בס"ד

מאת: אולגה דוידסון.

נשים רבות מקובעות על אפידורל כמשכך כאב היחיד בלידה, אך למעשה יש עוד הרבה מה לעשות לפני שמכניסים את המחט לגב ונשים רבות פשוט לא מודעות לזה.

במאמר זה אפרט את הדרכים השונות לשיכוך כאבים, חלקם רפואיים וחלקם טבעיים.

הרבה לפני שפונים למשככי כאבים רפואיים ניתן לנסות להקל על הכאבים בדרכים אלטרנטיביות. נשים רבות מסתפקות בכך ומוותרות על משככי הכאבים הרפואיים, ובכך מרגישות שהן עצמם עברו את לידתן וניהלו אותה ללא עזרה מבחוץ, דבר שמעצים נשים רבות ומאפשר להן לידה טבעית.

הורמונים הם אלו שמניעים את הלידה כולה. אם מבינים לעומק את תפקידם של ההורמונים הראשיים בלידה, ניתן להשיג שליטה מצוינת על הלידה מבחינת הכאבים, התקדמותה והתחושות הנלוות.

רכיבים המיוצרים בבלוטות מיוחדות בגוף ומעבירים מסר על תהליך ביולוגי ספציפי שיש לבצע. לוקחים חלק בתהליכי מטבוליזם, גדילה, הישרדות, חיסון, הריון, לידה, הנקה ועוד.

בלידה הם הדלק של הלידה, הם משפיעים על מתי הלידה תתחיל, כמה מהר היא תתקדם, האם היא תאיץ או תאט, על רמת הכאב הנלווה לצירים, על ההיקשרות הראשונית עם התינוק, ועוד.

ישנם הורמונים רבים שלוקחים חלק בתהליך הלידה, אך שלושת ההורמונים העיקריים בלידה הם: אוקסיטוצין, אדרנלין ואנדורפינים.

ההורמון אשר גורם לצירים. מופרש מבלוטת יותרת המח באיזור ה'מח הקדום', נקשר אל שריר הרחם ומוסר הודעה להתכווץ (ציר). ידוע בכינוי הרומנטי 'הורמון האהבה' כיוון שמופרש במצבי אינטימיות, יחסי מין, לידה והנקה. משמש כ'דלק ללידה' ורמתו הולכת ועולה עם התקדמותה.

-צמצום פעילות 'המח החושב' של חשיבה רציונלית, החלטת החלטות וכו'

-תחושת בטחון ופרטיות (לסגור דלת/וילון, לדאוג לנוכחות אנשים רצויים בלבד)

-עמעום האורות בחדר הלידה

-חיבוק, נשיקה, ליטוף, מילים תומכות ואוהבות

-אווירה נעימה (נרות, ריח נעים, מוסיקה, חפץ אהוב וכדומה)

-עיסוי פטמות

-לאחר הלידה – הנקה או קירוב התינוק לשד, מגע עור לעור ומבט עין לעין

-הורמון הסטרס המופרש במצבי מתח, פחד, כאב או התרגשות. מופרש מבלוטת האדרנל שמעל הכליות ומפעיל תגובה פיזיולוגית של 'להלחם או לברוח'.

-האדרנלין מפריע לפעילותו של הורמון האוקסיטוצין ומוביל להאטה או עצירה זמנית בלידה, להגברה של הכאב ולאספקת חמצן לא אידיאלית לעובר.

-במקרה והתעורר סטרס במהלך הלידה (קורה...), אנו נשתדל לפעול להפחיתו.

-נחשוב מבעוד מועד מה מרגיע אותנו במצבי מתח בחיים הרגילים
(לקחת כמה נשימות עמוקות, לחשוב מחשבה חיובית, עיסוי, דמיון מודרך, שיחה, אדם מסויים בחיינו, וכדומה)

-נדאג לתמיכה מתאימה עבורינו ללידה

-אמבטיה או מקלחת (המים בעלי סגולות מדהימות ללידה)

-מנוחה פיזית ונפשית בהפוגות בין הצירים. להשתדל לא לחשוב על הציר הקודם או על הציר הבא בזמן ההפוגה ופשוט לנוח.

