגלת לעשותן והפער בין מי שהיתה לפני הלידה לבין מי שהיא עכשיו – קשה עבורה.

גם נשים בלידות חוזרות חוות קשיים בתקופה שלאחר הלידה.

הפעם הקשיים שונים ומגוונים יותר. האם  כבר לא במרכז תשומת הלב של הסביבה הקרובה , אין לה את תחושת ה"ראשוניות" כמו בלידה ראשונה, ואת הרי כבר מנוסה... אז את לא אמורה "לקטר"... לסביבה יש יותר ציפיות ממך לגבי ההתנהלות שלך אחרי הלידה.

לקשיים, שעוברת כל אישה אחרי לידה, מצטרף עכשיו העצב והקושי  על כך שלילדך זה לא תוכלי לעולם לתת ולהעניק את מה שנתת לילדך הבכור – את מירב תשומת הלב והזמן, ללא כל הפרעות או מחויבויות אחרות. את הקשיים שלך והטלטלות ההורמונליות, את נדרשת לדחוק לפינה כי יש לך כעת בית לנהל ומשפחה לדאוג.

אבל - בלידה שנייה או שלישית קיימת גם האפשרות לתקן ולשנות דברים שלא הצלחנו בלידות קודמות.  הפעם -  את רוצה להצליח להניק. הפעם את תבקשי עזרה כדי להקל על עצמך, הפעם – תעשי את הדברים אחרת.

תפקידה של התומכת לאחר הלידה הוא לרוב לטווח הקצר – כאשר המטרה העיקרית היא לאפשר ליולדת הטריה להתחזק – נפשית ופיזית ולהיכנס לתפקיד האמא בזכות עצמה.

התומכת תגיע ליולדת הביתה עם סל של אנרגיות, עצות (הנקה, גזים, שינה וכו'), אוזן קשבת והעצמת תחושת האמהות והנשיות של היולדת.

תפנה זמן להתאוששות ומנוחה, ותספק רשת ביטחון לאמא .

כמו כן תלווה את בני המשפחה בימים הראשונים שלאחר הלידה, עזרה באמבטיה הראשונה שלעיתים מלווה פחדים וחרדות של ההורים, הכנת חדרו של התינוק תייעץ בהלבשה הראשונית ותיתן מענה לכל צרכיו הראשונים של התינוק, שכן התינוק אינו מגיע לעולם עם "חוברת הפעלה"...

אין שתי משפחות זהות. לכל משפחה הייחודיות שלה, מעגל התמיכה שיש לה (או שאין), אבל הקשיים, ההתלבטויות, השאלות שנשאלות-אני אמא מספיק טובה בשביל התינוק שלי?, החרדות-הבכי של התינוק, ההבנה שהתינוק בעצם ישאר כאן לתמיד..  וכל מה שמאפיין את הימים הראשונים לאחר הלידה – זהים אצל כולן, והתומכת לאחר לידה – נמצאת שם בדיוק בשביל זה, כי אמא "מושלמת" יש רק בספרים...