אורנה דן - מטפלת אנרגטית, מכינה ללידה ודולה
עמוד הבית תמיכה וליווי לידה הכנה ללידה זוגיותפורום| ברית מילה מנקודת מבטה של האם |
כשבני הראשון היה בן 8 ימים, הייתי בסך הכל בת 22. על הברית של העם שלנו עם אלוהיו, על החיבור לשרשרת הדורות של העם שלנו. במקום ובזמן משמעותיים: הזמן - סמוך למועד הלידה של דור חדש, והמקום: איבר המין, ממנו יווצרו הדורות הבאים.
על התפיסה המיוחדת שאינה רואה את הבריאה כיצירה מושלמת ומוגמרת, אלא כיצירה שיש לנו, בני האדם מה להשלים בה.
במשך השנים שחלפו ערכתי בביתי בריתות נוספות, ונפגשתי עם אנשים רבים עם תפיסות שונות לגבי הברית.
החל מאנשים המבקשים להקל על תינוקם בעזרת משחת אילחוש, כאלה המחפשים מוהל שהוא גם רופא, כאלה שמעדיפים שכל העסק ינוהל תחת הרדמה מקומית, וכאלה שמתלבטים אם לערוך ברית מילה או לוותר עליה בכלל.
אני באופן אישי עשיתי את הבחירות שלי, אך כתומכת לידה ומשפחה, רואה את תפקידי בלתת להורים את מירב הכלים כדי לעבור את הארוע הזה בצורה שתיטיב עימם ועם תינוקם.
לא משנה מה השקפת עולמכם, אם אתם דתיים או לא, כאמא, הבטן מתהפכת, ואת מתפלצת לעצם הרעיון שהתינוק הזה, שאת כה נזהרת אפילו שראשו לא יישמט כשמרימים אותו, שאת מחליפה לו חיתול כה בעדינות שלא ייבהל, כי הוא עדיין רגיל למים החמימים של הרחם, פתאום מישהו יגע בו בסכין?! במסורת היהודית חוברו תפילות מיוחדות לאם, לרגע "מסירת התינוק למוהל" שהוא רגע מאוד משמעותי עבורה. היא עושה את הצעד הזה בלב כבד מאוד, בדמעות, ותפילותיה בדקות אלה מקבלות משמעות מיוחדת. מרגע זה התינוק יעבור מיד ליד, ולבסוף יונח על ברכי הסנדק, שם תתבצע הברית. את יכולה, כמו שעשיתי בברית הראשונה, לשמוע לעצת הדודות, להיות רחוק ככל האפשר, לא לראות, לא לשמוע. אבל אפשר גם אחרת. בבריתות שבאו אחר כך, הייתי קרוב קרוב. מה זאת אומרת? זה הבן שלי. היום אני מתייחסת לכל הטקס כמשהו שהוא לגמרי בבעלותי. את הברית עצמה מבצע מוהל, כי זהו מקצועו, אבל האדם הראשון שעומד מאחורי גבו, הוא אני, ואבי התינוק כמובן. ואז אני רואה, שפעולת החיתוך נמשכת בין 16 ל20 שניות. לפעמים מסיבה כלשהיא התינוק מתחיל לבכות הרבה קודם, מה שמאוד הלחיץ אותי כשהייתי בפאתי האולם. לכן זרקתי את כל העצות הדודתיות, ואני מתייחסת לזה ממש כשם שהייתי ניצבת לצד התינוק שלי בעת מתן חיסון או בדיקת רופא. האם היה עולה בדעתי לחכות מעבר לדלת??? אני מאמינה, שהתינוק זקוק לנוכחות שלי, ולמגע ידיים שלי, של אביו, ושל אוהבים אחרים. לכן ברגע שמתאפשר, אני מיד לוקחת אותו אלי. זה הכוח שלי. להרגיע בחיבוק. לכן אני גם משתדלת ש"כרית הברית" זו שעליה יונח התינוק, תהיה רכה (הכי טוב כרית שישנים עליה בבית) ושכל מי שמחזיק אותו ייאלץ להחזיק אותו בחיבוק. ולא כרית כזו שנראית כמו מגש, עליה מונח ה"קרבן". הוא אמנם קרבן, אבל רק באותן כמה שניות הכרחיות. כל מה שלפני ואחרי - מתפקידי לרכך, ולמלא אותו באהבה וחמלה. בחירת מקום ואופי הארוע
כשמתכננים ברית צריך, לדעתי, להתחשב בשני השחקנים הראשיים: היולדת והתינוק. צריך לזכור שאשה כשבוע אחרי לידה צריכה מקום נוח וחמים, שיתאים לצרכיה כיולדת, שיהיה לה מקום להניק בפרטיות ובנוחות מירבית. גם אישה שהניקה כבר בעבר, לא תמיד ההנקה "זורמת חלק" מיד אחרי הלידה, ובימים האלו לפעמים יש קשיים וכאבים שונים בהנקה, קושי לשבת בגלל תפרים או טחורים ועוד. אלו נקודות שצריך לקחת בחשבון כשמרכיבים את רשימת המוזמנים, האם היולדת תרגיש בנוח בפורום גדול או מצומצם, ובכל מקרה, העייפות אחרי לידה היא גדולה, וכדאי שהארוע יהיה קצר ויאפשר לתינוק ולאם לחזור לפינתם השקטה בבית. אנחנו את רוב הבריתו ערכנו בביתנו הקטן, עם מספר קטן של מוזמנים, ולי זה היה הכי מתאים ונוח.
לאחר הברית
השעות הראשונות (כ6 שעות) אחרי הברית, הן השעות הקשות לתינוק. בהן אפשר למצוא אותו פתאום מתעורר בבכי, או עושה פרצוף סובל. ההנקה משחררת בגוף התינוק את הורמון האנדורפין, האנדורפינים הם משככי הכאב הטבעיים של הגוף. לכן, לא משנה מה עמדתך לגבי הנקה לפי דרישה או לפי שעות, בשעות שאחר הברית יהיה זה נבון להניק אותו בכל עת שהוא בוכה.
רצוי שהמוהל יבוא יום אחרי הברית לבדוק את המקום ולהסיר תחבושת. המוהל נותן הוראות לטיפול בהמשך, וכדאי שזה יהיה בכתב.
באתר עיתים - ניתן למצוא עוד פרטים על טקסים יהודיים כגון: ברית מילה, פדיון הבן ועוד |