הורמונים המופרשים במצבי סיבולת או כאב מתמשך מזה זמן מה (לדוגמה, בריצת מרתון). מגיעים גם הם מיותרת המח באיזור ה'מח הקדום' ומתפקדים כמשככי הכאבים הטבעיים של הגוף. ואכן, משמעות השם אנדורפין הינה 'מורפיום מבפנים'. בנוסף לשיכוך כאב, מכניסים האנדורפינים את היולדת למצב הכרתי מיוחד של שחרור מסויים מעקבות והתכנסות פנימה.

-ננשום נשימות סרעפת (נשימות מלאות לבטן במקום לחזה)

-נשחרר קול בצירים (אנחה, המהום, צלילים בטון נמוך)

-צחוק משחרר אנדורפינים

-נאזר בסבלנות. לוקח קצת זמן להפרשתם ולעלייה ברמתם

-נפחית השימוש ב'מח החושב' שלנו. נאפשר בכך ל'מח הקדום' ממנו האנדורפינים מופרשים לפעול ביעילות

-מנוחה בהפוגות בין הצירים

-מקצב קבוע כגון נדנוד, מגע קצבי, הוצאת קול קצבית

-גם בשימוש באפידורל, כאשר האשה כבר לא כאובה, רצוי להמשיך ולדאוג לזרימת אנדורפינים עבור העובר. ניתן לעשות זאת על ידי נשימת בטן מלאה.

תנועתיות היא דרך נפלאה להקל על הכאבים על ידי שינוי תנוחות והנעת האגן ובנוסף זוהי דרך מעולה לקידום הלידה. יתרונות התנועתיות:

1.      יכולה לעזור לתקן מצבים פתולוגיים כגון אסינקלטיזם, OP ועוד.

2.      עוזרת לירידת ראש העובר ע"י שינויים בצורה ובגודל של האגן.

3.      מורידה את עוצמת הכאב ומקלה על היולדת בהתמודדותה עם שעות של צירי לחץ.

4.      מעלה את המעורבות הפעילה של האישה בתהליך לידתה. הלידה שלה לא מנוהלת על ידי אחרים. היא המנהלת של עצמה.

5.      יש פחות מצוקה רגשית אצל היולדת ופחות מצוקה פיזית אצל העובר.

רוב היולדות באות לחדר הלידה עם מחשבה שהלידה תתנהל בשכיבה במיטה. נוהג זה מחוזק על ידי השימוש במוניטור ממושך, עירוי נוזלים ותרופות, שהופכים את הירידה מהמיטה ל"מסוכנת" ו"ללא נוחה". כאשר מאפשרים חופש תנועה ליולדת, היא שמחה לקבל אותו ולהינות ממנו, כי יותר נוח להתנועע בחופשיות מאשר לשכב על הגב, במיטה.

שינוי תנוחה ותנועתיות תורמים להתקדמות הלידה ולנוחיות היולדת. כאשר התקדמות הלידה היא איטית, שינוי תנוחה ותנועתיות יכולים לעזור מבלי לגרום לכאב נוסף ומוגזם (כמו במצב של מתן זירוז).

מקלחת עם מים פושרים עם כיוון של הדוש לאיזור הכואב יכולה להרגיע, להרפות ולהקל על הכאבים.

רפלקסולוגיה היא שיטת טיפול רפואי אלטרנטיבי המשתמשת במעשה הפיזי של הפעלת לחץ בכפות רגליים, כפות ידיים או אוזניים באמצעות טכניקות ידיים המסייעת בהתמודדות עם מתחים, משמשת ככלי איבחון ומקלה על כאבים. בלידה, הרפלקסולוגיה יכולה לעזור להקל על כאבים ולעזור לקדם את הלידה במקרה הצורך. ישנם דולות הנותנות גם שירות זה.

תרפיה על ידי ריחות. השמנים הארומתרפים יכולים לעזור לאישה בהריון ובלידה להתגבר על הכאבים, להקל על תהליך הלידה ולקדם אותו. אחד השמנים הנפוצים בשימושו בלידה הוא שמן התפוז. שמן זה נותן אנרגיה לשרירים ומחזק אותם ובכך מקדם את הלידה עם חיזוק עבודת שרירי הרחם. בנוסף להשפעתו הפיזית- הוא מרגיע מאוד באופן מיידי, עוזר לשחרר ולהתגבר על מחשבות אובססיביות ומחבר לאופטימיות. לפני השימוש יש להתייעץ עם ארומתרפיסט מוסמך או עם דולה המתמצאת בארומתרפיה.

הלידה מהווה אירוע משמעותי ודרמטי מאוד בחיי כל זוג.  קיים מגוון של תרופות הומאופתיות לסייע בתהליך הלידה. מטרתן להביא לשינוי משמעותי באופן ובקצב התנהלות הלידה ולא פחות חשוב במצב הפיזי והנפשי של היולדת לפני, בזמן הלידה ואחריה.

עצם נוכחות אדם קרוב ואהוב בלידה או אדם הסומכים עליו וביכולתיו (כגון דולה) יכולים לעזור הרבה. נירמול מצבים שנראים מצבי קיצון ופחד, חיבוק וחיזוק ברגעים קשים והרגעה יכולים לעזור להפוך את החוויה לחוויה טובה יותר.

גם בבית החולים, יש הרבה מה לנסות לפני שמגיעים לאפידורל. טישטוש, גז צחוק ומכשיר טנס הן אופציות מצוינות ואפרט על כל אחד מהם בנפרד.

טשטוש כשמו כן הוא-מטשטש את האישה ונותן לה צ'אנס לנוח בין הצירים ואף לישון בשביל לצבור כוחות לשלב הלחיצות.

ניתן בזריקה לשריר או מוכנס לשקית הנוזלים של היולדת. החומר פועל כמעט מיידית. בנוסף להיותו מטשטש החומר גם משכך כאבים.

טשטוש יכול להתאים מצוין במצב בו האישה בשלב לטנטי ארוך מאוד וכמו כן בשלב הראשון של הלידה.

לפטידין יש גם חסרונות: החומר עובר את שיליה ומגיע לעובר ועל כן העובר גם כן נהיה מטושטש. מבחינה רפואית רואים את זה בשינוי במוניטור. מקפידים לתת את הטשטוש כשיודעים שיש עוד לפחות 3 שעות עד ליציאת התינוק, כי אם התינוק נולד כשהוא עדיין בהשפעת הפטידין הוא עלול לשכוח שצריך להתחיל לנשום. במצבים בהם האישה מקבלת פטידין והתינוק נולד לפני שעברו 3 שעות מקבלת החומר, במידה והתינוק מתקשה בנשימה הוא מקבל תרופה שמקבלת את תופעת הטשטוש. (התרופה היא נרקן).

חיסרון נוסף שיש לטשטוש הוא שבין הצירים האישה מרפה ונרדמת ולפעמים מתעוררת מתוך שינה בפתאומיות לצירים מאוד חזקים. דבר זה עלול לגרום לטראומה אצל האישה.

גז צחוק- (נייטרוס בשפה הרפואית):

ניתן לשימוש בכל שלב של הלידה. הכאב לא ייעלם לגמרי אך תהיה הקלה משמעותית. הגז לא עובר שיליה ולא ידוע על תופעות לוואי כלשהן לעובר, דבר אשר נותן לו יתרון רב על פני משככי כאב מטשטשים אחרים.

הגז ניתן בשאיפה. היולדת מניחה מסכה על פניה ושואפת עמוק את הגז בפנים, כשהאישה שואפת כמות מספקת של גז, היא משמיטה עצמונית את המסכה מפניה ובכך מפסיקה לשאוף את הגז.

השפעת גז הצחוק נמשכת כל עוד נושמים דרך המסכה, והשפעתו נגמרת דקות ספורות לאחר נשימה רגילה של אויר חדר.

יש חיסרון לשימוש לסירוגין (שאיפת הגז רק בשעת הציר), שכן שיא פעולתו כעבור כ 50 שניות מתחילת השאיפה, ואילו שיא הציר בדרך כלל כעבור כ 30 שניות. לפיכך, בשאיפה לסירוגין, יש מקום להתחיל  לשאוף כחצי דקה לפני תחילת הציר. שאיפות עמוקות ואיטיות עדיפות על פני מהירות ושטוחות, שכן הראשונות ישיגו ריכוז טוב יותר של הגז בדם. בשיטה זו נחוצים ריכוז  ושיתוף פעולה מצד היולדת על מנת להשיג תוצאות טובות של שיכוך כאב.

תופעות שנצפו במידה מצומצמת כללו: יובש בפה- עקב שאיפה של הגז, חולשה, צילצולים באזניים, ותחושת נימול בגפיים. כן דווח על חלומות וזיכרון מעומעם של הלידה.
לא נצפתה השפעה על יעילות הצירים או על משך הלידה, וגם לא נצפתה השפעה על ציוני האפגר של ילודים ו/או על תגובותיהם הנוירולוגיות וההתנהגותיות של ילודים שאמותיהם השתמשו בגז צחוק.

שיטת אלחוש היעילה ביותר אשר מטרתה למגר כאבי צירים בזמן לידה.

בהרדמה זו מחדירים מחט עד הקרום החיצוני של חוט השדרה ה-DURA ובדרך כלל מזריקים בפנים שני חומרים: הרדמה מקומית יחד עם חומר נגד כאב.

לרוב, משפיע על ההיבט המוטורי וההיבט התחושתי. ואז, אין תחושה של כאבים אך יש גם שיתוק שרירים.

יתרונות האפידורל:

·         אינו משפיע על העובר

·         משכך כאבים יעיל ביותר

·         אינו מטשטש את היולדת

·         ניתן לשימוש בכל שלבי הלידה

איך מתבצע האפידורל?

לאחר שמתבצעות הכנות שכוללות מתן נוזלים וספירת דם, המרדים מגיע ומזריק זריקת הרדמה מקומית בעור. הכנסת מחט אפידורל עם מוליך לחלל האפידורלי ומכניסים לתוכו צינור דק מאוד שדרכו מוזלף חומר האלחוש. החדרת המחט תתבצע בין הצירים. כ- 20 דקות לאחר ההזרקה הראשונית מורגשת הקלה משמעותית בכאב

בהמשך מוזלף החומר דרך הצינור לחלל האפידורלי בטפטוף איטי עד ללידה.

בשנים האחרונות התפתחה טכניקה המאפשרת ליולדת עצמה להחליט מידי פעם על מתן תוספות באפידורל, בהתאם לרצונה ולהרגשתה. אין צורך לחכות למרדים. היולדת יכולה להוסיף בעצמה את תרופת האלחוש, בלחיצת כפתור בלבד.
במקרה הצורך, כמו במעבר מלידה רגילה לניתוח קיסרי, ממשיכים להשתמש באלחוש האפידורלי להקלה על הכאב בעת הניתוח.

לאחר מתן האפידורל היולדת לא תוכל יותר לרדת מן המיטה אל המקלחת או השירותים (יוחדר קטטר) כמו-כן, תהיי מחוברת באופן רציף אל מוניטור. בנוסף, בשל הסכנה של נפילת לחץ דם, יבדקו לך את לחץ הדם לעיתים תכופות.

סיבוכים מיידים: ירידת לחץ דם, ספיינל, עצירת שתן, כאבי ראש, דלקת קרום המוח, כישלון בהשגת המטרה.

סיבוכים לטווח ארוך: כאבי גב, כאבי ראש תכופים, כאב צוואר ושיתוק.

-לידות ארוכות יותר

-שיעור גבוה יותר של לידות מכשירניות

-מוגבלות ותחושת מוגבלות לאחר הלידה

-תלות בצוות. פחות זמינות לתינוק

-השפעה על הנקה

-לפעמים ברדיקרדיה עוברית בסמוך להזרקה

-אלרגיה לחומר הרדמה.

מכשיר הפועל בעזרת זרמים חשמליים עדינים החוסמים את מעבר הכאב. בהפעלת המכשיר נוצר "לחץ" על העצב והוא משבש את הודעת הכאב למוח. היולדת מפעילה את המכשיר בעצמה ובוחרת בדרגת העוצמה הרצויה לה מבין הקיימות.

המכשיר יוצר תחושה של נמלול ויש נשים שהתחושה לא נעימה להן, לכן כדאי לנסות לפני הלידה.

הטנס יעיל בעיקר בשלב הראשון של הלידה, ניתן להסתובב איתו והוא לא מפריע למוניטור.

אין לו תופעות לוואי ידועות. 

ניתן להשכיר מכשיר מיד שרה.

לידה הינו האירוע החשוב ביותר בחיי האישה. אמנם נשים רבות מפחדות מהכאב הבלתי נמנע, אך לעיתים ניתן להיעזר בדרכים טבעיות על מנת להקל את הכאבים ולהוריד את רמת הסטרס גם מבלי להיעזר במשככי כאבים תרופתיים העלולים לגרום לתופעות לוואי וסיבוכים רבים.

ניתן להתחיל בדרכים טבעיות ובמידה וזה לא עוזר או לא יעיל להיעזר במשככי כאבים.

 

 

 

שתהיה לידה קלה ובשעה טובה!!!